מיראז' 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיראז' 2000
Mirage 2000C in-flight 2 (cropped).jpg

מיראז' 2000-5F של חיל האוויר הצרפתי חמוש בשישה טילי אוויר-אוויר מסוג MICA
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב משימתי
ארץ ייצור Flag of France.svg  צרפת
יצרן חברת דאסו תעופה
טיסת בכורה 10 במרץ 1978
תקופת שירות 1984 – בשירות פעיל
צוות 1 (2 בדגמים דו מושביים)
יחידות שיוצרו [1]601
משתמש ראשי Flag of France.svg חיל האוויר הצרפתי
משתמשים משניים הודו, איחוד האמירויות הערביות, טאיוואן, יוון, מצרים, קטאר, פרו, ברזיל
ממדים
אורך 14.36 מטר
גובה 5.30 מטר
רוחב 9.13 מטר
שטח כנפיים 41 מטר רבוע
משקל ריק 7,600 ק"ג
משקל טעון 13,800 ק"ג
משקל המראה מרבי 16,500 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית כ-2,350 קמ"ש (מאך 2.2)
קצב נסיקה 285 מ'/שנייה
טווח טיסה מרבי 1,550 קילומטר
סייג רום 17,100 מטר
עומס כנף 337 ק"ג למטר רבוע
דחף יבש מרבי: 6,600 ק"ג דחף
(64.3 קילו-ניוטון),
עם מבער-אחורי: 9,700 ק"ג דחף
(95.1 קילו-ניוטון)
חימוש
תותחים שני תותחים DEFA-554, בקוטר 30 מ"מ
טילים אוויר-אוויר: MBDA MICA (עד 6),
מאטרה סופר 530F ו-530D, מאטרה 550 מג'יק, סקיי-פלאש
אוויר-קרקע: נשק גרעיני מסוג ASMP, טיל אויר-ים אקסוסט (AM39), חימוש מונחה לייזר (AS30L), ועוד
פצצות BGL 1000, BM400, BAP 100, פצצות לפיצוח מסלולים (Durandal), וכן "פצצות ברזל" (MK. 82)
הנעה
מנוע טורבו מניפה מדגם SNECMA M53-P2.
תרשים
תרשים של המיראז' 2000

הדאסו מיראז' 2000צרפתית: Dassault Mirage 2000) הוא מטוס קרב רב-משימתי מתקדם, מתוצרת חברת "דאסו תעופה" הצרפתית. המטוס תוכנן בשנות השבעים המאוחרות של המאה העשרים, כמטוס קרב קל עבור חיל האוויר הצרפתי, וכמתחרה פוטנציאלי למטוס ה-F-16 האמריקני.

בדומה למטוסים הראשונים בסדרת מטוסי המיראז', מטוס המיראז' 2000 מצויד בכנף דלתא, אך השילוב של מערכות בקרה דיגיטליות מסוג טוס-על-חוט מאפשר לו רמת ביצועים גבוהה בהרבה, תוך התגברות על חלק מהמגבלות הנובעות מהשימוש בכנף זו.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של מטוס המיראז' 2000 בהצעה של חברת דאסו הצרפתית למטוס אשר יחליף את פרויקט "מטוס הקרב העתידי" (ה-Avion de Combat Futur ,ACF), אשר בוטל בדצמבר 1975 על ידי ממשלת צרפת, עקב קשיים, עיכובים בפיתוח ותפיחת עלויות. המטוס תוכנן כמטוס קרב קל, אשר פותח כמתחרה למטוס ה-F-16, והיווה חזרה של דאסו לרעיון כנף הדלתא של מטוסי המיראז' הראשונים, המיראז' 3 והמיראז' 5.

אב הטיפוס של המטוס המריא לטיסת הבכורה ב-10 במרץ 1978. למרות השימוש במספר טכנולוגיות חדשות, ההתבססות על תכנונו המוכח של המיראז' 3 איפשר לחברת דאסו לסיים את תהליך הפיתוח מתחילתו ועד טיסת הבכורה בתוך 27 חודשים בלבד.

