מילט ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מילט ג'קסון ב-1980

מילטון (מילט) ג'קסון (Milton (Milt) Jackson ; ‏ 1 בינואר 1923 - 9 באוקטובר 1999), מוזיקאי ג'אז, אחד מנגני הויברפון המשפיעים ביותר ואחד מן הדמויות החשובות ביותר בזרם ההארד בופ.

נגינתו התאפיינה בקצב איטי יחסית, כמו כן פיתח את הנגינה ההרמונית בויברפון (ששימש עד אליו בעיקר ככלי קצב), תוך השפעות של בלוז 12 תיבות וגוספל. קיימות מספר הקלטות בהן ג'קסון שר ומנגן בפסנתר. ג'קסון כונה גם בגס (bags) והופיע והקליט לעתים תחת כינוי זה, כך גם נקרא הקטע המוכר ביותר שהלחין, Bag's Groove, שהפך לסטנדרט.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון, יליד דטרויט, גדל בבית בו נשמעה תדיר מוזיקת גוספל ובלוז ושר במקהלת הכנסייה מגיל צעיר. הוא ניסה לנגן בפסנתר, אך לבסוף נשבה בקסמו של הוויברפון.

ג'קסון התגלה על ידי דיזי גילספי, אשר שכר אותו לתזמורת הביג בנד שלו ב-1946 לאחר שראה אותו מופיע במועדון בדטרויט. באותה עת ניגן ג'קסון במקביל גם עם ת'לוניוס מונק, וודי הרמן, קנונבול אדרלי וצ'ארלי פרקר והיה לנגן הוויברפון הראשון שניגן בי בופ. במסגרת הביג בנד של גילספי ניגן ג'קסון בחטיבת הקצב יחד עם ג'ון לואיס (פסנתר), פרסי הית (קונטרבס) וקני קלארק (תופים). הרביעייה ניגנה כיחידה נפרדת והובילה את המעברים, כאשר חטיבת כלי הנשיפה נחה מנגינה רבת-עוצמה. החל משנת 1950 נודעה הרביעייה כ"רביעיית מילט ג'קסון" וסביב 1952 נפרדה מהביג בנד ויצאה לדרך עצמאית כרביעיית הג'אז המודרני. הלהקה פעלה במשך למעלה מ-20 שנה, עד שג'קסון יצא לקריירת סולו ב-1974.

לאחר התפרקות רביעיית הג'אז המודרני ניגן ג'קסון עם אמנים רבים בהרכבים שונים, בהם מספר שיתופי פעולה עם נגן הבס רון קרטר ונגן הגיטרה ג'ו פס, הקליט והופיע עם קולמן הוקינס ומיילס דיוויס. ב-1981 הקליט דואו עם הפסנתרן אוסקר פיטרסון (Ain't But a Few of Us Left) וב-1983 הקים תזמורת שגרעינה, בנוסף אליו, נגן הטרומבון ג'יי ג'יי ג'ונסון ונגן הבס ריי בראון בהשתתפות נגנים מתחלפים רבים ושונים (Jackson, Johnson, Brown & Company). הוא הקליט מחוות לת'לוניוס מונק ודיוק אלינגטון ושיתף פעולה עם אמנים שאינם מסצנת הג'אז כבי בי קינג וריי צ'ארלס.

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה ובשנת מותו, 1999, נבחר על ידי קוראי המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]