מירון קריסטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במרכז הפטריאך מירון קריסטיה, בעת עריכת טקס

מירון קריסטיה (רומנית: Miron Cristea‏; 20 ביולי 1868 - 6 במרץ 1939), איש דת ומדינאי רומני אשר היה הפטריארך הראשון של הכנסייה הרומנית אורתודוקסית, וראש ממשלת רומניה במשך כשנה (בין ה- 11 בפברואר 1938 עד ליום מותו). נודע כדוגל באידיאולוגיה אנטישמית.

[עריכה] ביוגרפיה

קריסטיה נולד ב-טופליצה, טרנסילבניה (אז אוסטרו-הונגריה). הוא למד בגימנסיה הסאקסונית שב- ביסטריצה (1879 - 1883), בגיל 15 החל את לימודיו בבית הספר התיכון, היווני-קתולי שב- נסאוד עד שנת 1887, לאחר מכן למד ב-סיביו ולבסוף למד פילוסופיה באוניברסיטת בודפשט (Eötvös Loránd University) (1891 - 1895).

לאחר מלחמת העולם הראשונה, קריסטיה היה חבר במשלחת האוסטרו-הונגרית אשר קראה לאיחודה של טרנסילבניה עם רומניה. ב- 1919 התמנה כארכיבישוף המטרופוליטני של ולאכיה וב- 1925 החליטה הכנסייה לקרוא לו בתואר "הפטריארך של הכנסייה הרומנית-אורתודוקסית".

לאחר עלייתו לכס המלוכה של קרול השני, מלך רומניה ב- 1938, התפטרה ממשלתו של אוקטביאן גוגה ומירון קריסטיה נבחר כראש הממשלה.

בהוראתו של המלך קרול השני, קריסטיה היה מעורב ברציחתו של קורנליו זלאה קודראנו ממנהיגי משמר הברזל, בידי המשטרה.

קריסטיה נפטר כאשר הוא עדיין בתפקידו בעת ביקורו בקאן, צרפת. הוא נחשב לקדוש ויום אזכורו בלוח חגי קדושים נוצרים נקבע ל- 9 ביוני.

[עריכה] ממשלתו

ממשלתו של מירון קריסטיה כיהנה בין ה- 31 במרץ 1938 ועד 31 בינואר 1939 ושריה העיקריים היוא:

שר הפנים, הבריאות והסעד - ארמנד קלינסקו אשר החליף את קריסטאה לאחר מותו.
שר החוץ - ניקולאיה פטרסקו ואחריו גריגורה גאפנקו.
שר האוצר - מירצ'ה צ'נצ'ינוב.
שר ההגנה - גנרל יוסיף יאקוביץ' (Iosif Iacobici)

[עריכה] יחסו ליהודים

אל אף שנבחר לראשות ממשלת רומניה במטרה להגיע לאיחוד פוליטי, שהתפורר בזמנו של קודמו אוקטביאן גוגה, יחסו של קריסטיה ליהודים היה שלילי.

עוד ב- 1936 נערך מפגן גדול של אנשי משמר הברזל, בו השתתפו גם אוקטביאן גוגה וקורנליו זלאה קודראנו. מפגן פשיסטי זה נערך בברכתו של מירון קריסטיה כפטריארך של הכנסייה.

בתקופתו של גוגה כראש ממשלה וגם בתקופת הממשלה של מירון קריסטאה, נשללה אזרחותם של רבים מיהודי רומניה. ב- 21 בינואר 1938 הכריז קריסטאה כי:

"יש להצטער על העם הרומני, העני, שלשד עצמותיו נמצץ על ידי היהודים. משמעות אי פעולה כנגד היהודים, כהליכה בעיניים פתוחות לעבר האבדון... להגן על עצמינו זו חובה לאומית פטריוטית... אתם (היהודים) מנצלים אחד את השני, אבל לא אותנו ולא אחרים כמותינו שאת עושרם אתם מבקשים בתחכומכם התלמודי והאתני..."

ב- 18 באוגוסט יצא מירון קריסטיה בהכרזה נוספת וקרא להיפטר מהיהודים:

"חובתו של הנוצרי לאהוב את עצמו ולדאוג לכל צרכיו. רק אז הוא יכול לעזור לשכניו... מדוע שלא ניפטר מהפרזיטים (היהודים) האלה, אשר מוצצים את דמם של הנוצרים הרומנים? זה הגיוני ומעשה קדוש לפעול כנגדם"