מימוזה ביישנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמימוזה ביישנית
מימוזה ביישנית
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: ורדיים
סדרה: קטניתיים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: מימוזה
מין: מימוזה ביישנית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mimosa pudica

המימוזה הביישנית (שם מדעי: Mimosa pudica), המכונה גם "הצמח הרגיש" או "אל תיגע בי", הינה צמח מטפס בעל תכונה ייחודית של רגישות למגע: ברגע שנוגעים באחד מעלעליו של עלה מורכב של הצמח הוא מתחיל להתקפל פנימה ולהסגר.

הצמח תואר לראשונה על ידי הטקסונום קרל לינאוס בספרו מיני הצמחים (Species Planatarum). מקור השם הוא במילה הלטינית pudica, שמשמעותה "התכווצות" או "ביישנות".

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח של מימוזה ביישנית.

הצמח הוא צמח מטפס קוצני העשוי להגיע לאורך של עד 1.5 מטר. עליו בנויים מ־10–26 זוגות עלעלים משני צידי צירו. לצמח תפרחת כדורית או אובלית (שצורתה מעוגלת ומאורכת, סגלגלה) ורודה ואדומה, בקוטר של 8–10 מ״מ (ללא האבקנים).

הפרי מכיל 2–8 תרמילי זרעים באורך 1–2 ס״מ. הם מחולקים ל־2–5 חלקים המכילים זרעים חומים־בהירים באורך 2.5 מ״מ ובעלי קליפה קשה, המעכבת נביטה מוקדמת.

תנועת הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלעלי מימוזה ביישנית מתקפלים כתוצאה ממגע.
Mimosa pudica

התכונה הבולטת של הצמח היא תופעה הקרויה תנועת צמח מהירה. לצמח יש מה שמכונה "תנועת שינה" או תנועה ניקטינסטית (תופעה שכיחה בפרחים המתקפלים בלילה ונפתחים באור יום) הקיימת במס׳ מיני צמחים, ועליו נסגרים בלילה ונפתחים עם אור יום.

תופעה נוספת הנדירה בעולם הצומח היא של תנועה סייסמונסטית, המאופיינת ע״י סגירה מהירה של העלים בתגובה למגע, חום, יובש, נשיפה או הרעדה. ברגע שנוגעים בעלה המורכב של הצמח העלה נסגר במהירות ונפתח שוב במלואו רק לאחר כ־30 דקות. מנגנון זה אינו ברור די צורכו, אך מחקרים עדכניים מצביעים על עלייה בחדירות הממברנה בתאי הפלבינוס ליוני אשלגן ונתרן, הגורמת לשינויים דיפרנציאליים בלחץ הטורגור בפלבינוס (בו תאים בעלי דופן תא גמיש במיוחד). כתוצאה מכך חלקו התחתון של גליל הפלבינוס מתכווץ וחלקו העליון מתנפח, ואז הפלבינוס מכופף את העלעל וגורם לסגירת העלה. הגירוי מתפשט במורד העלה המורכב ככל הנראה כתוצאה מהשינוי בפוטנציאל החשמלי הקשור לתנועת היונים.

ההסבר האבולוציוני לתופעה אינו ידוע. משערים כי מדובר במנגנון הגנה בפני מזיקים: תנועת הצמח מרתיעה חרקים מסוימים ומבריחה אותם, ואילו מזיקים אחרים פשוט נופלים מהצמח בשל תנועתו.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימוזה הביישנית גדלה בבר בדרום ובמרכז אמריקה, אך מגודלת בארצות רבות הן כצמח נוי והן כמספוא לבהמות. במספר מדינות היא הפכה למין פולש המפר את האיזון האקולוגי ופוגע בחקלאות של גידולים טרופיים שונים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח גדל כצמח נוי בבית או בגינה והריבוי נעשה בדרך כלל באמצעות זרעים.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצמח פוטנציאל רפואי רב. מיצוי של הצמח גורם לשיתוק של זחל נמטודה פרזיטית מסוג Strongyloides stercoralis בתוך פחות משעה. הצמח נחקר למציאת חומרים כימותרפיים ונמצא כי הוא מכיל אלקלואיד בשם מימוזין, לו תכונות אפופטוטיות (ההורסות תאים סרטניים), והוא מונע התחלקות של תאים סרטניים.[דרוש מקור]

מיצוי של שורשי הצמח הוכח כבעל יעילות רבה בהפחתת התמותה מארס הנחש קוברה מונוקל. ככל הנראה הוא משמש כאינהיביטור (מעכב) של פעילות האנזים הקטלני בארס הנחש.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]