אדם מיצקביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיצקביץ')
אדם מיצקביץ'
Adam Mickiewicz
לידה 24 בדצמבר 1798
Zavosse, Lithuania Governorate, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1855 (בגיל 56)
איסטנבול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Adam Bernard Mickiewicz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, פולין, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בלארוסים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה National Bards crypt of the Wawel עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים גלות
אביב העמים
מלחמת קרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וילנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה, שירה נרטיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות פאן טדאוש, סונטות קרים, The Books of the Polish People and of the Polish Pilgrimage, Ballads and Romances, Ode to Youth, Dziady, Konrad Wallenrod, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1818–1855 (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אנדריי טוביאנסקי, Henryk Rzewuski, לורד ביירון, איגנצי קרשיצקי, Jakub Wujek עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • צלינה שימנובסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
    • Maryla Wereszczakówna
  • Ksawera Deybel עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Władysław Mickiewicz, Maria Gorecka עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן של אדם מיצקביץ' מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הפולני-יהודי בשפה האידית "פאלקסשטימע", ב-26 בנובמבר 1955, לרגל 100 שנה לפטירתו.
דיוקן של אדם מיצקביץ'

אדם ברנרד מיצקביץ'פולנית: Adam Bernard Mickiewicz; ביידיש: אדאם מיצקעוויטש; 24 בדצמבר 179826 בנובמבר 1855), היה סופר ומשורר, מגדולי אנשי הרוח של פולין. נחשב לאחד המשוררים המייצגים של התקופה הרומנטית של המאה ה-19, ולאחד משלושת המשוררים הלאומיים של פולין (אנ') (יחד עם יוליוש סלובצקי וזיגמונט קרשינסקי) שעוררו את הלאומיות הפולנית והליטאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת אצילים (שלאכטה) ליד העיר נבהרדקבלארוס) בתקופה בה האזור נשלט על ידי האימפריה הרוסית כבן השני במשפחה. אביו היה עורך דין ואימו, ברברה, הייתה ממשפחת מייבסקי. את ילדותו עבר בנבהרדק, את לימודיו החל בחינוך ביתי ובין השנים 1807–1815 למד בבית ספר דומיניקני.

מ-1815 למד באוניברסיטת וילנה בליטא, שבה היה גם פעיל באגודות נוער לאומיות ששאפו לשחרור לאומי. לאחר קבלת התואר, עבד בשנים 1819–1823 כמורה בבית ספר בקובנה.

בשנת 1822 פרסם קובץ בלדות וכעבור שנה את שני חלקיה הראשונים של הפואמה הדרמטית "האבות"(אנ'). בעטיה של פעילותו נגד המשטר הרוסי נידון ל-4 שנות גירוש. במוסקבה עבד כפקיד, התקרב לחוגים המשכילים ובא במגע עם מהפכנים רבים. בתקופה זו פרסם את "סונטת קרים" (אנ') ואת הפואמה "קונרד וָלֶנרוד"(אנ').

בשנת 1829 השתקע ברומא. מאוחר יותר הצטרף אל אלפי המהגרים הפולנים שהשתקעו בפריז והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה הפולנית בגולה. שנה לאחר מכן פרסם את חלקה השלישי של הפואמה "אבות". סמוך לכך עבד בקתדרה לספרות סלאבית באוניברסיטת פריז. "ספרי העם הפולני וספרי הצליינות הפולנית" שפרסם ב-1832 בפריז שימש כמעין מורה דרך למהגרים פולנים רבים. מאוחר יותר פרסם את האפוס "פן טדאוש"(Pan Tadeusz), מעין סיפור לירי-אפי על חיי האצולה הפולנית בתקופת נפוליאון. בשנותיו האחרונות התמסר לפעילות פוליטית, ויצא לארגן ברומא ואחר כך בקונסטנטינופול גדודים פולניים וגדוד יהודי למלחמת קרים נגד האימפריה הרוסית. בעת פעילות זו נפטר מכולרה בקונסטנטינופול.

נחשב למשורר לאומי הן בפולין (שבשפתה כתב ואתה הזדהה פוליטית ולאומית), הן בליטא (בה גדל ואותה החשיב כארצו - ראו "פן טדאוש") והן בבלארוס (שבתחומה דהיום נולד).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוסקבה פגש את המשוררת מריה שימנובסקה, שעם בתה צלינה שימנובסקה(אנ') הצעירה ממנו ב-14 שנה התחתן בפריז ב-22 ביולי 1834. נולדו להם 6 ילדים. הבנות מריה והלנה והבנים ולדיסלב, יוסף, אלכסנדר ויאן.

מריה נישאה לבנו של חברו הקרוב של מיצקביץ', המשורר אנתוני גורצקי(אנ').

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה על שמו נמצאת במרכז העיר העתיקה של קרקוב.

אנדרטה נוספת וכיכר על שמו נמצאים ברחוב נובי סוויט בוורשה

אנדרטה ואוניברסיטה על שמו במרכז העיר פוזנן

אנדרטה נוספת נמצאת במרכז העיר לביב באוקראינה

האנדרטה בקרקוב

כתביו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר עם פולוניס וספר גרי פולוניס; נעתק ללשון עברית על ידי ... משה יחיאל עזכאריאל; עם הקדמה מאת ארמאנד הלוי, פריז: ווירסאילליס סירף ובנו, תרמ"ב 1881.
  • פן טדיאוש: או, הכנסייה האחרונה בליטה; תרגם מפולנית: יוסף ליכטנבוים, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"א.
    • פן טדיאוש: או, מסע האדרכתה האחרון בליטא; מפולנית לעברית: יוסף ליכטנבום; בצירוף מבוא ובאורים מאת המתרגם, תל אביב: נ. טברסקי, 1953. (מהדורה ב (הציורים: טדיאוש גרונובסקי): 1953)
  • קונרד ולנרוד: סיפור היסטורי בשירה; תרגם: שלמה סקולסקי, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד.
  • גרָז'ינה: ספור ליטאי; אֹדה אל הנעורים; מבצר אוֹרדוֹן; האימפרוביזציה הגדולה ועוד; עברית: שלמה סקולסקי, תל אביב: נ' טברסקי, תש"י.
  • קונרד ולנרוד; עברית: שולמית הראבן, מרחביה: ספרית פועלים ('ספרי מופת'), 1958.
  • על השירה הרומנטית, מפולנית: מרים בורנשטיין. דחק, סדרת דרש לכתבי מופת בפואטיקה ואסתטיקה, 2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]