מילוש אוברנוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
מילוש (תאודורוביץ') אוברנוביץ'
‏ Кнез Милош Обреновић I
נסיך סרביה
MilosObrenovic 1848.jpg
שם מלא מילוש אוברנוביץ', נסיך סרביה
התחלת כהונה מלוכה ראשונה: 25 ביוני 18396 בנובמבר 1817
מלוכה שנייה: 26 בספטמבר 186023 בדצמבר 1858
יורש הנסיך מילאן אוברנוביץ'
מיכאילו אוברנוביץ'
בת זוג

ליוביצה לבית ווקומנוביץ'

צאצאים

פטריה אוברנוביץ'
סאבקה אוברנוביץ'
טודור אוברנוביץ'
מילאן אוברנוביץ' השני
מיכאילו אוברנוביץ' השלישי

שושלת בית אוברנוביץ'
אב תאודור מיכאילוביץ'
אם וישנייה לבית גויקוביץ' אחר כך מרטינוביץ'
תאריך לידה 18 במרץ 1780
גורניה דובריניה על יד פוז'גה, סרביה, אימפריה העות'מאנית Flag of the Ottoman Empire (1517-1844).svg
תאריך פטירה 25 בספטמבר 1860 (בגיל 80)
בלגרד, סרביה.
מקום קבורה בלגרד, סרביה Civil Flag of Serbia.svg
בית אוברנוביץ'
סרביה
COA of Principality of Serbia.svg
סמל נסיכות סרביה
מדינה נסיכות סרביה
תארים נסיך סרביה
השליט האחרון אלכסנדר הראשון, מלך סרביה, בסרביה
שנת ייסוד 1815 כנסיכות סרביה
הדחה 25 ביוני 1839 התפטרות
אתניות סרבית

מילוש אוברנוביץסרבית:Милош Обреновић, נולד כמילוש תאודורוביץ' (Милош Теодоровић) ,‏ 18 במרץ 1780 (7 במרץ לפי לוח השנה היוליאני, - 26 בספטמבר 1860) היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839-1815 ושוב בשנים 1860-1858. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון נגד שלטון הטורקים העות'מאנים בארצו, הנהיג את המרד הסרבי השני וייסד את שושלת אוברנוביץ'. תחת הנהגתו, הפכה סרביה לנסיכות אוטונומית במסגרת האימפריה העות'מאנית. מילוש אוברנוביץ' היה אחראי במידה רבה לתהליך התחייה של הישות המדינית הסרבית ולעיצוב המדיניות הפנים והחוץ של המדינה הסרבית המודרנית. שלטונו היה אוטוקרטי, כשהוא סירב לחלק את הכוח עם אחרים.

רקע משפחתי ושנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילוש אוברנוסיץ' נולד כמילוש תאודורוביץ' בכפר דובריניה, על יד פוז'גה, במחוז אוז'יצה כבן לאיכר עני ממונטנגרו בשם תאודור מיכאילוביץ' (מת ב-1802) ושל אשתו, וישנייה אורושביץ' (או אולי גויקוביץ') (מתה ב-1817). הוא היה בנם הבכור מתוך שלושה ילדים. אחיו הצעירים היו יוורם ויובאן. לשני ההורים היו גם ילדים מנישואים קודמים. עם בעלה הראשון, אוברן מרטינוביץ' (מת ב-1777), נולדו לאם שלושה ילדים: סטאנה (נולדה ב-1773), יאקוב (1767-1817) ומילן (1810-1770). אחרי מותו של אחיו למחצה, מילן, שהיה אחד מגבורי המרד הסרבי הראשון, אימץ מילוש את שם אביו של מילן - וקרא לעצמו "אוברנוביץ'". לא ברור מתי בדיוק אימץ מילוש שם זה. רווחת הדעה שעשה כן אחרי מותו של מילן. אולם גילויים אחרונים חושפים כי השתמש בשם משפחה זה עוד בשנת 1808. בנעוריו עבד מילוש כשרת במשפחה של אקסנטיה (אקסו) יצ'מניצה, סוחר בקר אמיד בזלטיבור.

חייו הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1805 ,בגיל 25, התחתן מילוש עם ליוביצה ווקומנוביץ' (1843 - 1788) מילוש הצטרף למרד הסרבי הראשון נגד השלטון העות'מאני עד לסיומו בשנת 1813. אחיו למחצה, מילן עלה בימי המרד למעמד של מפקד של אזור הרי רודניק ונהרג. אחרי דיכוי המרד נמנה מילוש עם המנהיגים היחידים שנותרו בסרביה והצטרכו לעמוד בפני נקמת הטורקים. אחרי רציחתו של קראג'ורג'ה פטרוביץ' ב-1817 הפך מילוש אוברנוביץ' למנהיג הסרבים.

