מיכל ינאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכל ינאי
Michal Yannai 2006.jpg
מיכל ינאי, 2006
תאריך לידה: 18 ביוני 1972 (בת 42)
מקום לידה: רמת גן, ישראל
פרופיל ב-IMDb

מיכל ינאי (נולדה ב-18 ביוני 1972) היא שחקנית, מדבבת, מנחת טלוויזיה וזמרת ישראלית. כונתה "מלכת הילדים" בשל פעילותה הרבה לקהל הילדים והפופולריות הרבה שצברה בקרב הילדים.

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינאי נולדה, גדלה והתחנכה ברמת גן. כבר בילדותה שיחקה בהצגות ילדים כמו "חנה'לה ושמלת השבת", "גוליבר בארץ הגמדים" ו"כנר על הגג". ב-1983 בגיל 11 שרה ב"פסטיבל שירי הילדים" ה-14 את השיר "אתה לא לבד". בתיכון למדה במגמת התיאטרון בבית הספר "תלמה ילין". עוד בנעוריה פנתה לקהל הילדים – מעבר לשעות הלימודים התפרנסה מהנחיית מסיבות ימי הולדת שבהם הפעילה את הילדים במשחקים, שרה וליוותה את עצמה בגיטרה ואף ערכה מופע קסמים.

בגיל 15 החלה לשחק בהצגה "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג ב"תיאטרון הבימה", שבה גילמה את דמותה של ברטה. היא שיחקה בהצגה במשך שלוש שנים ואף נסעה עם הצגה זו לתיאטרון המלכותי השבדי. כמו כן השתתפה בתשדירי שירות: תשדיר של משרד החינוך לרישום בזמן לגני הילדים ולבתי הספר שבו גילמה ילדה כמורה בכיתה וההורים היו התלמידים, ותשדיר לבית הספר הטכני של חיל האוויר שבו גילמה תלמידה מצודדת (לצלילי השיר "המסלול שלך", גרסה עברית ל-Take my breath away, שיר הנושא של הסרט "אהבה בשחקים").

בתחילת שנת 1990, בגיל 18, הגישה לראשונה תוכנית טלוויזיה לילדים בשם "קשרים מצוירים" ב"ערוץ הראשון" לצד בובת דינוזאור ענקית בשם זרוס (עמי ויינברג). באותה השנה שיחקה גם בסרט הקולנוע, "נשיקה במצ"ח", לצידם של יהודה ברקן, רמי דנון, אריה מוסקונה, שרון אלכסנדר ואחרים. ינאי גילמה בסרט חיילת, אף שבעת הצילומים הייתה עדיין תלמידת תיכון. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. לאחר שירותה הצבאי, למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי".

פעילות לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד במהלך לימודיה בבית צבי הצטרפה לצוות מנחי "ערוץ הילדים". בערוץ הילדים הנחתה 9 שנים (מ-1991 עד 2000), והגישה בין היתר את התוכניות "תיבת ההפתעות" ומאוחר יותר את "גינת ההפתעות" שיועדו לילדים קטנים ולסירוגין הנחתה גם בתוכנית "הכיתה המעופפת". בשנת 1994 נסעה לאמסטרדם, מטעם ערוץ הילדים, כדי לעשות סרט על קורותיה של אנה פרנק. עוד באותה שנה השתתפה ינאי בפרק מהעונה השנייה של הסדרה האמריקאית "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס", בתפקיד שגרירת ישראל תמרה. מאוחר יותר היא דיבבה את אותה דמות לאחת מקלטות הווידאו בדיבוב לעברית, ובה היא אף הציגה את "מאחורי הקלעים" של ההפקה בתוספות שלאחר הפרק.

כשהזכיינית טלעד קיבלה את שידורי יום שבת בערוץ 2 נקראה ינאי להגיש בה את תוכנית הדגל של שידורי הילדים בשבת בבוקר. היא קיבלה תוכנית משלה בשם "הקרנבל של מיכל". בהמשך התוכנית עברה לערוץ הילדים שם נקראה "קצפת". לימים הגישה בערוץ 2 גם את תוכנית הכישרונות לילדים "בראבו". בשנות האלפיים שידרה גם בערוץ הנוער של "yes".

ינאי שיחקה ושרה במחזות הזמר לילדים "הקוסם!" בתפקיד דורותי, "הכל אגדה" בתפקיד הנסיכה "מאמי", "המלך ארתור" בתפקיד גווינביר ו"פיטר פן" (הגרסה השלישית) בתפקיד ונדי.

ינאי כתבה טור שבועי, בעיתון הילדים "כולנו".

ינאי נבחרה פעמיים לאשת השנה של הילדים וזכתה 5 שנים רצופות ב"פרס מסך הזהב".

