מילון עברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מילון עברי-עברי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מילונים עבריים
"האוצר", מילון השפה העברית

מילון עברי או מילון עברי-עברי הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות המילונאות העברית שתי תקופות:

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילונאי העברי הראשון המתועד היא רבי סעדיה גאון, ראש ישיבת סורא. בהיותו בן 20 בלבד, חיבר את ספרו "האגרון". הספר נועד לשמש ככלי-עזר לפייטנים, וסודר הן בסדר אלפביתי והן לפי סיומת המילים (בכדי להקל על החריזה). גם רב האי גאון חיבר כמעין מילון - "כְּתַאבּ אלְחַאוִי" ("ספר המאסף") - על כל הצירופים האפשריים מאותיותיו של כל שורש וביאורם.‏[1] שני הספרים לא שרדו בשלימותם, למעט שרידים מהם.

המילון העברי הראשון שנמצא בידינו הוא "מחברת מנחם" של מנחם בן סרוק. בן סרוק, שחי והתגורר בספרד כתב את ספרו במטרה דומה למטרתו של רס"ג - עזרה למשוררים. ספרו הפך לנפוץ, ופירושיו מובאים ברש"י על המקרא. מילון נוסף מאותו אזור הוא ה"כתאב אלאצול" ("ספר השורשים") של רבי יונה אבן ג'נאח מקורדובה מהמאה ה-11. אף על פי שספר זה אינו מילון במובן המצומצם של המילה, והספר מכיל גם פרשנות אטימולוגית למילים ולשורשים, הוא ללא ספק מילון במהותו. אבן ג'נאח התמקד בעברית מקראית, אם כי גם מילים מן המשנה והתלמוד מופיעות בספר. באותה תקופה יצר רבי נתן מרומי את "הערוך" - מילון ללשון חז"ל המסודר בצורה אלפביתי.

למעשה, מאותה תקופה ועד לעת החדשה, למעט יוצאים מן הכלל, לא נוצרו מילונים עבריים, בוודאי שלא לשם מילונאות לשמה.

בין היוצאים מן הכלל ניתן למנות את רבי יקותיאל הכהן שספרו "עין הקורא", שנועד להורות את אופן קריאת המילים בצורה הנכונה בקריאת התורה, מהווה מילון מקראי. זמנו של הכהן איננו ברור, אך ככל הנראה חי במרכז אירופה במאה ה-12.

יוצא מן הכלל נוסף, ומי שללא ספק נחשב לראשון המילונאים העבריים, היה המדקדק והמדפיס האיטלקי אליהו בחור בן המאה ה-15. בחור הוציא לאור מספר מילונים, ביניהם לראשונה מילון עברי-לטיני-אידי ("שמות דברים"), וכן מילון ללשון חז"ל ולעברית של ימי הביניים ("התשבי"). מילוניו של התשבי היו פורצי דרך בכמה תחומים: בנוסף לכך שהוא הוציא לאור את מילוניו בדפוס, שלא כמו אחרים שקדמו לו, הוא גם נקט בעמדה "מדעית" יחסית, בשונה ממילונאים קודמים שעמדתם הייתה הלכתית-פרשנית.

רק במאה ה-17 הוציא הרב שלמה די אוליוירה שני מילונים - "זית רענן" - מילון לקסיקוני למילים המורגלות במשנה, בתלמוד ובפילוסופיה, באמסטרדם בשנת 1683, ו"עץ חיים" - שרשי לשון הקודש בסדר אלפביתי.

