מירב ארלוזורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירב ארלוזורוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1967 (בת 57 בערך)
גאנה
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק גלובס, הארץ, TheMarker
תחום סיקור כלכלה
קישורים חיצוניים
פייסבוק meirav.arlosoroff
טוויטר MeiravAr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירב ארלוזורוב (נולדה בשנת 1967) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית העוסקת בנושאי כלכלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בגאנה, בעת שאביה, שאול ארלוזורוב (בנו של חיים ארלוזורוב), שהה שם בשליחות בתחום הנדסת מים.[1] גדלה בתל אביב. אמה, פירחה ארלוזורוב, היא בתם של סעדיה מלכה (ממוצא מרוקאי) ופנינה סבטני (ממוצא תימני).[2] מצד סבתה, היא דור שישי בארץ.[2]

בעלת תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני בניהול, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

החלה בפעילות עיתונאית במסגרת שירותה בצה"ל, ככתבת בביטאון "במחנה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום שירותה הצבאי, הצטרפה לעיתון "חדשות". בשנות ה־90 הייתה עיתונאית בעיתון "גלובס". בפברואר 1994 פרסמה ככותרת ראשית ב"גלובס" הערכה כלכלית שהפיצה חברת "מודלים כלכליים" ללקוחותיה בסוף 1993. בעקבות הפרסום[דרוש מקור] ספג שוק המניות היצע חסר תקדים של מיליארד שקל והחל משבר המניות של 1994.

בשנת 1999 עזבה את "גלובס" והצטרפה ל"הארץ", וערכה את מוסף הכלכלה בעיתון במשך חמש שנים. לאחר הקמת TheMarker ומיזוגו עם מוסף הכלכלה של "הארץ" מונתה לעורכת המהדורה המודפסת של TheMarker. בעלת טור יומי ב־TheMarker, שבו היא מפרסמת מאמרי פרשנות העוסקים בכלכלת ישראל. בנוסף היא עורכת מדור הדעות של TheMarker. טוריה מתפרסמים גם באתר וואלה!.[3]

בשנת 2011 הוענק לה אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, "בהוקרה על תרומה לחיזוק המשק והחברה בישראל, להוקעת תופעות של התעשרות בלתי מוצדקת על חשבון רווחת הציבור, לשיפור איכות השלטון ולהעלאת רמת הפרשנות והביקורת בעיתונות".[4]

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ניכרו בכתיבתה של ארלוזורוב הסתייגויות מהמבנה הקלאסי של השוק החופשי. כך תיארה ארלוזורוב במרץ 2013 את היתרונות שיכולה להציע כלכלה קואופרטיבית על פני "כלכלת שוק".[5]

במאי 2023 זכתה בפרס סוקולוב לעיתונות הכתובה ולתקשורת האלקטרונית, הנימוק לזכייה: "מראשוני המעלים על סדר היום הציבורי את מה שמכונה 'החיים עצמם', והיא מרבה לעסוק בבעיות הקשורות בדמוגרפיה, תעסוקה, כלכלת חינוך, כלכלת בריאות ותחרות בתחום הבנקאות".[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה נשואה למרון גרינברג, ולהם ארבעה ילדים. מתגוררת בתל אביב.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטען כי מאמר של ארלוזורוב, שמציג נתונים שזיהום אוויר מכלי רכב במפרץ חיפה חמור מהזיהום מהתעשייה, הוא מטעה כי היא לא לקחה בחשבון כי "80% מזיהום האוויר שמקורו בתחבורה במפרץ חיפה נובע מהתנועה הערה של משאיות מונעות סולר בין מפעלי התעשייה הרבים ונמל חיפה".[7][8] עוד נטען שהיא מסתמכת יתר על המידה על נתונים של משרד האוצר, עד כדי זלזול בידע של פרופסורים לכלכלה בישראל בנוגע לשוק בישראל.[9][10] הפרופסור למשפטים והפעיל חברתי יוסי דהאן טעון שארלוזורוב אינה בקיאה בנושאים שהיא כותבת עליהם, אלא ממחזרת מסרים וחומרים שמועברים לה ממשרד האוצר כדי לקדם אג'נדה נאו-ליברלית.[11] העיתונאי איתי לנדסברג־נבו כתב כי "התכתבויות אינסופיות עם עורכי 'דה־מרקר' בניסיון להכניס מאמרי דעה נגד האג'נדה של העיתון עלו בתוהו... מירב ארלוזורוב וסמי פרץ מנעו את מאמרי הדעה הללו" וכי עיתון TheMarker לא מפרסם טורי דעה המנוגדים לאג'נדה של עורכיו.[12]

איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה בעיתון גלובס, הגיש בשנת 2004 נגד "הארץ" ואחדים מעורכיו, ובהם ארלוזורוב, תביעות לשון הרע על כך שפרסום התיקון לכתבה עם מידע כוזב על חברה בבעלותו היה מוצנע מדי.[13] תביעה נוספת הוגשה על ידי פישמן ב-2007 בה נטען כי התיקון לכתבה כוזבת בנוגע להשקעה בלירה הטורקית היה חלקי והוא לא כלל התנצלות בגין הנזק שנגרם לו עקב הפרסום.[14]

עץ יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר ארלוזורוב
 
 
 
 
 
 
 
 
שאול ולסקה ארלוזורוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סימה ארלוזורוב
 
חיים ארלוזורוביעקב שטיינברג
 
ליזה שטיינברגדורה רוזוליו
 
דוד רוזוליו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שאול ארלוזורוב
 
 
שושנה רוזוליו
 
שאול רוזוליו
 
דניאל רוזוליו
 
מרגלית רוזוליו (וולף)
 
נעה חן
 
דויד חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מירב ארלוזורוב
 
גדעון רוזוליושולמית גבעדורית מוזרמיכל רוזוליו-דוידוביץ'עידו רוזוליוהדס רוזוליונעמי רוזוליושירלי דרוררותי רון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרגא הר־גיל, אישים מאחורי הכותרת: המהנדס שלנו – בגאנה, מעריב, 9 במאי 1968
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, איך החיים שלי היו נראים, אם הייתי מירב מלכה ולא מירב ארלוזורוב?, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2023
  3. ^ מירב ארלוזורוב באתר וואלה!. (הקישור אינו פעיל, 25.6.19)
  4. ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2011, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל.
  5. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, מחירות (עסקית) לעבדות, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2013
  6. ^ נבו טרבלסי, ‏אלו הזוכים בפרס סוקולוב לעיתונות לשנת 2023, באתר גלובס, 29 במאי 2023
  7. ^ שוקי טאוסיג, מירב ארלוזורוב לא מושחתת, באתר העין השביעית, 18 באפריל 2017
  8. ^ ליאורה אמיתי, פייק ניוז לפי מירב ארלוזורוב, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 21 בפברואר 2017
  9. ^ שאול אמסטרדמסקי, מדעי הפטפטת, ‏9 במרץ 2009
  10. ^ יואב סיוון, למדו והספיקו לשכוח – הערה על תורת ההעדפה הנגלית של נחמיה שטרסלר ועל המבוא לכלכלה של מירב ארלוזורוב, באתר העין השביעית, 30 במרץ 2011
  11. ^ יוסי דהאן, ארלוזורוב בע"מ, באתר "העוקץ", 16 בספטמבר 2010
  12. ^ איתי לנדסברג-נבו, כשל ופתרון, באתר העין השביעית, 18 בספטמבר 2017
  13. ^ אליעזר פישמן תובע מ"הארץ" 5 מיליון שקל בטענה ללשון הרע על הנפקת אג"ח של אספן, באתר גלובס, 18 ביולי 2004
  14. ^ פישמן תובע 10 מיליון שקל מ"הארץ": פרסמו כתבה שקרית ממניעים נקמניים, באתר גלובס, 15 בפברואר 2007.