מילוש אוברנוביץ'

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מילוש (תאודורוביץ') אוברנוביץ' Кнез Милош Обреновић I
נסיך סרביה
שם מלא	מילוש אוברנוביץ', נסיך סרביה
תקופת שלטון	מלוכה ראשונה: 25 ביוני 1839 – 6 בנובמבר 1817 מלוכה שנייה: 26 בספטמבר 1860 – 23 בדצמבר 1858
הקודם	המרד הסרבי הראשון, קראג'ורג'ה פטרוביץ'; הנסיך אלכסנדר קראג'ורג'ביץ'
יורש	הנסיך מילאן אוברנוביץ'; מיכאילו אוברנוביץ'
בת זוג	ליוביצה לבית ווקומנוביץ'
צאצאים	פטריה אוברנוביץ', סאבקה אוברנוביץ', טודור אוברנוביץ', מילאן אוברנוביץ' השני, מיכאילו אוברנוביץ' השלישי
שושלת	בית אוברנוביץ'
אב	תאודור מיכאילוביץ'
אם	וישנייה לבית גויקוביץ' אחר כך מרטינוביץ'
תאריך לידה	18 במרץ 1780 גורניה דובריניה, על יד פוז'גה, סרביה באימפריה העו'תמאנית
תאריך פטירה	25 בספטמבר 1860 בלגרד, סרביה.
מקום קבורה	בלגרד

בית אוברנוביץ' סרביה
סמל נסיכות סרביה
מדינה	נסיכות סרביה
תארים	נסיך סרביה
השליט האחרון	אלכסנדר הראשון, מלך סרביה, בסרביה
שנת ייסוד	1815 כנסיכות סרביה
הדחה	25 ביוני 1839 התפטרות
אתניות	סרבית

מילוש אוברנוביץ'(בסרבית:Милош Обреновић, נולד כמילוש תאודורוביץ' (Miloš Teodorović) ,‏ 18 במרץ 1780 (7 במרץ לפי לוח השנה היוליאני, - 26 בספטמבר 1860) היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839-1815 ושוב בשנים 1860-1858. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון נגד שלטון הטורקים העות'מאנים בארצו, הנהיג את המרד הסרבי השני וייסד את השושלת אוברנוביץ'. תחת הנהגתו, הפכה סרביה לנסיכות אוטונומית במסגרת האימפריה העות'מאנית. היה אחראי במידה רבה לתהליך התחייה של הישות המדינית הסרבית ולעיצוב המדיניות הפנים והחוץ של המדינה הסרבית המודרנית. שלטונו היה אוטוקרטי, כשהוא סירב לחלק את הכוח עם אחרים.

רקע משפחתי ושנותיו המוקדמות

מילוש אוברנוסיץ' נולד בכפר דובריניה, על יד פוז'גה, במחוז אוז'יצה כבן לאיכר עני ממונטנגרו בשם תאודור מיכאילוביץ' (מת ב-1802) ושל אשתו, וישנייה אורושביץ' (מתה ב-1817). הוא היה בנם הבכור מתוך שלושה ילדים . לשני ההורים היו גם ילדים מנישואים קודמים. עם בעלה, אוברן מרטינוביץ' (מת ב-1777), נולדו לאם לושה ילדים: סטאנה (נולדה ב-1773), יאקוב (1767-1817) ומילן (1810-1770). אחרי מותו של אחיו למחצה, מילן,שהיה אחד מגבורי המרד הסרבי הראשון, אימץ מילוש את שם אביו של מילן - וקרא לעצמו "אוברנוביץ'". בנעוריו עבד מילוש כשרת במשפחה של אקסו יצ'מניצה, סוחר בקר אמיד מזלטיבור.

