מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירזה ע'ולם אחמד אל-קדיאני

מירזא ע'ולאם אחמד אל קאדיאניאורדו: مرزا غلام احمد, 1835 - 26 במאי 1908) היה מייסד הכת האחמדית באסלאם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירזה ע'ולאם אחמד נולד עם שחר ביום שישי 13 בפברואר 1835 בקדיאן שבמדינת פנג'אב בהודו למשפחה אמידה. איתו נולד עוד אח תאום, שמת כעבור זמן קצר. הוא קיבל חינוך יסודי בבית - למד לקרוא את הטקסט של הקוראן בערבית, דקדוק ערבי בסיסי ואת השפה הפרסית. אביו, מירזה ע'ולאם מורטזה, שהיה רופא, לימד אותו רפואה. בסביבות גיל שש עשרה או שבע עשרה הוא החל ללמוד גם על הנצרות, בעיקר על סמך טיעונים מיסיונריים נוצריים נגד האסלאם, וכתב תשובות כדי להשיב עליהם. את תשובותיו פרסם בספר "ברחין", שנתן לו תהילה וכבוד בין מלומדים מוסלמים.

מ-1864 עד 1868, לפי בקשת אביו, הוא החל לעבוד כפקיד בסיאלקוט, שם בא במגע עם מיסיונרים נוצרים וניהל שיחות רבות על הדת. אחרי 1868 חזר לקדיאן, והופקד על הטיפול בכמה פרשיות נדל"ן. במהלך אותה תקופה היה ידוע בשם "אחמד המתבודד" והיה מבלה את רוב זמנו בבדידות ללימוד ספרי דת ותפילה במסגד המקומי. ככל שעבר הזמן, הוא החל להתווכח יותר ויותר עם מיסיונרים נוצרים בהגנת האסלאם נגד טענותיהם. לעתים קרובות היה מתעמת איתם בדיונים ציבוריים, במיוחד עם תושבי העיר בטלה, שהייתה במרחק 11 קילומטר מקדיאן.

לאחר מות אביו בשנת 1875, כאשר ע'ולאם אחמד היה בן 40, הוא טען שהוא מקבל מסרים מהאלוהים. הוא הכריז כי אללה הטיל עליו את תפקיד המוג'דיד (מחדש האסלאם) ועליו להשליט בעולם צדק ויושר.

ארבעים יום של בדידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1886 מספר מנהיגים של התנועה ההינדית להתחדשות אריה סמג' קיימו ויכוחים עם ע'ולם אחמד על אמיתותו של האסלאם וביקשו, כי יוכיח כי האסלאם הוא הדת האמיתית. כדי למצוא טיעונים חזקים על צדקות האסלאם נסע ע'ולם אחמד להושיארפור, לפי טענתו לפי צו אלוהי כדי להקדיש תפילות מיוחדות למטרה זו וכדי לחפש עוד הנחיה אלוהית. כאן בילה 40 ימים בבדידות, לפי המנהג שמכונה צ'ילה-נשיני. למקום זה הוא נסע בליווי 3 אנשים. בהושיארפור הוא השתקע בבית קטן בן 2 קומות של אחד מחסידיו. שם הוא נותר לבדו וחבריו הביאו לו אוכל כל יום תוך שהוא שמר על תענית דיבור, התפלל הרבה והתעמק בנושא. את הבית היה עוזב בימי שישי לתפילות יום שישי במסגד נטוש. בתקופה זו הכריז, כי קיבל מסרים מהאלוהים וכי הוא "בנו האהוב".

יסוד כת האחמדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1882 התחיל ע'ולם אחמד לטעון, שהאלוהים מינה אותו להיות מחדש האסלאם, אבל לא ביקש עדין שבועת אמונים מהמצטרפים לדרכו. בחודש דצמבר 1888 הודיע אחמד שאלוהים הסמיך אותו וכי על חסידיו להישבע שבועת בייעא ולהתחייב על נאמנותם לו. בינואר 1889 הוא פרסם עלון בו הוא פרש את עשרת תנאי היסוד של התנועה. התנאים האלה לא שונו עד סוף חייו. ב-23 במרץ 1889 הוא ייסד את התנועה האחמדית על ידי השבעה של 40 איש על עקרונות התנועה. הצורה הרשמית להצטרפות לתנועה האחמדית היא על ידי שילוב ידיים והשבעה על עקרונות התנועה. המצטרפים החדשים נדרשו לבצע את טקס זה עד סוף ימיו של מירזה ע'ולם ובימי יורשיו.

הטענות של אחמד לגבי תפקידו ההיסטורי והדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד הכריז העיד על עצמו שהוא עצמו שילוב ההתגלמות של האל קרישנה, של ישו ושל הנביא מוחמד, ולפיכך הוא עצמו "אל-מועוד" (מילה המקבילה במשמעותה למהדי ומשמעותה מודרך / נביא / המשיח המובטח) של האסלאם וכי הוא באישיותו, הוא התגשמות נבואות שונות על המשיח בנצרות ובאסלאם. טענתו זו עוררה נגדו מחלוקת גדולה, בעיקר בקרב מוסלמים, אך גם נוצרים וכן כמה אנשי דת הינדים. חסידיו של אחמד טוענים, כי הוא מעולם לא טען שהוא פיזית אותו ישו שחי 1900 שנה לפניו, אלא כי ישו מת מוות טבעי, בניגוד לאמונה המוסלמית המסורתית בהתעלותו הפיזית של ישו לשמים והאמונה הנוצרית המסורתית בצליבתו ועלייתו. בספריו טען, שיש דעיכה כללית של האסלאם, והדת הזאת זקוקה נואשות למשיח. לסיבת משיחיותו הביא אסמכתא מכך שישו הופיע 1400 שנה אחרי משה, והמהדי לכן צריך להופיע 1400 שנה אחרי מוחמד.

בספרו "תזכירתוש שחדיין" הוא כתב על הגשמת נבואות שונות מהקוראן ומהחדית', הקשורות להופעתו של המהדי לבין תיאוריו שלו בגיל שהתחיל לייחס לעצמו סגולות אלה. בספר זה (כמו גם בשאר פרסומיו) יש שילוב של צופיות והשפעה הודית.

הוא הואשם על ידי המוסלמים ביצירת דת חדשה, מעשה שנחשב ככפירה באסלאם. מירזא ע'ולם הכחיש זאת וטען שוב ושוב שהוא יוצר רק תנועת התעוררות והתחדשות איסלאמית וכי הוא נביא בתוך ה"אומה האיסלמית", כמו שמוחמד לפי האמונה המוסלמית נביא בתוך "האומה" של ישו, שבעצמו נביא ב"אומה" של משה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]