בקיץ 1978 הוצג המטוס לראשונה במפגן האווירי בפראבורו, והפגין ביצועי שליטה מצוינים. מערכת הטוס-על-חוט של המטוס איפשרה שליטה מלאה במהירות של 204 קמ"ש ובזווית התקפה של 26 מעלות, ביצועים שנחשבו עד אז לבלתי אפשריים למטוסים בעלי כנף דלתא. המערכת הוכיחה כי ביכולתה להתגבר על חסרונותיה של כנף הדלתא במהירויות נמוכות, וזאת מבלי לפגוע ביתרונות הכנף, כגון גרר נמוך, שטח חתך מכ"מי מוקטן, מאפיינים אווירודינמיים אידאליים למהירויות גבוהות ופשטות בבנייה.

מטוסי המיראז' 2000 נכנסו לשירות בחיל האוויר הצרפתי בשנת 1984, והמטוס האחרון הועבר לידי חיל האוויר היווני בנובמבר 2007. בסך הכל יוצרו 601 מטוסי מיראז' 2000 מכל הדגמים.

בספטמבר 2006 החל חיל האוויר הצרפתי לקלוט את מטוסי הראפאל, גם הם מתוצרת דאסו, המיועדים להחליף את מטוסי המיראז' 2000 של החיל. במקביל למטוס המיראז' 2000 פיתחה דאסו את המיראז' 4000 - מטוס קרב דו-מנועי בעל כנף דלתא אשר התבסס על המיראז' 2000, שתוכנן כמתחרה למטוס ה-F-15. אב הטיפוס היחיד שנבנה המריא לטיסת הבכורה ב-9 במרץ 1979, אולם המשך הפיתוח בוטל לאחר שלא נמצאו למטוס קונים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיראז' 2000 מתאפיין בכנף דלתא אשר שפת ההתקפה שלה משוכה לאחור בזווית של 58 מעלות, גופו מותאם לחוק השטחים, והוא מצויד בזוג כנפוני קנרד קטנים על כונסי האויר. מבנה המטוס דומה מאוד למבנהו של המיראז' 3,אולם הזנב האנכי הוגדל והוגבה כדי לאפשר שליטה טובה יותר במטוס, בזוויות התקפה גבוהות יותר. כדי להפחית את משקל המטוס, נבנו חלקים בגוף המטוס ובכנפיו מחומרים מרוכבים, דוגמת סיבי פחמן.

מטוס המיראז' 2000 היה המטוס הראשון בעולם אשר נבנה כמטוס בעל יציבות סטאטית שלילית[2] - המשמעות היא שהמטוס בנוי כגוף אווירודינמי לא יציב ולכן נמצא בכל רגע נתון "על סף אובדן שליטה", והשליטה במטוס נשמרת באמצעות מערכות המחשב והטוס-על-חוט.

מערכת טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מטוס המיראז' 2000 תוכנן כבעל יציבות סטאטית שלילית, ומטוס נשלט באמצעות מערכת בקרת טיסה ממוחשבת המכונה מערכת טוס-על-חוט.
מערכת טוס-על-חוט דוגמת את כלל נתוני הטיסה ואת פקודת הטייס (תנועת מוט ההיגוי) ומחשבת על ידי מחשב בקרת הטיסה אשר בתורו פולט פקודה בצורה של אותות חשמליים המועברים באמצעות חוטים חשמליים למפעילים הידראוליים המבוקרים חשמלית, והם מניעים את משטחי הניהוג של המטוס. לשם השוואה, במערכות בקרה מכניות רגילות, מוט ההיגוי מקושר ישירות למשטחי הניהוג ועצם תנועת המוט מניעה את ההגאים ישירות, באמצעות המערכת ההידראולית.

מאחר שלמטוס יציבות סטאטית שלילית, כאשר הטייס אינו מפעיל את מוט ההיגוי, ממשיכה המערכת לבצע את התיקונים הדרושים, באמצעות משטחי ההיגוי, כדי לפצות על חוסר היציבות האווירודימני של המטוס, ולאפשר טיסה יציבה. תיקונים אלה מחושבים תמידית על ידי המחשב הדוגם מעבד ופולט פקודות אלפי פעמים בשנייה.