מילונאים עבריים בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בערך בשנת 960 פרסם מנחם בן סרוק את עבודתו המונומנטלית - ה'מחברת' (גַ'מַע)‏[2] – מילון ללשון העברית וללשון הארמית המצויות במקרא. זהו, למעשה, המילון העברי-עברי הראשון ללשונות אלו הידוע לנו. ה'מחברת' מכנסת (מחברת, מהפועל לחבר) מילים מן הלשונות הללו. זוהי למעשה קונקורדנציה, לקסיקון של מילים תנ"כיות. הלקסיקונים המוכרים לנו מלפני המחברת כתובים בדרך-כלל בערבית (רס"ג) ומבוססים על מילים יחידאיות בתנ"ך.
המחברת מחולקת לפי שורשי המילים, אלא שלפי דעת מנחם רבים מהשורשים הם בני שתי אותיות או אות אחת. הדבר נבע מאי הכרתו בשורשים חסרים כגון חסרי פ"נ או ע"ו. בעיניו, לא סביר כי שיבושי לשון ונפילת אותיות יביאו לנוסח המקודש של התנ"ך, מאחר שהעברית שבה הוא כתוב הומצאה על ידי אלהים והיא קודמת לכל שפה אנושית. בכך, דומה השקפתו של מנחם להשקפה הקראית. גם בהשקפה הרבנית מקובל כי התורה (ולא התנ"ך כולו) נכתב או נוצר על ידי אלהים, אלא שמקובלת התפישה "דיברה תורה כלשון בני אדם" כדי להסביר מדוע השפה אנושית כל-כך - היא נכתבה עבור קוראיה, האנושיים.
מחברת מנחם נשמרה בכתבי יד רבים, ויצאה לאור בשתי מהדורות מדעיות, מהדורת פיליפובסקי (פיליפאווסקי), לונדון, תרי"ד 1854 ומהדורת בדיוס (Sáenz-Badillos), גרנדה, 1986.
  • במאה ה-11 כתב נתן מרומי את "הערוך"‏[3] – מילון העוסק במילים הקשות והזרות בתלמודים ובמדרשים. הפירושים למילים מסתמכים בעיקר על ספרות הגאונים ועל פרשנות של המחבר. לכל אחד מערכי המילון ישנו פירוש רחב, הכולל לעתים התייחסות גם לעניינים אחרים שקשורים לנושא.
  • רד"ק כתב מילון של השפה העברית המכונה "ספר השורשים".

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת תנועת ההשכלה היהודית ובעקבותיה תחיית הלשון העברית, נוצר צורך במילון עברי מקיף ומדעי. אף על פי שתנועת ההשכלה היהודית הביאה ליצירתם של מילונים אחדים: אוצר השורשים (וינה תקס"ז-תקס"ח, 1807–1808): מילון לעברית מקראית, כולל תרגום לגרמנית, מאת יהודה ליב בן-זאב. וכן שמואל יוסף פין חיבר מילון עברי בשם "האוצר" (בחייו יצאו לאור האותיות א-ז והושלם לאחר פטירתו), שהיה המילון ההיסטורי הראשון ללשון העברית וקיבץ את כל הידע שעד זמנו, ועוד, הרי שלא היה די בכך. בנוסף, חזונו של אליעזר בן יהודה להפיכת השפה העברית מלשון מתה לשפה דבורה הצריך סיכום של השפה העברית על כל שכבותיה ובנוסף לחידושם של מילים רבות. בן יהודה החל במפעל זה והוציא לאור את "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" או בשמו המוכר "מילון בן יהודה" החל משנת 1908 (הכרך האחרון של המילון יצא לאור שנים אחרי מותו, בשנת 1958). שנים ספורות לאחר מכן הוציא לאור יהודה גור את מילונו "מילון שמושי לשפה העברית", שזכה לפופולריות רבה.

אחריהם יצאו לאור מילונים רבים, בין הבולטים שבהם הוא מילונו של אברהם אבן-שושן "המילון החדש" (נקרא גם: מילון אבן-שושן).

מילונאים עבריים בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת ההשכלה היהודית הביאה ליצירתם של מילונים אחדים:

תחיית השפה העברית הובילה ליצירתם של מילונים אחדים:

במדינת ישראל, שבה העברית היא שפת המדינה, יצאו לאור (וממשיכים לצאת לאור) מילונים עבריים אחדים, מהם כספר כיס ומהם מרובי כרכים גדולים:

סדר המילים במילון הוא סדר אלפביתי, אך שני מאפיינים של השפה העברית מצריכים החלטה של מחבר המילון:

