מיל מי-8

מיל מי-8
Миль Ми-8

מיל מי-8
מיל מי-8
מאפיינים כלליים
סוג	מסוק תובלה
קוד נאט"ו	היפּ – Hip
ארץ ייצור	(היום) (בעבר)
יצרן	מיל, קאזאן מסוקים, מפעל תעופה אוּלן-אוּדה
טיסת בכורה	7 ביולי 1961
תקופת שירות	1967–הווה (כ־57 שנים)
צוות	שני טייסים ומהנדס טיסה
נוסעים	7–32 (תלוי בדגם האזרחי או הצבאי)
יחידות שיוצרו	מעל 17,000 (עדיין מיוצר בשנת 2019)
משתמש ראשי	ארמניה בלארוס בהוטן בנגלדש אזרבייג'ן בוסניה והרצגובינה
ממדים  אורך 18.17 מטר גובה 5.65 מטר קוטר מדחף ראשי 25.24 מטר (לדגם עם חמישה להבים) משקל ריק 7,260 ק"ג (תלוי בדגם) משקל מטען מרבי 11,100 ק"ג משקל המראה מרבי 13,000 ק"ג
ביצועים  מהירות שיוט 230 קמ"ש מהירות מרבית 260 קמ"ש (בגובה של 1000 מטר) טווח טיסה מרבי 500 ק"מ (עם 28 אנשים) סייג רום 4,500 מטר
הנעה  2 × מנוע קלימוב TV3-117 או איסוטוב TV2-117A טורבו-ציר (רוסית: Климов\Изотов ТВ2-117А), 1,950 כ"ס כל אחד.
תרשים

מיל מי-8 או מי-8 (באנגלית: Mil Mi-8, ברוסית: Ми-8. כינוי בקוד דיווח נאט"ו: היפ) הוא מסוק תובלה רב תכליתי סובייטי, בעל צמד מנועי טורבינה מתכנונו של מיכאיל ליאונטיויץ' מיל. במשך השנים יוצרו כ-17,000 מסוקים מסוג מי-8 ונחשב למסוק שיוצר במספר הגבוה ביותר בעולם.

המסוק יוצר בעבר על ידי ברית המועצות וכיום על ידי רוסיה. מבוססים עליו מסוק התקיפה Mi-24 ומסוק התובלה Mi-14. המי-8 הוא מסוק רב תכליתי שיוצר במפעל המסוקים של מוסקבה ע"ש מ.ל. מיל, כיום יצרנית המסוקים הרוסית מיל.

המסוק יועד הן למטרות אזרחיות והן למטרות צבאיות, ובכלל זה לשירות חברת התעופה הרוסית אארופלוט בשל יעילותו בביצוע טיסות פנימיות ויכולתו לשאת שלושה אנשי צוות ועוד 28 נוסעים. בשלבים מאוחרים יותר התקינה החברה על המסוק גם סלון מפואר ומושבים נוחים לנוחות הנוסעים.

בנוסף, המסוק נרכש על ידי ארגוני הצלה, ארגוני עזרה ראשונה, חברות תובלה ועוד.

האב-טיפוס הראשון היה מסוק חד מנועי שכונה V8 (שם קוד נאט"ו: Hip). טיסת הבכורה של ה-V8 נערכה ב-9 ביולי 1961. טיסת הבכורה של האב-טיפוס השני, שסומן כבר כ-Mi-8 (שם קוד נאט"ו-Hip-B), נערכה ב-17 בספטמבר 1962. מסוק זה צויד בשני מנועים וארבעה להבי רוטור. לאחר כמה שדרוגים, יצא המסוק לייצור סדרתי במשנת 1967), ונקלט לשירות בחיל האוויר הסובייטי, שם הוא משרת עד היום, כמו גם במספר חברות תעופה רוסיות.

שירות מבצעי

המסוק נרכש על ידי כחמישים מדינות ברחבי העולם, הן לשימושים צבאיים והן לשימושים אזרחיים. בין רוכשי המסוק נמנים צבאות סין, הודו, איראן, סוריה מצרים ועוד, וכן חברות תעופה בינלאומיות.

המסוק משרת בחיל האוויר הרוסי ובחילות האוויר של צבאות ערב. גרסתו האחרונה של המסוק Mi-8MT אשר הושקה בשנת 1981 מיוצאת תחת השם Mil Mi-17, ונמכרה ליותר מ-20 מדינות.