תא הטייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוט ההיגוי ("סטיק") ממוקם בין רגליו של הטייס, בעוד שהמצערת (המשמשת לשליטה בדחף המנוע), ממוקמת בצד השמאל של תא הטייס. מוט ההיגוי והמצערת של המיראז' תוכננו בתצורת "ידיים-על-מצערת-וסטיק" (מאנגלית:"hands-on-throttle-and-stick" או בראשי תיבות: HOTAS). הרעיון מאחורי תצורה זו היא מיקום כל הכפתורים החיוניים לשליטה במטוס בעת קרב, על גבי המצערת ומוט ההיגוי, במטרה לאפשר לטייס שליטה מיטבית במטוס מבלי שהוא צריך להזיז את ידיו מהמצערת ומוט ההיגוי - שהם שתי יחידות הבקרה אשר שולטות בתמרון המטוס ולכן החשובות ביותר בעת קרב.

הטייס יושב על מושב מפלט מדגם SEMB Mark 10 מטיפוס "0-0"‏[3], המבוסס על מושב המפלט דגם 10 של חברת מרטין בייקר הבריטית. תא הטייס עצמו קטן יחסית אך חופת תא הטייס מאפשרת ראות טובה לכל הכיוון, למעט לאחור.

במדומה למטוסי קרב מודרניים אחרים, המטוס מצויד במערכת תצוגה עילית המציגה את נתוני הטיסה, ונתוני קרב נוספים, והוא מצויד במכ"ם מדגם VMC 180 בחרטום המטוס.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למטוסי המיראז' הקודמים, גם מטוס המיראז' 2000 מצויד בזוג תותחים פנימיים מסוג דאפה 554, בקוטר 30 מ"מ, הממוקמים בתחתית כונסי האוויר, משני צידי המטוס. בשלב מאוחר יותר הוחלפו התותחים בתותחי GIAT 30-550 F4, גם הם בקוטר 30 מ"מ. המטוס נושא 125 פגזים לכל תותח.

המיראז' 2000 מסוגל לשאת חימוש במשקל כולל של 6.3 טונות על 9 נקודות נשיאה - 2 תחת כל כנף ו-5 נוספות תחת הגוף. החימוש החיצוני כולל טילי אוויר אוויר מסוג מאטרה סופר 530, AIM-9 סיידווינדר, מאטרה מג'יק (או כל טיל "תואם-סיידווינדר"‏[4] אחר), והחל בדגם 2000C של המטוס, גם את טיל ה-MICA המתקדם, וכן מגוון פרטי חימוש נוספים למגוון משימות, דוגמת טילי AGM-65 מאבריק, פצצות ועוד.

דגם 2000N של המטוס מסוגל לשאת גם כלי נשק גרעיניים ומצויד במערכות אוויוניקה מתקדמות. מטוסים מדגם זה משרתים בכוחות ההרתעה הגרעינית של צרפת, ומחליף את מטוסי המיראז' 4. דגם זה לא נמכר למדינות אחרות, אך הוא שימש לפיתוח דגם קונוונציונאלי של המטוס, המסומן 2000D.‏

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי המיראז' 2000 עברו את טבילת האש הראשונה שלהם במהלך מלחמת המפרץ, בשנת 1991. במלחמה השתתפות מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי וכן של חיל האוויר של איחוד האמירויות, אולם הם נטלו חלק בפעילות מבצעית מועטה בלבד.

הפעילות המבצעית הבאה של מטוסי המיראז' 2000 הייתה במסגרת הפעילות האווירית של האו"ם ושל נאט"ו במהלך המלחמה בבלקן. פעילות המטוסים היוותה נדבך משמעותי מהפעילות האווירית במלחמה, ואחד מהם אף הופל כתוצאה מפגיעת טיל נ"מ, במהלך מבצע כוח מכוון ב-1995.

באוקטובר 1996, חלה הסלמה נוספת בסכסוך האגאי בין יוון לטורקיה, הפעם סביב סוגיות האי אימיה-קארדאק. ב-8 באוקטובר הפיל מטוס מיראז' 2000 יווני, במהלך קרב אוויר, מטוס קרב טורקי מדגם F-16D בטיל מאטרה R550 מג'יק, מעל הים האגאי. הטייס הטורקי נהרג, בזמן שהנווט הצליח להיפלט מהמטוס וניצל על ידי כוחות הצלה יוונים. הייתה זו ההפלה הראשונה בעולם של מטוס מסוג F-16 בקרב אוויר, ובכלל‏[5].