  • האם להציג את המילים לפי סדרן בכתיב מנוקד, או לפי סדרן בכתיב חסר ניקוד (כתיב מלא)? "מילון אבן שושן" ו"מילון אריאל" מציגים את המילים לפי סדרן בכתיב מנוקד, ואילו "מילון רב מילים" ו"מילון ספיר" מציגים את המילים לפי סדרן בכתיב מלא. בשני המקרים יש הפניות לנוחותו של מי שחיפש בסדר שבו לא בחר המילון.
  • האם להציג פעלים לפי השורש שלהם, או לפי צורת ההווה שלהם? רישום פעלים לפי השורש שלהם מחייב בקיאות לשונית של המשתמש במילון. "מילון אבן שושן" מציג פעלים לפי השורש שלהם, ו"מילון ההווה" הוא חלוץ בכתיבת פעלים לפי צורת ההווה שלהם.

מילון ממוחשב, שלו מנוע חיפוש בעל יכולת מורפולוגית, מתגבר על שתי בעיות אלה, באפשרו למעיין לחפש בדרך הנוחה לו.

מילוני השפה העברית, כגון "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן ו"אוצר הלשון העברית" מאת יעקב כנעני, כללו רק מילות סלנג נפוצות מאוד, כגון "נודניק". רק בסוף המאה העשרים השתנתה גישה זו, ומילוני השפה התקנית, ובהם "מילון אבן-שושן" ו"רב מילים", החלו לתת ייצוג נרחב גם למילות הסלנג.

בהתאם למגמה בעולם המילונאות, מילונים עבריים אחדים יצאו בתחילת המאה ה-21 בגרסאות תוכנה: "רב מילים" מוצע כשירות אינטרנט‏‏,‏[6] ו"מילון אבן-שושן" מוצע כתוסף ל"בבילון"‏‏.‏[7] כן מתפתח באינטרנט המילון העברי ויקימילון‏‏‏[8], כחלק ממיזמי קרן ויקימדיה.