זכתה פעמיים בפסטיגל ב-1993 בשיר "שלום היא מילה שימושית" וב-1995 בשיר "לדבר עם חיות".

שיחקה בסדרה השמיניה בין השנים 2005-2007 בשנת 2012 החלה לשחק בסדרה היומית "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני. בשנת 2012 החלה לככב בסדרה לילדים לגיל הרך "מיכל ינאי בחדר החלומות" בשיתוף yes.

פעילות למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שצברה פופולריות גבוהה בקרב הילדים וכונתה לא פעם "מלכת הילדים", היו פעמים שינאי ביקשה להשתחרר מתדמית הילדה הטובה. אחת מהן הייתה בתוכנית הסאטירה הפרועה "נייס גיא", ששודרה בראשית שנות התשעים בערוץ 2 הניסיוני. ינאי הופיעה במערכון בתוכנית לבושה כגבירת סאדו-מאזו עם שוט וביריות, אולם לאחר מכן התחרטה. המערכון נגנז במקור ושודר לבסוף רק במסיבת הפרידה של הערוץ הניסיוני באוקטובר 1993. ינאי שיחקה ב-1993 בתפקיד משני של אסירה בסרט האמריקאי "להט הכלא" (Prison Heat) של יואל זילברג, שצולם בישראל.‏[1]

בסוף שנות התשעים שינתה ינאי את המיקוד ועברה יותר ויותר לקהל המבוגרים. היא החליפה זמנית את עינת ארליך בתוכנית "שישי וחצי" בערוץ 2. תוכניות טלוויזיה נוספות שהגישה כללו את "על הדרך" ו"מזל טוב".

ינאי השתתפה בסרט "תמונה קבוצתית עם אישה" ובהצגות: "תשוקה" ו"דצמבר".

ב-2003 ינאי נבחרה לסקר את "טקס האוסקר" באותה השנה מטעם ערוץ !E הישראלי, ונבחרה להנחות את ספיישל "המורדים" בערוץ פוקס קידס. באותה שנה היא דיבבה את קייט האוטון (תפקיד שאותו שיחקה במקור הת'ר לוקליר) בגרסה העברית של הסרט "לוני טונס: חוזרים לאקשן".

ינאי שיחקה גם בין היתר בסדרות הטלוויזיה "אולי הפעם" בערוץ yes ישראלי של "yes", "משמורת", "טיפול נמרץ" בערוץ 2 ו"המקום" בערוץ 10. בשנים 2005 ו-2006 השתתפה בתפקיד אורח בכמה פרקים בסדרת הילדים "השמיניה". בשנת 2006 הופיעה בתפקיד משני בעונה השלישית של "השיר שלנו".

יעל טוקר, מיקי לאון ומיכל ינאי, בסרט "רווקה פלוס"

ב-2007 שיחקה לראשונה בתפקיד ראשי בחו"ל, בעיבוד הקולנועי של הספר "כשניטשה בכה" מאת הפסיכיאטר ארווין יאלום. באותה שנה שיחקה בתפקיד שולי בסרט "88 דקות", לצידו של אל פצ'ינו והייתה שופטת בתחרות מלכת היופי של ישראל.

בסוף 2007 השתתפה בתפקיד עצמה, כבעלת הבניין במחזמר "אבניו Q" שהועלה בתיאטרון בית ליסין.

בשנת 2008 עלתה סדרת הדרמה "רביעיית רן" בהשתתפותה בערוץ yes stars ישראלי, שלאחר מכן שודרה בערוץ 2.

בשנים 20082010 הנחתה את שעשועון הידע "קרב מוחות" ב"חינוכית 23". בשנת 2010 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "מנדלבאום בלש פרטי" בתור שפרה, בת דודתה של גאלה, והנחתה את גמר התוכנית "לרדת בגדול" לאחר שמנחת התוכנית הקבועה ציפי שביט שברה את רגלה .

בשנת 2011 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "החברים של נאור" בתור איילה,אשתו של עמית חבר ילדות של נאור. וכן שיחקה בהצגה "בעל למופת" מאת יהושוע סובול בהפקת תיאטרון הקאמרי.

בשנת 2012 עלה לאקרנים סרטו של דובר קוסאשווילי "רווקה פלוס" בו ינאי משתתפת.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2003 נישאה ינאי לאיש העסקים עופר רסלס, גרוש ואב לבת אחת. ב-2005 השניים התגרשו. במרץ 2009 נישאה בשנית, לבן מוסקל. בנובמבר 2009 נולדה לשניים בת ובדצמבר 2010 נולד להם בן. מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר בוגן, כוכבות ילדים למבוגרים בלבד, באתר ynet‏, 3 בנובמבר 2010