מירוסלב מרקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירוסלב מרקוביץ'

מירוסלב מרקוביץ'סרבו-קרואטית:Мирослав Марковић, באנגלית:Miroslav Marcovich; ‏ 18 במרץ 191914 ביוני 2001) היה פילולוג וחוקר סרבי בתחום הלימודים הקלאסיים, שפעל החל משנות ה-1950 בעיקר בהודו, ונצואלה, אנגליה וארצות הברית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירוסלב מרקוביץ' נולד בבלגראד. הוא למד לימודים קלאסיים בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בלגראד וסיים את לימודיו ב-1942 בימי הכיבוש הנאצי בסרביה. ב-1943 הוא שימש כעוזר לגאורגי אוסטרוגורסקי (Georg Ostrogorsky), מומחה ללימודים ביזנטיים. הוא שירת כמתורגמן במטה הכללי בצבאו של טיטו בזמן מלחמת העולם השנייה ובשנים 1946-1944.

בשנים 1954-1946 כיהן כמרצה לליודים קלאסיים באוניברסיטת בלגרד. בתקופה זו חקר את המנזרים והארכיונים בדלמטיה תוך חיפוש אחרי כתבי יד ביוונית ובלטינית. בעקבות מחקרים אלה מקרוביץ' פרסם את המונוגרפיה "Die byzantinische Urkunden im Staatsarchiv Ragus (התעודות הביזנטיניות בארכין הממלכתי ברגוזה) ומהדורות קריטיות של השירתם בלטינית של שני מלומדים הומניסטים קרואטים - מרקו מרוליץ' (1524-1450) ופראניו בוז'יצ'ביץ' (פרנציסקו נטליס). אחר כך, ב-1953, נסע מקרוביץ' להודו והחל לעבוד באוניברסיטת ויסבה-בהרטי (Visva-Bharati University) מיסודו של רבינדרנת טאגור, בסנטיניקטן. הוא תירגם את בהגאוואד גיטה לספרדית ולסרבו-קרואטית. מפני שהמשטר הקומוניסטי לא מצא חן בעיניו, הוא העדיף שלא לחזור ליוגוסלביה ועבר ב-1955 למרידה (ונצואלה) כדי לכהן שם כפרופסור ליוונית ולפילוסופיה עתיקה עד שנת 1962. באותן השנים נהג לבקר בסוף חודש ספטמבר בספריות שבאוניבסיטת קיימברידג' וכתב את המונוגרפיה שלו על הרקליטוס והכין את המהדורה הקריטית של כתבי פילוסוף יווני זה.

ב-1962 הזמין אותו הנס הרטר ללמד באוניברסיטת בון. בבון הוא עבד על המהדורה הקריטית של ספרו של היפוליטוס Refutatio omnium haeresium שפורסמה מאוחר יותר באמריקה בשנת 1986. הוא לימד אחר כך באוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1968-1963. הוא עבר לאוניברסיטת אילינוי, אורבנה ב-1969, שם עמד (אחרי פרישתו של אלכסנדר טורין) בראש המחלקה ללימודים קלאסיים (1977-73), ולימד שם עד לפרישתו בשנת 1989.הוא גם ייסד את "Illinois Classical Studies" ‏ (Scholars Press) ושירת כעורכה במשך תריסר שנים. הוא שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת צפון קרולינה, טריניטי קולג' (דבלין) וכעמית אורח על שם איינשטיין באוניברסיטת תל אביב. במהלך חייו מרקוביץ' כתב וערך 45 ספרים, בכללם מהדורות ביקורתיות של הפראגמנטים של הרקליטוס, עבודותיו של דיוגנס לארטיוס, את הבהגאוואד גיטה וכן 248 מאמרים ומסות בספרדית, גרמנית, איטלקית, צרפתית וסרבו-קרואטית. הוא הלך לעולמו ב-14 ביוני 2001 בבית החולים קרלה, אורבנה (אילינוי). ‏[1]

במותו מירוסלב מרקוביץ' השאיר אשה, ורה, (לה היה נשוי משנת 1948) ובן, דרגוסלב מייקל מרקוביץ', כימאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • List of Marcovich's publications at the University ofIllinois (Originally published as "Miroslav Marcovich: List of Publications." Illinois Classical Studies 18 (1993): 1-17.

ָָָ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Orbituary, News bureau, University of Illinois at Urbana-Champaign