מירה לובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירה לובה עם בתה קלאודיה באמצע שנות ה-40

מירה לובה (Mira Lobe; ‏17 בספטמבר 1913, גרליץ, שלזיה6 בפברואר 1995, וינה) הייתה סופרת ילדים יהודייה-אוסטרית, שכתבה בשפה הגרמנית, מן הסופרות הבולטות באוסטריה בתחומה. היא ידועה בעיקר בשל ספריה "אי הילדים" ו"שני רעים יצאו לדרך" (שאותו חיברה ביחד עם ימימה אבידר טשרנוביץ).

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירה לובה נולדה למרטין פאול ונני ברטה אלזה לבית מצדורף בעיר גרליץ (Görlitz) שבשלזיה בשם הילדה מרים רוזנטל (Hilde Mirjam Rosenthal). אביה היה שותף במזקקה לייצור משקאות חריפים, מנצח מקהלה ונגן עוגב. מירה הושפעה מסובלנותו של אביה וכן מבקיאותה של אימה בספרות וממעורבותה החברתית. בבית הספר הצטיינה בכתיבת חיבורים. באחת הפעמים כשכתבה סיפור כשעורי בית נזף בה המורה שלה כשלא האמין שכתבה אותו בעצמה וטען שאין ילדה בגילה מסוגלת לכתיבה ברמה כזו. אביה נפטר בהיותה בת 14 ועקב פטירתו עברה אמה להתגורר בעיירה פרידברג (Friedeberg am Queis, כיום מירסק בפולין) אצל סבתה והיא עברה לגור ברבנברג (Rabenberg) , במשפחתו של מורה.

לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה, עברה לברלין והחלה ללמוד עיתונאות. בעקבות האיסור הנאצי על היהודים ללמוד באוניברסיטה, נאלצה לעזוב את לימודיה והחלה ללמוד תפירה ועיצוב אופנה בבית הספר לטקסטיל ואופנה בברלין. במקביל הצטרפה לתנועת נוער ציונית ולמדה עברית.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התגברות האנטישמיות ורדיפות היהודים בגרמניה היא קיבלה סרטיפיקט, עלתה בשנת 1936 לארץ ישראל, והשתקעה בתל אביב.

בשנת 1940 נישאה לבמאי תיאטרון "האהל" פרידריך לובה. בארץ למדה לובה משחק בהדרכת בעלה הבמאי, ועסקה בציור.

בשנת 1943, בעת שהייתה הרה עם בתה הבכורה, קלאודיה, החלה בכתיבה בערבים. בימים עבדה ככורכת בבית דפוס. את הקריירה הספרותית שלה החלה עם הוצאת ספרה הראשון, "עוגה עוגה עוגה", שיועד לילדים קטנים והכיל חרוזים וציורים פרי עטה. הספר, כמו כל שאר ספריה, נכתב על ידי לובה בגרמנית, וכתב היד תורגם לעברית לפני שיצא לאור. בשנת 1947 הופיע ספרה המפורסם ביותר בארץ, "אי הילדים", ועלילתו סבבה סביב חייהם של 11 ילדים ניצולים על אי שומם. באותה שנה נולד בנה ריינהרד. לובה כתבה עוד מספר ספרים במהלך שהותה בארץ והמתרגמת העיקרית של לובה בארץ בשנים האלה הייתה ימימה טשרנוביץ אבידר. השתים אף כתבו במשותף את הספר "שני רעים יוצאים לדרך" שיצא לאור בשנת 1950. הספר היה לאחד מספרי הילדים האהובים על ילדי שנות החמישים. הספר סיפר על ילד, "צבר" אופייני, וחברו ניצול השואה, היוצאים, כנוסעים סמויים בספינה, לאיטליה על מנת לחפש את אחותו של החבר שנעלמה בשואה וחיה במנזר באיטליה.

מירה לובה עיטרה את ספריה באיורים מעשה ידיה.

