מים מליחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מים מליחים הם מים שרמת המלחים בהם (כדוגמת כלור, אשלגן ומלחים אחרים) גבוהה מרמת המלחים במים מתוקים, אך קטנה מרמת המלחים של מי ים. המים המליחים טובים במקרים מסוימים לתעשייה ולחקלאות, כגון השקיית דקלים (תמרים) וגפנים, אך אין הם מתאימים לרוב גידולי החקלאות.

ניתן להשתמש במים מליחים בשתי צורות, להתפיל אותם עד שיגיעו לרמה של מי השתייה או להשתמש בהם כמו שהם. כאשר משקים גידולים חקלאיים (כמו עגבניות) במים מליחים, המליחות מעודדת יצירת סוכר בפרי וכך הגידול מתוק יותר לעומת גידול שהושקה במים שפירים.

בארץ ישראל, באזור הנגב הדרומי נמצאים כמה עשרות מיליארדי מ"ק של מים מליחים כמי תהום, ללא מוצא טבעי אל פני הקרקע. בצפון הארץ מופיעים המים המליחים בעיקר בצורת מעיינות: מעיינות בית-שאן, מעיינות בקעת גינוסר, מעיינות נחל נעמן ומעיינות נחל תנינים. נעשה שימוש חקלאי גם במים מליחים שמקורם במעיינות ממערב לכנרת. מים אלה מוזרמים לירדן הדרומי, מדרום לסכר אלומות, בקטע שבין הכנרת וים המלח.

מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)()
מים מתוקים מים מליחים מים מלוחים תמלחת
< 0.5 ‰ 0.5 - 30 ‰ 30 - 50 ‰ > 50 ‰


Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.