באפריל 1815 הוא אירגן והוביל את המרד הרסבי השני. הטורקים הצליחו להביס את המורדים אולם בסופו של דבר הסכים המושל העות'מאני מרשלי עלי פאשה לשאת ולתת עם אוברנוביץ'. כתוצאה מההסכם שחתמו, קיבלה סרביה אוטונומיה תחת השלטון העות'מאני ומילוש אוברנוביץ' הוכר כשליט שלה הבלתי מעורער, בעל תואר נסיך. החל מסוף שנת 1828 ועד הסתיו 1830 הקים הנסיך מילוש "ועדה חוקתית" שנועד לתרגם את הקוד נפוליאון לשפה הסרבית ולנסח חוקים וכללים למדינה המתגבשת מחדש. אחרי דיונים עם הוועדה, הזמין הנסיך שני משפטנים מומחים משטחי סרביה שהיו תחת השלטון אוסטרי, כדי לכתוב קובצי חוקים פלילים ואזרחיים בשביל הנסיכות הסרבית. היה מדובר בווסיליה לזרביץ', ראש העיר זמון וביובן חאג'יץ', משפטן ומשורר, חבר במועצת העיר נובי סאד. בינואר 1830 הודיע מילוש אוברנוביץ' לאסיפה הלאומית שכינס, כי הסולטאן העות'מאני הכיר בצו מיוחד בסרביה כישות אוטונומית בכל הנוגע בניהולה פנימי. השלטון הטורקי אף השאיר פתוחות אפשרויות של התחרבות טריטוריאלית של ישות סרבית זו בעתיד, ביטל את כל התחייבויות האיכרים הסרבים כלפי הפאודלים הטורקים, נתן יד חופשית בהקמת בתי ספר, בתי משפט ומוסדות מנהל אוטונומי.

צוי הסולטאן משנת 1830 ו-1833 הרחיבו זכויות אלה לשטח גדול יותר והפכו את סרביה לנסיכות כשבראשה מילוש אוברנוביץ' כנסיך בעל זכויות תורשתיות. בבלגרד הבירה הוקמה מטרופוליה של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, בעלת אוטונומיה ביחס לפטריארך היווני של קונסטנטינופול. הסולטאן הכיר גם במעמדה של רוסיה כערבה לאוטונומיה של סרביה.

המשך שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיכות סרביה בשנת 1817
נסיכות סרביה בשנת 1833

העם הסרבי לא רווח נחת משלטונו האוטוקרטי ולעתים קרובות ברוטלי של מילוש אוברנוביץ' ומרד תכופות נגדו. בעקבות אחת המרידות, הוא הסכים לאמץ חוקה בשנת 1835, זאת למורת רוחן אשל שלוש האימפריות באזור: ההבסבורגית, העות'מאנית והרוסית. שלושן ראוה בחוקה תקדים מסוכן לשלטון האוטוקרטי של עצמן. הקנצלר האוסטרי מטרניך לגלג במיוחד לעובדה שלסרביה יש דגל ואף שר חוץ משלה. בסופו של דבר ביטל מילוש את החוקה לפי דרישות הטורקים והרוסים.

בשנת 1839 הוא ויתר על הכתר לטובת בנו מילאן, שמת כעבור שבועות אחדים, ואחר כך לטובת בנו השני, מיכאילו. הנסיך מיכאילו אוברנוביץ' הודח בשנת 1842 ובית אוברנוביץ' סולק מהשלטון עד שנת 1858. אז חזר מילוש עצמו לעוד שנתיים בשלטון עד יום מותו. ירש אותו שוב בנו, מיכאילו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Милорад Бошњак ; Слободан Јаковљевић - Обреновићи : сакривена историја Лио : Доситеј, Горњи Милановац 2006
  • Gavrilović, M. Miloš Obrenović, vols. 1–3. Belgrade, 1908–12

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
אין. תואר חדש.
מלכי ונסיכי סרביה
1839-1817
הבא:
מילאן אוברנוביץ' השני, נסיך סרביה
הקודם:
אלכסנדר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', נסיך סרביה
מלכי ונסיכי סרביה
1860-1858
הבא:
מיכאילו אוברנוביץ' השלישי, נסיך סרביה