מיסיולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיסיולוגיה או מדע המיסיון הוא תחום בתאולוגיה מעשית החוקר את עבודתו של המיסיונר, מטרותיו והמסרים אותם הוא מעביר.

מיסיולוגיה היא בחינה רב-תחומית ורב-תרבותית של כל היבטי הפצת האמונה הנוצרית המתבססת על תאולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה גאוגרפיה, תאוריה ושיטות תקשורת, השוואת דתות, מתודולוגיה נוצרית והיחסים בין הכתות בנצרות. אדם העוסק במיסיולוגיה קרוי מיסיולוג.

מייחסים את יסוד מדע המיסיון למיסיולוג הגרמני גוסטב וארנק (Gustav Warneck ‏6 במרץ 183426 בדצמבר 1910).

מקצוע המיסיולוגיה נלמד בעיקר באוניברסיטאות נוצריות כדוגמת "האוניברסיטה הקתולית של אוסטרליה" או "Southern Nazarene University", אך גם באוניברסיטה כללית כדוגמת ה"אוניברסיטה של דרום אפריקה".

נושאים בהם עוסקת המיסיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בחינה של האסטרטגיה והתוצאות (החיוביות וגם השליליות) של הפצת הדת הנוצרית.
  • מחקר על ההשפעה של הפצת הדת ועבודת הרווחה על הסביבה, כולל היבטים מעשיים של פוליטיקה בינלאומית והתפתחות כלכלית.
  • בחינה מהם כללי התנהגות נוצריים החיוניים לנצרות ולכן חלים על הנוצרים בכל התרבויות ובין ביטויים תרבותיים גרידא של הנצרות שניתן לשנותם ולהתאימם לתרבות אחרת.
  • הצעת הסברים תאולוגיים לתופעות כדוגמת הדיכוטומיה שבין הכנסייה המתוארת בברית החדשה שכל תפקידה לבשר (כלומר לגרום להתנצרות) ובין הכנסייה העכשווית שאינה עוסקת במיסיון, אלא העבירה תפקיד זה לסוכנות חיצוניות, קרי גופי המיסיון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]