מיסרה אר איל-קביר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיסרה אר איל-קביר
(למפת מלטה רגילה)
מראה באתר
צמתים ומפגשי חריצים

מיסרה אר איל-קביר (Misrah Ghar il-Kbir) הוא אתר פרהיסטורי ממזרח לצוקי דינגלי שבדרום-מערב האי מלטה, הידוע בשורות חריצי הסלע שבו. גילו המדויק של האתר ומטרת הקמתו עדיין שנויים במחלוקת, אך רוב החוקרים גורסים כי הוא הוקם לפני כ-4000 שנים, בעת שמתיישבים חדשים הגיעו למלטה, לאחר שקיעתה של תרבות בניית המקדשים המגליתיים באי, ועם תחילתה של תקופת הברונזה.

ברחבי האיים מספר אתרים נוספים דומים. החריצים בסלע באתרים מגיעים לעומק של עד 60 ס"מ, והם חצובים במרחקים הנעים בין 110 ל-140 ס"מ. חלקם חוצים את זה ואחרים יוצרים צמתים בצורות ובזוויות שונות. התופעה מכונה באופן רשמי בשם "חריצי המרכבות" (Cart Ruts), והאתר הספציפי במיסרה אר איל-קביר קרוי באופן עממי בשם "צומת קלאפהאם" (Clapham Junction), כינוי שהעניק לו אנגלי על-שמו של מפגש רכבות בלונדון.

ההשערות בדבר תפקיד החריצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר השערות באשר לשימוש האפשרי שלשמו נחרטו החריצים בסלע. לפי הסברה המקובלת הם נוצרו כתוצאה מהסעת מטען על ידי מזחלות או על ידי מרכבות, אלא שבתאוריה זו כמה בעיות לא פתורות. אם אכן שונעו מזחלות במקום, משאן היה חייב להיות כבד מאוד כדי ליצור חריצים כה עמוקים, ולא ברור איזה כוח יכול היה לספק אנרגיה לדחיפתן, בהתחשב בממדיו של האי ושל אוכלוסייתו לפני 4000 שנים. אם דובר במרכבות, הרי שכדי לחרוץ חריצים בסלע בעומק של עד 60 ס"מ, על גלגליהן היה להיות בקוטר ניכר של 140 ס"מ לפחות. ייתכן כי החריצים שמשו להעברת מסעות דווקא במעלה הגבעות, והוצע כי אדמה חקלאית הועברה באמצעותם אל צוקי אבן הגיר החשופים באיים.

תאוריה אחת מתארכת את החריצים לתקופת בניית המקדשים במלטה, היינו כ-1500 שנים קודם לתקופת הברונזה, אלא שאין קשר גאוגרפי בין מיקומם של החריצים למיקום המקדשים שהוקמו בתקופה זו, והם סמוכים למקומות היישוב בתקופת הברונזה. אחרים סוברים כי נחצבו על ידי הפיניקים, היינו, החל במאה ה-7 לפנה"ס.

נתונים נוספים המקשים על תאוריית השינוע מצויים בעובדות שבאתרים מסוימים החריצים נפסקים בקצה מצוקים, ובאחרים הם צוללים אל תוך הים, ממשיכים מתחת לפני המים ולעתים מגיחים שוב מצידו האחר של מפרץ. סמוך לחוף ובתוך הים משתנה רוחבם של החריצים והם ערוכים בדוגמת שתי וערב. במספר אתרים, ובמיוחד במיסרה אר איל-קביר נראות צורות גאולוגיות של משולשים ומרובעים ליד החריצים.

לפי הסברה השלישית שנשקלה, החריצים שמשו כמערכת השקיה, וסברה רביעית, לפחות באזור החופים ובים גורסת כי מדובר בתופעה של העתקים טבעיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיסרה אר איל-קביר בוויקישיתוף