מיקרו-בלוגינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקרו-בלוגינג הוא שירות אינטרנטי, המאפשר למשתמשים לשלוח עדכוני טקסט קצרים, תמונות, קטעי קול ווידאו ולפרסם אותם לצפייה של כל הגולשים, או לקבוצה מוגבלת שתיבחר על ידי המשתמש. ההודעות מועלות לרשת האינטרנט באמצעים שונים כגון הודעות טקסט, מסרים מיידיים, אימייל, קובצי קול ואתרי אינטרנט[1].

התוכן של מיקרו-בלוג שונה מזה של הבלוג המסורתי, בכך שהוא בדרך כלל קטן יותר בגודל הממשי וגם בגודל הקבצים, שכן התוכן יכול להכיל משפט בודד, פסקה קצרה, תמונה או וידאו קצר. המסרים ב"מיקרו בלוגינג" עוסקים בנושאים שונים החל משיתוף חוויות ברגע נתון, עדכונים כלליים על תחומי עניין ואירועים בחיים, התייחסות לנושאים אקטואליים, ועד למיקרו-בלוגינג עסקי, העוסק בעדכונים לגבי מוצרים ושירותים שהעסק מציע ופרסום העסק.

אתרי מיקרו-בלוגינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מאות אתרי מיקרו-בלוגינג ברחבי העולם. בין המפורסמים ביותר הוא אתר Twitter, אשר ההודעות בו מוגבלות ל-280 תווים. אתרים נוספים הם identi.ca (הפועל על בסיס קוד פתוח), Jaiku ו-Tumblr.

לוגו טוויטר

החל מיוני 2009 פותחו שירותים שונים ותוכנות חדשות עם אפשרות למיקרו-בלוגינג. רשתות חברתיות כגון פייסבוק ומייספייס, שילבו באתריהם אפשרות למיקרו-בלוגינג, הידועה גם בשם "עדכון סטטוס".

עם הגידול בפופולריות השימוש במיקרו-בלוגינג, משתמשים רבים רוצים לשמור על נוכחות ביותר מרשת חברתית אחת. שירותים כגון Profilactic מאפשרים לאחד מיקרו-בלוגים מרשתות חברתיות רבות לרשימה אחת. שירותים כגון ping.fm יכולים לשלוח מיקרו-בלוג של המשתמש למספר רשתות חברתיות בהם הוא פועל.

דאגות לגבי פרטיות וביטחון מעסיקות רבים החוששים משימוש לרעה באינפורמציה הרבה אשר גולשים חושפים ברשתות חברתיות, בלוגים ומיקרו-בלוגים. כך גם בקרב ארגונים, שם קיימת דאגה לגבי פרסום מידע עסקי רגיש באמצעות מיקרו-בלוגינג, שיהיה חשוף לכלל הציבור. בשל כך חלק מאתרי המיקרו-בלוג מאפשרים לבחור את הגדרות הפרטיות ומאפשרים למשתמש לבחור מי יוכל לראות את התוכן המפורסם ומי לא.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת המיקרו-בלוגינג הראשונה נראתה בתחילה כמו יומן קצר, בו שיתפו המפרסמים תכנים בהם נתקלו באינטרנט בצורה של קישורים, סרטונים וכדומה. צורה זו נקראת: Tumblelogs. בשנת 2006 החל שימוש רחב יותר בסגנון המיקרו-בלוגינג, עם צמיחתם ההמונית של האתרים טאמבלר, פייסבוק וטוויטר[2] וכך התפתח וצמח סגנון השימוש במסרים קצרים. כיום משמשים אתרי המיקרו-בלוגינג -נוסף לשיתוף חוויות, מסרים ותכנים אישיים- גם כפלטפורמה לקידום עסקים ומכירות וליחסי ציבור[3].

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיקרו-בלוגינג ישנם חסרונות, בעיקר בתחומי הפרטיות, האבטחה ושילוב המערכות. בעיית הפרטיות היא בעיה גדולה בתחום המיקרו-בלוגינג, משום שמשתמשים יכולים לפרסם מידע אישי ורגיש, שיכול להגיע לכל בעלי הגישה לפרופיל האישי שלהם. כמו כן, בעיה זו עולה כאשר בעלי האתרים משנים או מציגים את הגדרות הפרטיות באופן מסורבל, שגורם למשתמש להרגיש שהוא מתפשר על הפרטיות שלו.

בעיה גדולה עוד יותר נוצרה כאשר ממשלות ובתי משפט עשו שימוש, ללא ידיעת המשתמש, במידע שנמצא בשרתים המרכזיים של אתרי מיקרו-בלוגינג. ניתן לראות לדוגמה את המקרה שקרה בשרתי טוויטר[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Microblogging - Böhringer, Martin ; Gluchowski, Peter Informatik-Spektrum, December 2009, Vol.32(6), pp.505-510
  • The social media bible : tactics, tools, and strategies for business success - Lon Safko

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kaplan Andreas M., Haenlein Michael (2011). "'The early bird catches the news: Nine things you should know about micro-blogging'" (PDF). Business Horizons, 54(2). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-03-20. נבדק ב-2015-06-01.. Retrieved June 5, 2014
  2. ^ http://www.statista.com/statistics/242606/number-of-active-twitter-users-in-selected-countries/
  3. ^ http://www.post-gazette.com/business/tech-news/2009/06/21/Businesses-using-Twitter-Facebook-to-market-goods/stories/200906210182
  4. ^ US subpoenas Wikileaks tweets, and why this could affect you