סופרת באוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 עזבו לובה, בעלה והילדים את מדינת ישראל, ועברו לווינה שבאוסטריה, שם קיבל בעלה משרה בתיאטרון (Theater in der Scala) והיא החלה לעבוד כיועצת להוצאות ספרים והמשיכה בכתיבה. במהלך עבודתה על הספר "גן החיות בורח" (Der Tiergarten reißt aus) , שהופיע באוסטריה ב-1953 הכירה את המאיירת סוזי וייגל שאיירה את כל ספריה עד שנות ה-70. בשנת 1954 החלה להוציא את ספריה בהוצאת יונגברונן (Jungbrunnen). בשנת 1957, עקב סגירת התיאטרון של בעלה נאלצה המשפחה לעבור לברלין המזרחית, בעקבות משרה שקיבל בעלה באחד מתיאטראות גרמניה המזרחית. כעבור שנה, ב-1958 שבו לווינה, לאחר שהבעל מצא משרה בתיאטרון ביוזפשטט. פרידריך לובה נפטר זמן קצר לאחר מכן באותה שנה. בשנה זו זכתה לובה לראשונה בפרס האוסטרי לספרות ילדים על ספרה "טיטי ביער העד" (Titi im Urwald).

בשנת 1980 הייתה לובה הראשונה לזכות בפרס ההוקרה האוסטרי לספרות ילדים על מכלול יצירתה. לובה פרסמה במהלך הקריירה שלה למעלה ממאה ספרים, רובם מיועדים לילדים ובני נוער, שתורגמו לעברית ולשפות אחרות, וזכו להצלחה גדולה באוסטריה.

מירה לובה נפטרה בווינה בשנת 1995, בגיל 82.

בשנת 1984 הוסרט הספר "אי הילדים" לסדרת טלוויזיה דוברת אנגלית בשם "Children's island". בשנת 2002 יצא הספר בתרגום עברי חדש ומלא, בשם "אי-בוד". בדצמבר 2005 נתפרסם במוסף הספרותי של עיתון "הארץ" סיפור מפרי עטה של מירה לובה, שהטיוטה שלו נמצאה על ידי בתה בדירתה לאחר מותה. הסיפור, אשר הוכתר ב"הארץ" בשם "הדבר בתל אביב", מתאר זיכרונות אישיים של הסופרת מאירוע של התפרצות מחלת הדבר בגבול תל אביב–יפו בשנת 1944. הסיפור תורגם מגרמנית, וזו הייתה הפעם הראשונה שראה אור.

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית וינה קראה בשנת 1997 סמטה בעיר על שמה. בית ספר מיוחד לילדים חולים נקרא על שמה בצפון גרמניה, צפונית לדורטמונד. בספטמבר 2003, לרגל יום הולדת ה-90 של מירה לובה, ערכה העמותה האוסטרית לחקר ספרות ילדים ונוער סימפוזיון בינלאומי על יצירתה.

מספריה של מירה לובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫אי-בוד, תרגום מחודש ומלא מגרמנית של אי הילדים, יוספיה סימון, זמורה ביתן, 2002
  • הגדה של פסח, התמונות בצבעים מירה לובה, הציורים בלינט, תשי"א, תל אביב ‬.
  • כדרת התכלת, 1942, תורגם לעברית על ידי אביגדור המאירי.
  • אי הילדים, תרגמה ועבדה מכתב יד ימימה טשרנוביץ' אבידר, תל אביב, 1947.
  • שני רעים יצאו לדרך, יחד עם ימימה טשרנוביץ אבידר, 1950.
  • אני ואת בעיר ובשדה, 1959.
  • סבתא על עץ התפוח, תרגם זאב ורדי, ציורים סוזי וייגל, עם עובד, 1988.
  • סרט הקסמים, מגרמנית ברוריה בן-ברוך, ציורים סוזי וייגל, תל אביב, מודן, 1996.
  • תומאס האמן מסנט וולפנג (לא תורגם).
  • פפי ופיפה, 1966 (לא תורגם).
  • מקסי לא רוצה לישון, 1967 (לא תורגם).

ספרים שמירה לובה עיטרה באיוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השלושה משכונת מחלול, עיבד לעברית אברהם בר טורא, 1940, על פי ספרו של Matthaeus Peter
  • עוגה ... עוגה ... עוגה, שירי פעוטות, הציורים מאת מירה לובה, אוה איצקוביץ, רמת גן 1955
  • עשרת בני כוש, 1940
  • רות ואבנר, 1950
  • אל"ף בי"ת ארצה רד, 1950

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]