טבלת השוואה בין מילונים נפוצים לעברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט שם המילון מיון הערכים מיון פעלים נטייה ניקוד דוגמאות לשימוש במילים אטימולוגיה הערות
מילון אבן־שושן / המילון החדש לפי כתיב מנוקד. עם הפניות מכתיב חסר־ניקוד כאשר הוא שונה מהכתיב המנוקד (למשל סיפור ← סִפּוּר) ומכתיב לא תקני (תוכנית ← תָּכְנִית) השורש מופיע לפי סדר האלפבית הכללי ותחתיו מופיעות צורת עבר נסתר לפי בכל הבניינים שבהם משמש השורש. למשל "כנס; כָּנַס; נִכְנַס; כִּנֵּס; כֻּנַּס; הִתְכַּנֵּס; הִכְנִיס; הֻכְנַס" (הכול תחת הערך "כנס"). לכל השמות ניתנות דוגמאות נטייה במין, במספר, בצורות נסמך ועם כינויים חבורים. לכל הפעלים ניתנות דוגמאות נטייה בכל הזמנים. שמות הערכים, ההגדרות, המובאות, דוגמאות הנטייה והמוספים מנוקדים ניקוד מלא דוגמאות מטקסטים מכל תקופות הלשון – מקרא, תלמוד, ימי הביניים, תקופת ההשכלה והעת החדשה וכן דוגמאות שהומצאו על ידי מחברי המילון. במילון המרוכז מושמטות ההפניות למקור של כל מובאה ומובאה. אטימולוגיה מלאה כמעט לכל ערך; למילים מהתקופות העתיקות של הלשון ניתנות מקבילות בשפות שמיות עתיקות אחרות, אם יש כאלה. (אין אטימולוגיה במילון המרוכז.) המילון שואף לכסות באופן שוויוני את כל תקופות השפה – במידת האפשר ניתנות דוגמאות מתקופות שונות בשפה, אך מפורטים הבדלים במשמעות בין התקופות השונות, אם יש כאלה.
כולל מוספים: ילקוט שמות פרטיים, ילקוט שורשים ונגזריהם, פֶּרֶט מילים יחידאות, פֶּרֶט מילים מורכבות, תקציר הדקדוק העברי (התקני; כולל תקציר כללי ניקוד), טבלאות משקלים ונטיות (של שמות עצם ובנייני פועל), כללי פיסוק, כללי כתיב חסר ניקוד.
רב מילים לפי כתיב חסר ניקוד, אך עם מספר חריגות מהכללים שהגדירה האקדמיה ללשון. בתחתית כל עמוד ניתנות הפניות מצורות כתיב אחרות. תוארי פועל, ביטויים וצירופים רבים שמתחילים במילת יחס מופיעים כערך נפרד תחת מילת היחס הזאת, למשל "במיוחד". לפי צורת עבר נסתר בכתיב חסר ניקוד. למשל: "הכניס", "הוכנס", "כונס (כּוֹנֵס)", "כונס (כֻּנַּס)", "כינס", "נכנס" – כל אחד מהם ערך נפרד. לכל השמות ניתנות דוגמאות נטייה במין, במספר, בצורות נסמך ועם כינויים חבורים. לכל הפעלים ניתנות דוגמאות נטייה בכל הזמנים. כל ערך מופיע בצורה מנוקדת ובצורה חסרת ניקוד. ניתן ניקוד מלא לדוגמאות נטייה. שאר המילון מנוקד באופן חלקי בלבד. בעיקר דוגמאות שהומצאו על ידי מחברי המילון וכן מעט מילים מטקסטים חיצוניים עם פירוט מועט על מקור הטקסט. אטימולוגיה רק למילים שאולות משפות זרות. המילון מתמקד בעיקר בעברית החדשה. הוא לא מכיל את כל המילים מהתקופות הקדומות של העברית ומפרט בעיקר על המשמעויות הרווחות בימינו. ניתן פירוט רב על צירופי מילים ועל משמעויות שונות של מילים בהקשרים תחביריים וסגנוניים שונים.
מילון ההווה לפי כתיב חסר ניקוד תקני, עם הפניות מכתיב חסר ומצורות כתיב לא תקניות (למשל זיכרון ← זיכרון). לפי צורת ההווה (הבינוני). למשל: "כונס", "כינס", "מוכנס", "מכונס", "מכניס", "נכנס" – כל אחד מהם ערך נפרד. דוגמאות נטייה חלקיות. ניקוד חלקי. דוגמאות מעטות. ללא אטימולוגיה. המילון מציג את בעיקר את העברית העכשווית התקנית.
מילון עברי (יהודה גור) לפי כתיב מנוקד השורש מופיע לפי סדר האלפבית הכללי; צורת בניין קל היא צורת היסוד ואחריה מופיעות צורות מקור או ציווי בבניינים האחרים שבהם משמש השורש. למשל "כנס; כָּנַס; הִכָּנֵס; כַּנֵּס; כֻּנַּוֹס; הַכְנֵס; הָכְנֵס; הִתְכַּנֵּס" (הכול תחת הערך "כנס"). דוגמאות נטייה חלקיות. שמות הערכים מנוגדים. שאר המילון כתוב בכתיב חסר עם ניקוד חלקי. דוגמאות שימוש רבות, בעיקר מהמקורות הקדומים – מקרא, תלמוד וימי הביניים. עם הפניות למקור. ללא אטימולוגיה. המילון מיושן בימינו, מכיוון שאינו כולל חידושים רבים של המחצית השנייה של המאה ה־20, אך הוא מציג את תמונת הלשון הספרותית בסוף תקופת התחייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 2) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).
  2. ^ ה'מחברת' של מנחם בן סרוק, אתר דעת‏
  3. ^ הערוך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
  4. ^ [‏http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36817_63.pdf הערוך של שלמה פרחון‏]
  5. ^ עמוד ראשון במילון התשבי
  6. ^ רב-מילים - מילון עברי-עברי
  7. ^ ‏עדי אקוניס , חדש בבבילון: מילון אבן-שושן בקליק, באתר BubbleTech‏, 7.9.2009‏
  8. ^ ויקימילון - מיזם אחות של ויקיפדיה שמטרתו ליצור מילון חופשי, שיתופי ומהימן, שכל אחד יכול לתרום ליצירתו ולפיתוחו‏