מיצובישי G4M

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיצובישי G4M
G4M-45s.jpg

מיצובישי G4M-45
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ
ארץ ייצור יפן
יצרן מיצובישי
טיסת בכורה 23 באוקטובר 1939
תקופת שירות יוני 19411945
צוות 7
יחידות שיוצרו 2,435
משתמש ראשי שירות האוויר של הצי הקיסרי היפני
ממדים
אורך 19.97 מטרים
גובה 4.9 מטרים
מוטת כנפיים 24.89 מטרים
שטח כנפיים 78.13 מ"ר
משקל ריק 6,741 ק"ג
משקל טעון 9,500 ק"ג
משקל המראה מרבי 12,860 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 315 קמ"ש
מהירות מרבית 428 קמ"ש
קצב נסיקה 120 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 2,852 ק"מ
סייג רום 8.5 ק"מ
חימוש
תותחים 1 × תותח 20 מ"מ, 4 × מכונת ירייה 7.7 מ"מ
פצצות טורפדו קאי 3, 858 ק"ג או פצצת 800 ק"ג או 4 פצצות 250 ק"ג

מיצובישי G4M היה המפציץ העיקרי של שירות האוויר של הצי הקיסרי היפני במלחמת העולם השנייה.
המטוס היה מפציץ בינוני, דו מנועי מתוצרת מיצובישי. הכינוי הרשמי של בעלות הברית למטוס היה "בטי" (Betty) בעוד כינויו בפי היפנים היה "סיגר" (葉巻 - האמאקי), על שם צורתו הגלילית והמאורכת, או בגלל נטייתו להידלק ולהתפוצץ אפילו מפגיעות קלות יחסית.

ל-G4M היו ביצועים טובים, במיוחד בטווח הטיסה שלו שהושג בזכות מבנה קל ומינימום הגנה על צוותו ועל מכלי הדלק. תכונות אלו חשפו את חולשותיו בעימותים מול מטוסי קרב אמריקניים במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט.

תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס תוכנן להיות בעל מהירות וטווח טיסה גבוהים יחסית לזמן התכנון שהחל ב-1937[1]. כתוצאה מכך, היה החיסכון במשקל עיקרון חשוב בתכנון. המטוס תוכנן להמראה ונחיתה ממסלול יבשתי והוא נועד לתקיפות מטרות קרקע וכלי שיט. בתחילה תכננה מיצובישי להרכיב בו ארבעה מנועים, ונעשו ניסיונות שונים שלאחריהם העדיף הצי היפני את הגרסאות בנות שני המנועים.

במהלך המלחמה נערכו שיפורים ויוצרו דגמים חדשים של המטוס בהתאם להתפתחות הטכנולוגית ובהתאם לצורכי הצבא.

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבילת האש של המטוס הייתה בהפצצת העיר האנקוי שבסין ב-13 בספטמבר 1940. הוא השתתף גם בהמשך בהפצצות בסין ותפס מקום מרכזי במערכה בפיליפינים. נעשה בו שימוש רב בתקיפת אוניות כשאחת המוקדמות והמפורסמות שבהן היא אוניית המערכה הבריטית אה"מ פרינס אוף ויילס שטובעה על ידי טורפדו ששוגר מכוח משולב של מפציצי G4M ו-G3M בדצמבר 1941. המטוס השתתף בקרב גוודלקנל בתקיפת מטרות ימיות ויבשתיות. ביומו השני של הקרב ספגו היפנים מכה קשה כש-18 מפציצים הופלו על ידי מטוסי קרב אמריקניים וכוחות נ"מ. גם בהמשך הקרב התבררה יותר ויותר פגיעותו של המפציץ והטייסות ספגו אבדות קשות.
אחת התקריות הידועות שהמטוס היה מעורב בהן, היא חיסולו של מרשל-גנרל ימי איסורוקו יממוטו שטס ב-G4M שהופל במסגרת מבצע נקם על ידי P-38 לייטנינג אמריקני.
לקראת סיום המלחמה נשא המטוס בעיקר המאמץ בקרב איי מריאנה. כמו כן, הוא שימש להטלת מטוסי הקמיקזה שלא צוידו במנוע לטיסה ארוכת טווח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]