מימונה
המִימוּנָה (בערבית: ميمونة) הוא חג עממי הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן).
מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18.
אחד ההסברים לקיומו של חג נוסף זה היא הזהירות היתרה שהיתה מקובלת במהלך ימות הפסח. היו נזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
יש הסבורים כי השם "מימונה" נובע משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. סברה אחרת היא שמקור השם נובע מהמילה הערבית "מימון", שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית "אמונה", וחג זה נקרא כך, משום שעל פי המסורת הסיכוי לגאולה ביום זה, רב יותר, על פי מאמר התלמוד "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל" (תלמוד בבלי, ראש השנה י' ע"ב), ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.
[עריכה] מנהגי החג
המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.
בשנים האחרונות נושאות חגיגות המימונה בישראל אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים הנחגגים ברחבי הארץ, מה שבהדרגה, גרם למנהג להפוך רווח גם בקרב חלקים בחברה הישראלית כולה. ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו" (תרוויחו ותצליחו).
ביישובים שבהם קיים ריכוז גבוה של יהודי מרוקו מתאפיין ליל המימונה גם במעין "סיור כתובות", שבו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם (דלתות רבות היו נסגרות רק בשעה ארבע בבוקר).
הכיבוד שהונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יגאל בן-נון, "על מקורותיה הראשונים של המימונה", פעמים 117 (סתיו תשס"ט), 141–166.
- רחל שרעבי, חג המימונה: מהפריפריה אל המרכז, הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד יצחק בן צבי, 2010.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יגאל בן נון, חג למימונה הגבירה, אשת שד המזל, באתר הארץ, 8 באפריל 2007
- יגאל בן נון על מקורותיה הראשונים של המימונה
- וידאו: המימונה בירושלים בשנת 1968, באתר ynet
- מהו מקורו של חג המימונה, לונדון וקירשנבאום, נענע10, 26/04/2011
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| מקורות |
יציאת מצרים • עשר מכות מצרים • קריעת ים סוף • קורבן פסח |
 |
| חמץ ומצה |
חמץ • מנהג איסור קטניות • מצה • מצה שמורה |
|
| ערב פסח |
שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • תענית בכורות • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ |
|
| ליל הסדר |
קערת ליל הסדר • הגדה של פסח • ארבע כוסות • כרפס • מה נשתנה • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מרור (מרורים) • חרוסת • אפיקומן |
|
| מאכלים לפסח | ||
| סיום החג |
שביעי של פסח • סעודת משיח |
|
| שונות |
סעודת אסתר • פסח שני • מסכת פסחים |
|
|
|
||
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • שובבי"ם • אסרו חג |
|
| תעניות |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב • יום כיפור קטן |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש |
|
| חגים ומועדים לאומיים |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| הנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הרצל • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • סהרנה • י"ט כסלו • פורים שני • מימונה • יום הזיכרון לנספים בסודאן |
|
|
|
||
