מים לדוד המלך

באר מים ליד בית לחם, תחריט מעשה ידי פיליפ וולף משנת 1862

"מים לדוד המלך" הוא פזמון שכתב והלחין עקיבא נוף לקראת פסטיבל הזמר והפזמון 1970, ושרה להקת "הגשש החיוור". השיר לא נכלל בין שלושת השירים הזוכים, אך הוא הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של הלהקה. הפזמון, שתוכנו מבוסס על מעשה בתנ"ך, מתאר כיצד שלושה מגיבורי דוד פשטו לעורף האויב על מנת להביא מים לדוד.

שמו של הפזמון נבחר לשמו של התקליט העשירי של להקת הגשש החיוור.

הסיפור המקראי

הסיפור המקראי שהוא הבסיס לפזמון מופיע בספר שמואל ב', פרק כ"ג, הפלשתים שלטו בבית לחם. דוד התאווה למים מבור המים שבבית לחם, עיר הולדתו, וביטא את רצונו בקול. יש המפרשים זאת עקב החום ששרר, יש המפרשים זאת עקב כך שהמים שהיו באמתחתו לא היו ראויים לשתייה ויש המפרשים זאת מפני שרצה מים צלולים מעיר הולדתו:

וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר

בעקבות זאת, שלושה מגיבורי דוד יצאו לבית לחם להביא מים לדוד.

וַיִּבְקְעוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד - וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם, וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיְיָ

דוד, שהתחרט על שסיכן את חייליו בשבילו, לא הסכים לשתות את המים וניסך אותם לה'.

מבנה הפזמון

הפזמון מרחיב את הסיפור המקראי הקצר למיתוס גבורה, פרי רוחו של מחבר הפזמון. הפזמון כולל שלושה בתים בני ארבע שורות כל אחד, בחריזה צמודה (א א ב ב). לאחר כל בית מופיע פזמון חוזר, שמילותיו נתנו לשיר את שמו:

מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד,
מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד.

כל אחד מגיבורים מקבל חשיפה בשיר. הגיבור הראשון מתאר כיצד מוטט הר שעמד בדרכו, השני טען כי עצר נהר באמירה והשלישי לא אומר דבר, אלא נושא על גבו את הבאר כולה ממחנה פלשתים לדוד המלך. לקראת סוף השיר, בקטע המסיים את הפזמון, המהווה פרודיה על השיר הרוסי "קלינקה", ניתן לשמוע את שייקה בתפקיד דוד המלך אומר לשלושת הגיבורים "אמרתי וודקה".

תלבושתם של חברי הלהקה

להקת הגשש החיוור מבצעת את הפזמון "מים לדוד המלך", כפי ששודר בטלוויזיה הישראלית

השיר התפרסם בין השאר הודות להופעתם של חברי להקת הגשש החיוור, שהיו לבושים במעין טוניקות. הללו נלקחו מההצגה "ליסיסטרטה", שהופקה בתיאטרון הקאמרי באותו זמן; לדברי ישראל פוליאקוב, בחירה זו נעשתה מתוך מחשבה שבכך תבוטל הופעתם בפסטיבל, שכן השלושה חשבו שרצינותו של אירוע זה אינה עולה בקנה אחד עם אופיין הקומי של השלישייה. בעת ביצוע הפזמון החוזר הניפו חברי הלהקה את ידיהם, ועקב כך בצבצו תחתוניהם. הדעות לגבי ההופעה היו חלוקות - חלק מהצופים תמכו בהופעה המפתיעה, וחלק ראו בה לא-ראויה. יצחק שמעוני, שהיה מנחה הערב בו הופיעה הלהקה עם החצאיות, אמר לקהל לשפוט את השיר בלבד ולא את ביצועו; פוליאקוב סבר כי בעוד במהלך ההופעה הקהל צחק בהתלהבות, הערה זו ציננה את התלהבותו מהשיר באופן בלתי הוגן. עד היום ההופעה הזו הפכה לשם נרדף לפזמון, ומזוהה איתו אף יותר מהמילים.

מסופר שכאשר ראש הממשלה, גולדה מאיר, צפתה בהופעתם, ביצעו השלושה את השיר בלי הטוניקות, שכן המארגנים סברו שזה לא יהיה מכובד להופיע כך. לאחר ההופעה הביעה גולדה את התפעלותה מהם, רק שאלה: "אבל למה לא הופעתם עם החצאיות?".

כביקורת לאלו שביקרו את ההופעה עם הטוניקות והעיבוד ההיתולי, כתבה נעמי שמר את הפזמון "למה צחקה מיכל" על הלעג שהביעה מיכל כלפי דוד כשרקד לפני ארון הקודש בעלותו ירושלימה.

קישורים חיצוניים

• "מים לדוד המלך" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "מים לדוד המלך" באתר שירונט