בפינלנד

פינלנד רכשה שישה מסוקי Mi-8Ts בשנות ה-70 של המאה ה-20 ומאוחר יותר שני מסוקי Mi-8T ושני מסוקי Mi-8P, ששלושה מהם ניתנו למשמר הגבול האווירי של פינלנד. ב-13 באפריל 1982 אחד מהם (Mi-8T) שקע בקרח לאחר נחיתת אונס, אך הוחלף במהרה על ידי מי-8 נוסף. אחרי שירותם במשמר הגבול הועברו המסוקים לחיל האוויר הפיני. חמישה מסוקי Mi-8T ושני מסוקי Mi-8P הועברו לשירות בטייסת בעיר אוטי. נכון ל-2007 מוצאים המסוקים מהשירות ומוחלפים על ידי מסוקי ה-NH90 החדשים, אך בגלל עיכוב במשלוחם לפינלנד, המתמשך מאז 2004, מסוקי המי-8 לא הוצאו משירות לחלוטין. ממשלת פינלנד הבטיחה להוציא בהדרגה את מסוקיה המי-8 משירות עד סוף שנת 2007 ועקב זאת תהיה פרצה ביכולות של מסוקי התובלה הפינים לזמן מה.

מי-8 אחד עומד במוזיאון התעופה הפיני בעיר ונטה בפינלנד.

במלחמת יום הכיפורים

מיל-מי 8 בשירות חיל האוויר המצרי

במלחמת יום הכיפורים השתמשו צבאות מצרים וסוריה במסוקי מיל מי-8 להנחתת כוחות קומנדו במטרות איכות בסיני ובחזית רמת הגולן. לקראת סוף המלחמה נעשה שימוש במסוקים אלה להטלת מכלי נפלם על כוחות צה"ל. בין היתר ביצעו המסוקים הנחתה נרחבת של גדודי קומנדו בעומק סיני בראשית המלחמה, הנחתת קומנדו לכיבוש מוצב החרמון מישראל הנחתה של כוחות חי"ר מובחר לצד כוחות השריון הסוריים המסתערים בימי המלחמה הראשונים. ב-9 באוקטובר 1973 הונחתה חולית קומנדו מצרית ליד בסיס צה"ל באבו רודס. אחד המסוקים שבר את כן הנסע הקדמי שלו בנחיתה, הטייס משנה שיצא לבדוק את התקלה נפגע מלהבי הרוטור ונהרג במקום. אנשי הצוות וחיילי הקומנדו המצרים נמלטו מהמסוק המקורקע וזה פעל בסרק עד שנדם מחוסר דלק. למחרת נמצא המסוק ומפקד בסיס רפידים, אליעזר ("צ'יטה") כהן נשלח להביאו עם צוות טכנאים וטייס מצרי שבוי שידע להטיס את המסוק. המסוק הוטס לרפידים והונחת על צמיג במקום כן-נסע קדמי.

לדברי כהן, המסוק הצטיין בפשטות וגסות והיה נוח להטסה "ממש כמו משאית". הוא ציין שלאחר כל טיסה היה צריך למלא בו דלק בלבד והוא לא דרש טיפולים מורכבים. בשנת 1978 הועבר המסוק למוזיאון חיל האוויר במצב טיסה, ונמכר לארצות הברית בשנת 1985 תמורת מיליון דולר..

דגמים

אבות טיפוס/ניסיוניים/וריאציות ייצור נמוכות

• (V8(Hip-A - אב הטיפוס הראשון בעל מנוע אחד (טס ב-1961).
• (Mi-8(Hip-B - אב הטיפוס השני בעל שני המנועים וארבעת הלהבים (טס ב-1962).
• Mi-8TG - מסוק ניסיוני שעבד על גפ"מ.
• Mi-18 - אב טיפוס משודרג של ה-Mi-8 הקיים (לא האבטיפוס) שהוארך ב-0.9 מטר ושודרג כך שגלגליו מתכנסים אל הגוף בטיסה. מסוק זה היה בשימוש הצבא האדום בזמן המלחמה שניהלה ברית המועצות באפגניסטן ואחריה שימש כמסוק אימונים לצבא רוסיה ויוצרו רק שני מסוקים כאלו.

תובלה צבאית/שלדה משודרגת

• (Mi-8T(Hip-C - גרסת התובלה הצבאית הראשונה שזכתה ליצוא המוני, חמושה בטילי S-5 ומקלעי PK בצד.
• (Mi-8TVK(Hip-E - מסוק סיוע חמוש בעל שישה מנשאי נשק שעליהם ניתן להתקין: מקלע בקליבר של 12.7 מ"מ בחרטום, רקטות S-5 בקוטר של 55 מ"מ על כנפיו הצדדיות, פצצות או טילי נ"ט AT-2/SWATTER.
• Mi-8AMTSh (גרסת יצוא: Mi-171Sh ) - בגרסה זו דלת חדשה וגדולה בצדו הימני של המסוק ושריון קוולאר למנועים ולתא הטייס. בחלק מהגרסאות האלו יש כבש הטענה (רמפה) גדול דיו להטענת ג'יפ סיור לבטן המסוק.
• Mi-8AMTSH-VN, מצויד באוויוניקה מחודשת, שני מקלעי 12.7 מ"מ והתאמה לאמצעי ראיית לילה. תא הטייס והמערכות המרכזיות מוגנים על ידי שריון מסגסוגת טיטניום, בעוד הרצפה וקירות תא המטען מוגנים בשריון קוולאר קל.