חייו הבוגרים

בשנת 1805 ,בגיל 25, התחתן מילוש עם ליוביצה ווקומנוביץ' (1843 - 1788) מילוש הצטרף למרד הסרבי הראשון נגד השלטון העות'מאני עד לסיומו בשנת 1813. אחיו למחצה, מילן עלה בימי המרד למעמד של מפקד של אזור הרי רודניק ונהרג. אחרי דיכוי המרד נמנה מילוש עם המנהיגים היחידים שנותרו בסרביה והצטרכו לעמוד בפני נקמת הטורקים. אחרי רציחתו של קראג'ורג'ה פטרוביץ' ב-1817 הפך מילוש אוברנוביץ' למנהיג הסרבים.

באפריל 1815 הוא אירגן והוביל את המרד הרסבי השני. הטורקים הצליחו להביס את המורדים אולם בסופו של דבר הסכים המושל העות'מאני מרשלי עלי פאשה לשאת ולתת עם אוברנוביץ'. כתוצאה מההסכם שחתמו, קיבלה סרביה אוטונומיה תחת השלטון העות'מאני ומילוש אוברנוביץ' הוכר כשליט שלה הבלתי מעורער, בעל תואר נסיך.החל מסוף שנת 1828 ועד הסתיו 1830 הקים הנסיך מילוש "ועדה חוקתית" שנועד לתרגם את הקוד נפוליאון לשפה הסרבית ולנסח חוקים וכללים למדינה המתגבשת מחדש. אחרי דיונים עם הוועדה , הזמין הנסיך שני משפטנים מומחים משטחי סרביה שהיו תחת השלטון אוסטרי, כדי לכתוב קובצי חוקים פלילים ואזרחיים בשביל הנסיכות הסרבית. היה מדובר בווסיליה לזרביץ', ראש העיר זמון וביובן חאג'יץ', משפטן ומשורר, חבר במועצת העיר נובי סאד. בינואר 1830 הודיע מילוש אוברנוביץ' לאסיפה הלאומית שכינס, כי הסולטאן העות'מאני הכיר בצו מיוחד בסרביה כישות אוטונומית בכל הנוגע בניהולה פנימי. השלטון הטורקי אף השאיר פתוחות אפשרויות של התחרבות טריטוריאלית של ישות סרבית זו בעתיד, ביטל את כל התחייבויות האיכרים הסרבים כלפי הפאודלים הטורקים, נתן יד חופשית בהקמת בתי ספר, בתי משפט ומוסדות מנהל אוטונומי.

צוי הסולטאן משנת 1830 ו-1833 הרחיבו זכויות אלה לשטח גדול יותר והפכו את סרביה לנסיכות כשבראשה מילוש אוברנוביץ' כנסיך בעל זכויות תורשתיות. בבלגרד הבירה הוקמה מטרופוליה של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, בעלת אוטונומיה ביחס לפטריארך היווני של קונסטנטינופול. הסולטאן הכיר גם במעמדה של רוסיה כערבה לאוטונומיה של סרביה.

המשך שלטונו

נסיכות סרביה בשנת 1817

נסיכות סרביה בשנת 1833

העם הסרבי לא רווח נחת משלטונו האוטוקרטי ולעתים קרובות ברוטלי של מילוש אוברנוביץ' ומרד תכופות נגדו. בעקבות אחת המרידות, הוא הסכים לאמץ חוקה בשנת 1835, זאת למורת רוחן אשל שלוש האימפריות באזור: ההבסבורגית, העות'מאנית והרוסית. שלושן ראוה בחוקה תקדים מסוכן לשלטון האוטוקרטי של עצמן. הקנצלר האוסטרי מטרניך לגלג במיוחד לעובדה שלסרביה יש דגל ואף שר חוץ משלה. בסופו של דבר ביטל מילוש את החוקה לפי דרישות הטורקים והרוסים.

בשנת 1839 הוא ויתר על הכתר לטובת בנו מילאן, שמת כעבור שבועות אחדים, ואחר כך לטובת בנו השני, מיכאילו. הנסיך מיכאילו אוברנוביץ' הודח בשנת 1842 ובית אוברנוביץ' סולק מהשלטון עד שנת 1858. אז חזר מילוש עצמו לעוד שנתיים בשלטון עד יום מותו. ירש אותו שוב בנו, מיכאילו.