מיל מי-8

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיל מי-8
Mi-8 Hip Roving Sands 99.jpg

מיל מי-8
מאפיינים כלליים
סוג מסוק תובלה
ארץ ייצור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
טיסת בכורה 7 ביולי 1961
תקופת שירות 1967 – בשירות פעיל
צוות שני טייסים ומהנדס טיסה
יחידות שיוצרו מעל 17,000
ממדים
אורך 18.17 מטר
גובה 5.65 מטר
קוטר מדחף ראשי 25.24 מטר (חמישה להבים)
משקל ריק 6,800 ק"ג
משקל המראה מרבי 12,000 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית (בגובה של 1000 מטר) 260 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 500 ק"מ(עם 28 אנשים)
סייג רום 4,500 מטר
הנעה
זוג מנועי קלימוב או איסוטוב TV2-117A (רוסית: Климов\Изотов ТВ2-117А) עם 1500 כ"ס האחד
תרשים
Mil Mi-8 HIP.png

מיל מי-8 או מי-8אנגלית: Mil Mi-8, ברוסית: Ми-8. כינוי בקוד דיווח נאט"ו: היפ) הוא מסוק תובלה רב תכליתי סובייטי, בעל צמד מנועי טורבינה מתכנונו של מיכאיל ליאונטיויץ' מיל.

המסוק יוצר בעבר על ידי ברית המועצות וכיום על ידי רוסיה. מבוססים עליו מסוק התקיפה Mi-24 ומסוק התובלה Mi-14. המי-8 הוא מסוק רב תכליתי שיוצר במפעל המסוקים של מוסקבה ע"ש מ.ל. מיל, כיום יצרנית המסוקים הרוסית מיל.

המסוק יועד הן למטרות אזרחיות והן למטרות צבאיות, ובכלל זה לשירות חברת התעופה הרוסית אארופלוט בשל יעילותו בביצוע טיסות פנימיות ויכולתו לשאת שלושה אנשי צוות ועוד 28 נוסעים. בשלבים מאוחרים יותר התקינה החברה על המסוק גם סלון מפואר ומושבים נוחים לנוחות הנוסעים.

בנוסף, המסוק נרכש על ידי ארגוני הצלה, ארגוני עזרה ראשונה, חברות תובלה ועוד.

האב-טיפוס הראשון היה מסוק חד מנועי שכונה V8 (שם קוד נאט"ו: Hip). טיסת הבכורה של ה-V8 נערכה ב-9 ביולי 1961. טיסת הבכורה של האב-טיפוס השני, שסומן כבר כ-Mi-8 (שם קוד נאט"ו-Hip-B), נערכה ב-17 בספטמבר 1962. מסוק זה צויד בשני מנועים וארבעה להבי רוטור. לאחר כמה שדרוגים, יצא המסוק לייצור סדרתי במשנת 1967), ונקלט לשירות בחיל האוויר הסובייטי, שם הוא משרת עד היום, כמו גם במספר חברות תעופה רוסיות.

שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסוק נרכש על ידי כחמישים מדינות ברחבי העולם, הן לשימושים צבאיים והן לשימושים אזרחיים. בין רוכשי המסוק נמנים צבאות סין, הודו, איראן, סוריה ועוד, וכן חברות תעופה בינלאומיות.

המסוק משרת בחיל האוויר הרוסי ובחילות האוויר של צבאות ערב. גרסתו האחרונה של המסוק Mi-8MT אשר הושקה בשנת 1981 מיוצאת תחת השם Mil Mi-17, ונמכרה ליותר מ-20 מדינות.

בפינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינלנד רכשה ששה מסוקי Mi-8Ts בשנות ה-70 של המאה ה-20 ומאוחר יותר שני מסוקי Mi-8T ושני מסוקי Mi-8P, ששלושה מהם ניתנו למשמר הגבול האווירי של פינלנד. ב-13 באפריל 1982 אחד מהם (Mi-8T) שקע בקרח לאחר נחיתת אונס, אך הוחלף במהרה על ידי מי-8 נוסף. אחרי השירות שלהם במשמר הגבול הועברו המסוקים לחיל האוויר הפיני. חמישה מסוקי Mi-8T ושני מסוקי Mi-8P הועברו לשירות בטייסת בעיר יוטי. נכון ל-2007 מוצאים המסוקים מהשירות ומוחלפים על ידי מסוקי ה-NH90 החדשים, אך בגלל עיכוב במשלוחם לפינלנד, המתמשך מאז 2004, מסוקי המי-8 לא הוצאו משירות לחלוטין. ממשלת פינלנד הבטיחה להוציא בהדרגה את מסוקיה המי-8 משירות עד סוף שנת 2007 ועקב זאת תהיה פרצה ביכולות של מסוקי התובלה הפינים לזמן מה.

מי-8 אחד עומד במוזיאון התעופה הפיני בעיר ונטה בפינלנד.