פיקוד ולוחמה אלקטרונית

מיל מי-MTV-1 8 קרואטי

• (Hip-G, גרסת ייצוא: Mi-81IV (Mi-9 - גרסה זו היא עמדת פיקוד אווירית ניידת המצוידת באנטנות ומכ"מי דופלר.
• (Mi-8PPA (Hip-K - מסוק בעל 6 אנטנות בצורת "X" על חלקו האחורי של המסוק שנועדו לשבש שידורים, גרסה זו נבנתה רק לייצוא.
• (Hip-D הידוע גם כ-Mi-8PS (Mi-8TPS - משודרג בממסר אותות רדיו ופועל כעמדת פיקוד אווירית ניידת.
• (Mi-8SMV (Hip-J - על גרסה זו הותקנו קופסאות קטנות על חלקה השמאלי שנועדו לשבש שידורים.
• (Mi-8VPK (Hip-D - גרסת קומוניקטור (מקשר) בעל קופסאות בצורת מלבן שמותקנות על נקודות החימוש המשמשות כאמצעי תקשורת.
• Mi-19 - גרסה המבוססת על השלדה של ה-Mi-8MT/Mi-17 שמטרתה היא לשמש כעמדת פיקוד אווירית ניידת למפקדי חייל הרגליים הממונע (טנקים,נגמ"שים).
• Mi-19R - גרסה הדומה ל-Mi-19 שמשמשת כעמדת פיקוד אווירית ניידת למפקדי ארטילריה רקטית.

דגמים צבאיים אחרים

• Mi-8MB - גרסת אמבולנס צבאי.
• Mi-8R -גרסת איסוף מידע.
• Mi-8K - גרסה שנועדה לצפות ולכוון תותחי ארטילריה.

דגמים אזרחיים

• Mi-8P - גרסת מסוק נוסעים אזרחי.
• Mi-8S - גרסת מסוק נוסעים לאח"מים.
• Mi-8MPS - גרסת מסוק חיפוש והצלה (בעיקר בשימוש במלזיה).
• Mi-8MA - גרסת מסוק לחקירת הקטבים (בעיקר לחקירת הקוטב הצפוני).
• Mi-8AT - גרסת מסוק נוסעים עם מנועים משודרגים.
• Mi-8ATS - גרסת מסוק שנועד לעבודה חקלאית.
• Mi-8TL - גרסת מסוק שנועדה לחקירת התרסקויות כלי טיס.

מפעילות

תפוצתו של המי-8 (ללא גרסות ייצוא ונגזרות שלו) בעולם

מסוק אזרחי קובני

מסוק סרבי

להלן המפעילות הצבאיות וגם האזרחיות של מסוק המי-8, על כל נגזרותיו:

• - 65 מסוקים נרכשו. 30 מסוקים ב-1971, ו-35 הנותרים נשלחו ב-1987.
• - מסוק אחד נרכש מאוקראינה באמצע שנות ה-90.
• - 13 מסוקים נמצאים בשירות.
• - 13 מסוקים נמצאים בשירות.
• - 43 מסוקים בשירות ועוד כמה.
• - 7 מסוקים בשירות.
• - 18 מסוקים בשירות.
• - 5 מסוקים בשירות.
• - 6 מסוקים הושאלו לשנה.
• - 10 מסוקים בשירות.
• סין - 250 מסוקים בשירות.
• - 6 מסוקים בשירות.
• - 15 מסוקים בשירות ועוד 10 מסוקים שנכנסו לשירות בשנת 2007.
• - 40 מסוקים בשירות.
• - 42 מסוקים נמצאים בשירות.
• - 12 מסוקים בשירות.
• - 18 מסוקים בשירות.
• - 23 מסוקים בשירות.
• גינאה ביסאו - מסוק אחד בשירות.
• - מסוק אחד נלקח כשלל מחיל האוויר המצרי.
• - 134 מסוקים נמצאים בשירות.
• - 10 מסוקים הוזמנו בשנת 2006.
• - 52 מסוקים בשירות.
• - בשירות המשטרה הקנייתית.
• - 8 מסוקים בשירות.
• - 4 מסוקים בשירות.
• - 4 מסוקים בשירות.
• - 9 מסוקים בשירות.
• - 4 מסוקים לא תקינים.
• - 8 מסוקים בשירות.

• - 12 מסוקים בשירות.
• - 14 מסוקים אזרחיים נמצאים בשירות.
• - 15 מסוקים צבאיים ו-2 מסוקים אזרחיים נמצאים בשירות.
• סודאן
• - משמשים לאימונים צבאיים.
• - רק מסוקים אזרחיים נמצאים בשימוש.

מפעילות לשעבר

• - הפעילה כ-93 מסוקים.

ראו גם

• מיל מי-24
• מיל מי-28
• מיל מי-38
• קמוב-60

קישורים חיצוניים

• תמונות של המסוק וגרסאותיו הרבות, באתר Airliners.net