מיראז' 4000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיראז' 4000
Mirage4000-bourget.jpg

אב הטיפוס היחיד של מטוס המיראז' 4000 מוצג במוזיאון האוויר והחלל בנמל התעופה בלה-בורג'ה, פריז.
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב משימתי (אב-טיפוס בלבד)
ארץ ייצור Flag of France.svg  צרפת
יצרן דאסו תעופה
טיסת בכורה 9 במרץ 1979
צוות 1
יחידות שיוצרו 1 (אב טיפוס בלבד)
ממדים
אורך 18.70 מטר
גובה 5.80 מטר
מוטת כנפיים 12.00 מטר
שטח כנפיים 73 מטר רבוע
משקל ריק 13,000 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית כ-2,445 קמ"ש (מאך 2.3)
טווח טיסה מרבי 2,000 ק"מ
סייג רום 20,000 מטר
דחף יבש מרבי: 13,200 ק"ג דחף
(128.6 קילו-ניוטון),
עם מבער-אחורי: 19,400 ק"ג דחף
(190.2 קילו-ניוטון)
חימוש
תותחים שני תותחים בקוטר 30 מ"מ (מתוכננים).
טילים חימוש מגוון במשקל כולל של 8 טון על גבי 11 נקודות נשיאה (מתוכננן).
הנעה
זוג מנועי טורבו מניפה מדגם SNECMA M53-P2.

מיראז' 4000צרפתית: Dassault Mirage 4000, לעתים כונה Super Mirage 4000) היה אבטיפוס של מטוס קרב דו-מנועי מתוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית, שפותח ממטוס הקרב מיראז' 2000.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס המיראז' 4000 היה גדול וכבד באופן משמעותי מן המיראז' 2000. המטוס צויד בשני מנועי טורבו מניפה סנאקמה אטר M53-5-2. בנוסף, היו למיראז' 4000 כנפוני קאנארד מעל כונסי האוויר. כנף הדלתא של המטוס הייתה דומה לזו של המיראז' 2000, וגם כונסי האוויר והמבנה הכללי היו דומים. המטוס היה בגודל דומה לזה של F-15, והיה בעל יכולות מצוינות כמיירט לטווח ארוך וכמטוס תקיפה בגובה נמוך. המטוס צויד בשני תותחי 30 מ"מ, והיה יכול לשאת כ-8 טון חימוש על גבי 11 נקודות נשיאה תחת הגוף והכנפיים, וקיבולת הדלק שבו איפשרה תקיפה בטווח ארוך. המטוס נבנה בחלקו מחומרים מרוכבים. בדומה למיראז' 2000, נשלט המטוס באמצעות מערכת טוס-על-חוט. תא הטייס נבנה כתא טייס אנלוגי, והיה מצויד בתצוגה עילית. במהלך הפיתוח, נשקלה התקנתו של מכ"ם חזק יותר מזה שהיה מותקן במיראז' 2000, אך מכ"ם כזה לא הותקן בסופו של דבר‏‏‏[1].

על התכנון לבניית המטוס הוכרז לראשונה בשנת 1975, והמטרה המוצהרת הייתה לייצר מטוס קרב שיוכל להתחרות במטוס הקרב F-15 איגל. דגם של המטוס (מוק-אפ) הוצג בשנת 1977, והטיסה הראשונה התקיימה ב-9 במרץ 1979. המטוס הוצג לראשונה בסלון האווירי בפארנבורו בשנת 1980. פיתוח המטוס נעשה מכספי היצרנית, וחברת דאסו קיוותה לעניין מדינות במזרח התיכון, במיוחד סעודיה ועיראק, ברכישתו. החברה קיוותה אף למכור את המטוס לחיל האוויר הצרפתי, כמחליף למטוסי המיראז' 4‏‏‏[2] שהחלו מתישנים. ואולם, בשנת 1981 רכשה סעודיה מטוסי F-15 מארצות הברית ולא הייתה מעוניינת במטוס. עיראק הייתה שקועה במלחמה עם איראן, ולא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלומים עבור המטוס, ואילו חיל האוויר הצרפתי בחר להתמקד בשדרוג מטוסי המיראז' 2000. בעקבות זאת נותרה דאסו ללא קונה למטוס. בשנת 1985 התעורר מחדש העניין הסעודי במטוס, והחברה שיפצה את אב הטיפוס היחיד שנבנה ואף צבעה אותו בסכימת צביעה מדברית, אך גם עסקה זו לא יצאה אל הפועל. בשלב זה כבר הייתה דאסו עסוקה בפיתוח מטוס הקרב ראפאל (Rafale), ופרויקט מיראז' 4000 נזנח. רבים מן הלקחים שנלמדו בפיתוח המטוס הוטמעו במטוס הראפאל.

אב הטיפוס מוצג היום במוזיאון האוויר והחלל (Musée de l'Air et de l'Espace) בפריז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏על פי אתר vectorsite, מאת Greg Goebel.
  2. ^ ‏על פי Goebel, שם.‏