בשנת 1999 נטלו מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר ההודי חלק פעיל במלחמת קרגיל. המטוסים הוכיחו את עצמם לכל אורך הקרבות, והשתתפו בכ-240 משימות תקיפה, בהן הטילו כ-55 טון חימוש. המטוסים נודעו בקלות האחזקה שלהם ובזמינות המבצעית הגבוהה שלהם.

מטוסי מיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי שירתו באפגניסטן בשנים 2002-2001, ושוב בקיץ 2007, במבצעי תקיפה וסיוע קרוב לכוחות נאט"ו.

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות המפעילות את המיראז' 2000
מיראז' 2000C
תא טייס של מיראז' 2000B
מיראז' 2000C צרפתי בתערוכה בפריז
מיראז 2000EG של חיל האוויר היווני

המטוס נמכר למספר חילות אוויר ברחבי העולם החל משנת 1983, במספר רב של דגמים:

Flag of France.svg צרפת
דגם מטרה יחידות
2000C מטוס חד-מושבי 161
2000D מטוס דו-מושבי 86
2000N מטוס דו-מושבי בעל יכולת לשאת נשק גרעיני 75
2000B דגם דו-מושבי בעל טכנולוגיית מיראז' 2000C 30
סה"כ 315
Flag of India.svg הודו
2000H משודרגים ל-2000-5 52
2000D מטוס דו-מושבי 10
2000TH מטוס אימונים דו-מושבי 7
סה"כ 69
Flag of the United Arab Emirates.svg איחוד האמירויות הערביות
2000EAD מטוס חד-מושבי 22
2000-9 מטוס חד-מושבי 20
2000-9D מטוס אימונים דו-מושבי 12
2000RAD יוצר במיוחד עבור איחוד האמירויות 8
2000DAD מטוס אימונים דו-מושבי 6
סה"כ 68
Flag of the Republic of China.svg הרפובליקה הסינית (טאיוואן)
2000-5EI דומה ל-2000-5 48
2000-5DI דומה ל-2000-5 12
סה"כ 60
Flag of Greece.svg יוון
2000EG דומה ל-2000C החד-מושבי 11
2000-5 Mk 2 מטוס רב משימתי 25
2000BG מטוס אימונים דו-מושבי 8
סה"כ 44
Flag of Egypt.svg מצרים
2000EM דומה ל-2000C החד-מושבי 16
2000BM מטוס אימונים דו-מושבי 4
סה"כ 20
Flag of Qatar.svg קטאר
2000-5EDA מטוס חד-מושבי 9
2000-5DDA מטוס אימונים דו-מושבי 3
סה"כ 12[6]
Flag of Peru.svg פרו
2000P מטוס חד-מושבי רב משימתי 10
2000DP מטוס אימונים דו-מושבי 2
סה"כ 12
Flag of Brazil.svg ברזיל
2000C מטוס חד-מושבי 10
2000B מטוס אימונים דו-מושבי 2
סה"כ 12

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרג גובל, אתר vectorsite.net.
  2. ^ זאת בניגוד למטוס ה-F-16 שהיה המטוס הראשון בעולם בעל יציבות סטאטית נינוחה או אדישה
  3. ^ כלומר מושב מפלט המאפשר הפלטה של הטייס כאשר המטוס עומד על הקרקע (גובה אפס-מהירות אפס).
  4. ^ כדי לאפשר למטוסים לשאת בקלות מגוון רחב של טילי אוויר-אוויר קצרי טווח, תוכננו טילי אוויר-אוויר קצרי טווח רבים בעולם כך שניתן יהיה לשאת אותם על מנשאים שתוכננו לנשיאת טיל סיידווינדר, בלא כל הסבות מיוחדות. גם טילי השפריר והפיתון, מתוצרת ישראל, הם "תואמי סיידווינדר".
  5. ^ Chicago Sun-Times: Turkish F-16 jet crashes after Greek interception
  6. ^ מתוכם 9 שמישים לטיסה