שלל בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיל-מי 8 בשירות חיל האוויר המצרי

במלחמת יום הכיפורים השתמש הצבא המצרי במסוקי מיל מי-8 בין היתר להנחתת חוליות קומנדו בעומק סיני. ב-16 באוקטובר 1973 הונחתה חוליה כזו ליד בסיס צה"ל באבו רודס. אחד המסוקים שבר את כן הנסע הקדמי שלו בנחיתה לא מוצלחת, ומפקדו שיצא לבדוק את התקלה נפגע מלהבי הרוטור ומת במקום. אנשי הצוות וחיילי הקומנדו המצרים נמלטו מהמסוק המקורקע וזה פעל בסרק עד שנדם ממחסור בדלק. למחרת נמצא המסוק ומפקד בסיס רפידים, אליעזר ("צ'יטה") כהן נשלח להביאו עם צוות טכנאים וטייס מצרי שבוי שידע להטיס את המסוק. המסוק הוטס לרפידים והונחת על צמיג במקום כן-נסע קדמי.‏[1]

לדברי כהן, המסוק הצטיין בפשטות וגסות והיה נוח להטסה "ממש כמו משאית". הוא ציין שלאחר כל טיסה היה צריך למלא בו דלק בלבד והוא לא דרש טיפולים מורכבים. בשנת 1978 הועבר המסוק למוזיאון חיל האוויר במצב טיסה, ונמכר לארצות הברית בשנת 1985 תמורת מיליון דולר.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבות טיפוס/ניסיוניים/וריאציות ייצור נמוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (V8(Hip-A - אב הטיפוס הראשון בעל מנוע אחד (טס ב-1961).
  • (Mi-8(Hip-B - אב הטיפוס השני בעל שני המנועים וארבעת הלהבים (טס ב-1962).
  • Mi-8TG - מסוק ניסיוני שעבד על גפ"מ.
  • Mi-18 - אב טיפוס משודרג של ה-Mi-8 הקיים (לא האבטיפוס) שהוארך ב-0.9 מטר ושודרג כך שגלגליו מתכנסים אל הגוף בטיסה. מסוק זה היה בשימוש הצבא האדום בזמן המלחמה שניהלה ברית המועצות באפגניסטן ואחריה שימש כמסוק אימונים לצבא רוסיה ויוצרו רק שני מסוקים כאלו.

תובלה צבאית/שלדה משודרגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Mi-8T(Hip-C - גרסת התובלה הצבאית הראשונה שזכתה ליצוא המוני, חמושה בטילי S-5 ומקלעי PK בצד.
  • (Mi-8TVK(Hip-E - מסוק סיוע חמוש בעל ששה מנשאי נשק שעליהם ניתן להתקין:מקלע בקליבר של 12.7 מ"מ בחרטום, רקטות S-5 בקוטר של 55 מ"מ על כנפיו הצדדיות,פצצות או טילי נ"ט AT-2/SWATTER.
  • Mi-8AMTSh (גרסת יצוא: Mi-171Sh ) - בגרסה זו דלת חדשה וגדולה בצדו הימני של המסוק ושריון קוולאר למנועים ולתא הטייס. בחלק מהגרסאות האלו יש כבש הטענה (רמפה) גדול דיו להטענת ג'יפ סיור לבטן המסוק.

פיקוד ולוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיל מי-MTV-1 8 קרואטי
  • (Hip-G, גרסת ייצוא: Mi-81IV (Mi-9 - גרסה זו היא עמדת פיקוד אווירית ניידת המצוידת באנטנות ומכ"מי דופלר.
  • (Mi-8PPA (Hip-K - מסוק בעל 6 אנטנות בצורת "X" על חלקו האחורי של המסוק שנועדו לשבש שידורים, גרסה זו נבנתה רק לייצוא.
  • (Hip-D הידוע גם כ-Mi-8PS (Mi-8TPS - משודרג בממסר אותות רדיו ופועל כעמדת פיקוד אווירית ניידת.
  • (Mi-8SMV (Hip-J - על גרסה זו הותקנו קופסאות קטנות על חלקה השמאלי שנועדו לשבש שידורים.
  • (Mi-8VPK (Hip-D - גרסת קומוניקטור (מקשר) בעל קופסאות בצורת מלבן שמותקנות על נקודות החימוש המשמשות כאמצעי תקשורת.
  • Mi-19 - גרסה המבוססת על השלדה של ה-Mi-8MT/Mi-17 שמטרתה היא לשמש כעמדת פיקוד אווירית ניידת למפקדי חייל הרגליים הממונע (טנקים,נגמ"שים).
  • Mi-19R - גרסה הדומה ל-Mi-19 שמשמשת כעמדת פיקוד אווירית ניידת למפקדי ארטילריה רקטית.

דגמים צבאיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mi-8MB - גרסת אמבולנס צבאי.
  • Mi-8R -גרסת איסוף מידע.
  • Mi-8K - גרסה שנועדה לצפות ולכוון תותחי ארטילריה.

דגמים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mi-8P - גרסת מסוק נוסעים אזרחי.
  • Mi-8S - גרסת מסוק נוסעים לאח"מים.
  • Mi-8MPS - גרסת מסוק חיפוש והצלה(בעיקר בשימוש במלזיה).
  • Mi-8MA - גרסת מסוק לחקירת הקטבים(בעיקר לחקירת הקוטב הצפוני).
  • Mi-8AT - גרסת מסוק נוסעים עם מנועים משודרגים.
  • Mi-8ATS - גרסת מסוק שנועד לעבודה חקלאית.
  • Mi-8TL - גרסת מסוק שנועדה לחקירת התרסקויות כלי טיס.

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו של המי-8 (ללא גרסות ייצוא ונגזרות שלו) בעולם
מסוק אזרחי קובני
מסוק סרבי

להלן המפעילות הצבאיות וגם האזרחיות של מסוק המי-8, על כל נגזרותיו:

מפעילות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירב הלפרין ואהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל-האויר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, ישראל 1987, עמ' 88-85