מיכאל קאלאטוזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאיל קאלאטוזוב

מיכאל (או מיכאיל קונסטנטינוביץ') קאלאטוזוב או קאלאטוזישווילי (גאורגית: მიხეილ კალატოზოვרוסית: Михаил Константинович Калатозов, ‏ 28 בדצמבר 1903 - 27 במרץ 1973) היה במאי קולנוע ותסריטאי גאורגי שפעל רוב חייו ברוסיה בתקופה הסובייטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלאטוזוב נולד בטביליסי, ולמד ב- VGIK - המוסד ללימודי אומנות הקולנוע. החל את הקריירה שלו כנהג ומסריט סרטים, בהמשך שחקן, עורך, צלם ותסריטאי באולפני הקולנוע בטביליסי. כתסריטאי וצלם השתתף בהפקת הסרטים "גיבור של זמננו" (1925) של הבמאי איוואנה פרסטיאנה ו"גיולי" (1927) מאת ניקולוז שנגלאיה. בשנת 1928 ביים עם גוגוברידזה את הסרט "האימפריה שלהם" המבוסס על קטעי יומני קולנוע לחדשות. בשנת 1930 החל לכתוב ולביים את הסרטים של עצמו. סרטו הראשון, שזכה לפרסום בכל העולם, היה "המלח של סוואנתי"

אחרי שבשנת 1937 סיים השתלמות באקדמיה לאמנויות בלנינגרד ועבד שוב לזמן קצר באולפני הקולנוע בטביליסי, התקבל קאלאטוזוב לעבודה כבמאי קולנוע באולפני לנפילם ברוסיה. ביים שני סרטים על טייסים ("אומץ", 1939) "וואלרי צ'קאלוב" (1941) שבו התפקיד הראשי שוחק על ידי ולדימיר בלוקורוב

קאלאטוזוב נפטר בהיותו בן 69 במוסקבה.

בנו, גאורגי קאלאטוזישוולי, ונכדו, מיכאיל קאלאטוזישווילי, הם גם כן במאי קולנוע.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מלח של סוואנתי" (მარილი სვანეთს ) ‏ 1930
  • גבריות - 1939
  • ואלרי צ'קאלוב - 1950
  • קשר המורשעים - 1951 (אלכסנדר ורטינסקי קיבל את פרס סטלין עבור משחקו בסרט זה)
  • בעיצומו של הקרב - 1954
  • ידידי אמת - 1954
בין הסרטים המפורסמים והיותר חשובים שלו נמצאים ארבעת הסרטים האחרונים באורך מלא:
  • "העגורים עפים" - ("Летят журавли") -‏ (The Cranes Are Flying) ‏ 1957
  • "המכתב שלא נשלח" - "Neotpravlennoye pismo" ‏ 1959
  • "אני קובה - "Ya Kuba" ‏ 1964
  • "האוהל האדום" - "The Red Tent" ‏ 1971

אלה התאפיינו בסצינות ארוכות, מורכבות ומאיימות ואופיינו לעתים קרובות בדמויות הזויות ועבודת מצלמה וירטואוזית.

פרסים ואתות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 -הקמת הקרן ע"ש מיכאיל קאלאטוזוב לתמיכת הקולנוע המקורי וטיפוח זכרונם של אמני הקולנוע ברוסיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]