מיקי רוזנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה מיכאל רוזנטל
מיקי רוזנטל, 2006
תאריך לידה 4 בפברואר 1955
כנסות 19
סיעה מפלגת העבודה
עיסוק קודם עיתונאי

משה מיכאל (מיקי) רוזנטל (נולד ב-4 בפברואר 1955) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-19. עד להיבחרו לכנסת היה עיתונאי, עורך, מפיק ומגיש תוכניות בטלוויזיה.

רוזנטל עסק בעיתונאות חוקרת, בתחומים של זכויות עובדים, עוולות כלכליות וחברתיות של השלטון ושל חברות גדולות. כמה מתחקיריו עוררו הדים בציבור וחלקם התגלגלו גם לפתחו של בית־המשפט.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי רוזנטל, 2010

מיקי רוזנטל גדל בשכונת בורוכוב, גבעתיים, כבן לפעיל לח"י (שהיה שותף בשוד בנק אנגלו-פלשתינה), בעל מפעל לציוד חקלאי שקרס בתקופת המיתון של שנת 1966. אביו נפטר בעודו כבן 10, וכשהיה כבן 13 אמו נישאה מחדש ועזבה אותו. מגיל זה גדל לבדו בישראל‏[1]. לרוזנטל אח הגדול ממנו בשנתיים. בילדותו חלה במחלת הפוליו, דבר אשר גרם לצליעתו.‏[2]

רוזנטל, בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, היה ממקימי העיתון "חדשות" ורכז המערכת במקומון התל אביבי "העיר". בשנים 1986-1999 שימש בעיתון "ידיעות אחרונות" בתפקידים שונים, בהם: ראש מערכת החדשות וסגן עורך העיתון. בעקבות הדחת העורך אילון שליו והחלפתו במשה ורדי עזב רוזנטל את העיתון.

אחרי פרישתו מ"ידיעות אחרונות" שימש סמנכ"ל תוכן של חברת החדשות של ערוץ 2 והגיש תוכניות טלוויזיה, בהן "בולדוג" בערוץ 8 ו"בולדוזר" בערוץ 2, וכן את סדרת הדרמה-תיעוד "המפצחים" בערוץ 2.

רוזנטל היה שותף להפקת סרטים דוקומנטריים בכמה מהתוכניות שהגיש, וכן ב"10 הכי" עם גדי סוקניק וב"גברים בשחור" אותה הנחה יחד עם רונאל פישר.

באפריל 2010 התמנה להגיש את "השבוע עם מיקי רוזנטל", מגזין החדשות של ערוץ 10 בערבי שבת, אך פרש מהנחייתו בספטמבר 2010,‏[3] והוחלף על ידי גיא זהר.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרף למפלגת העבודה והתמודד בפריימריס של המפלגה. לאחר הפריימריז הוצב רוזנטל במקום ה-12 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחר לכנסת.

רוזנטל נשוי, אב לשלושה ומתגורר בגבעתיים.‏[4]

שיטת השקשוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת השקשוקה

בשנים 2005–‏2008 ביים אילן עבודי את הסרט התיעודי "שיטת השקשוקה", בו התחקה רוזנטל אחר טיב קשריהם של אילי ההון ממשפחת עופר עם מערכות השלטון בישראל. חברת yes, שהייתה שותפה להפקתו, נמנעה מלשדרו. לטענת החברה עמדו ביסוד אי שידור התוכנית חילוקי דעות מקצועיים עם רוזנטל, אך לטענת רוזנטל נבע הסירוב מאיומים בתביעה מהאחים עופר.‏[5] ערוצים 2 ו-10 והערוץ הראשון סירבו אף הם לשדר את הסרט.

מנהל סינמטק תל אביב, אלון גרבוז, הודיע כי הסרט יוקרן בסוף אוגוסט 2008 והכריז כי הסינמטק מתנער מאחריות לתוכנו, וכי הקרנתו נובעת משיקולים קולנועיים, אמנותיים וציבוריים בלבד. בעקבות הודעתו הודיעו האחים עופר שיגישו תביעת דיבה נגד גרבוז ואחרים אם יקרין את הסרט.‏[6] בתגובה פורסמה באינטרנט יוזמה תחת הכותרת "גם אני מיקי רוזנטל", בה הוחתמו אנשים על התחייבות לשאת בחלק קטן מתשלום הפיצויים שיושת על רוזנטל, אם אכן יושת. בסוף אוגוסט 2008 הוקרן הסרט בסינמטק תל אביב, ואחר כך גם בסינמטקים אחרים בישראל. בעקבות ההצלחה, הוקרן הסרט בסינמטקים משך כמה חודשים.

כשנה לאחר הקרנת הבכורה של הסרט, ב-28 ביולי 2009, שודר הסרט בערוץ הראשון[7], ולאחריו הוצג סרט תגובה מטעם החברה לישראל של האחים עופר. שיטת השקשוקה זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס התחקיר בטקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי לשנת 2009.‏[8]

פעילותו בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנטל נבחר לכנסת ה-19 ברשימת מפלגת העבודה והוא פעיל במשכן בעיקר בתחום הכלכלי חברתי. חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הוא מרבה לבקר את השלטון על מחדליו, בעיקר סביב נושא הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. הוא חבר בשדולה לצמצום העוני ולצמצום פערי הבריאות בפריפריה ויו"ר השדולה למאבק בשחיתות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנטל זכה בכמה פרסים על פועלו בתחום התקשורת:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]