מירי אליאב-פלדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים אליאב פלדון
לידה 10 ביוני 1946 (בת 77)
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יו טרבור-רופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יושבת ראש החברה ההיסטורית הישראלית
תרומות עיקריות
חוקרת העת החדשה המוקדמת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי אליאב-פלדון (נולדה ב-10 ביוני 1946) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.

פועלה האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאב-פלדון נולדה בירושלים וגדלה ברמת גן, שם למדה בבית הספר התיכון בליך. למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובפילוסופיה בשנים 1966 עד 1969, ולתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 1969 עד 1973, שאותו סיימה בהצטיינות.

אליאב-פלדון עשתה דוקטורט בהיסטוריה בשנים 1974 עד 1977 באוניברסיטת אוקספורד בהנחייתו של פרופ' יו טרבור-רופר. נושא הדיסרטציה היה: התוכן החברתי של האוטופיות של הרנסאנס.

אליאב-פלדון מרצה באוניברסיטת תל אביב מ-1979, התמנתה לפרופסור חבר באוניברסיטה בשנת 1989 ולפרופסור מן המניין בשנת 2009. באוקטובר 2012 פרשה לגמלאות. לימדה והייתה עוזרת מחקר באוניברסיטת סטנפורד, שהתה בשבתון בקולג' וולפסון שבאוניברסיטת אוקספורד. בין השנים 2003 - 2015 כיהנה כעורכת ראשית של המגזין "זמנים".

בין השנים 2005 - 2015 שימשה כמנהלת אקדמית של המכון ללימודים אירופיים ע"ש מוריס א' קוריאל באוניברסיטת תל אביב.

אליאב-פלדון הייתה ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, חברה בוועדת אוניברסיטת תל אביב לתלמידי מחקר, בוועדה האקדמית של מרכז ס' דניאל אברהם ללימודים בינלאומיים ואזוריים, בוועדה האקדמית של המכון להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, חברה בוועדת יד הנדיב לבחירת עמיתים לפוסט-דוקטורט. היא הייתה חברה בהנהלה של החברה ההיסטורית הישראלית, חברת הוועד המנהל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה הישראלית, חברה בחבר המנהלים האקדמי של מכללת ספיר וחברה במועצת המנהלים של המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט. בחודש יולי 2015 נבחרה לכהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית.

תחומי מחקרה של אליאב-פלדון: האוטופיות של הרנסאנס, תוכניות שלום ופציפיזם בעת החדשה המוקדמת, שורשי הסובלנות, מקורות הגזענות, כופרים ונביאים לאחר הרפורמציה, התחזות דתית, ספרות נוסעים בעת החדשה המוקדמת, מתחזים והתפתחות אמצעי זהות.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Renaissance Impostors and Proofs of Identity, Palgrave Macmillan, 2012
  • (with Elie Barnavi) Le Periple de Francesco Pucci: Utopie, heresie et verite religieuse dans la Renaissance tardive, Hachette, Paris, 1988.
  • Realistic Utopias: The Ideal Imaginary Societies of the Renissance, Oxford : Clarendon Press, 1982

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (עורכת מדעית של המהדורה העברית) טומאזו קמפאנלה: עיר השמש. הוצאת נהר, בנימינה, 2006
  • מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה מאת ג'ודית ק' בראון. עורכת המהדורה העברית ומתרגמת: מירי אליאב-פלדון. תל אביב, 2002
  • נשים, זקנים וטף: קובץ מאמרים לכבודה של שולמית שחר / עורכים מירי אליאב-פלדון, יצחק חן. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ב, 2001
  • שובו של מרטן גר מאת נטלי זימון דייוויס, תרגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון; בתוספת מאמרים מאת המחברת והמתרגמת. תל אביב: הוצאת חרגול, תשס"א, 2001
  • אירופה בראשית העת החדשה: 1559-1460 / יוג'ין פ' רייס (הבן); עם אנתוני גרפטון, עריכה מדעית: מירי אליאב-פלדון. תל אביב: רמות, תש"ס, 2000
  • בעקבות קולומבוס: אמריקה 1992-1492 / בעריכת מירי אליאב-פלדון. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז, 1996
  • (co-editor with Tamar Herzig, Dissimulation and Deceit in Early Modern Europe, Palgrave Macmillan, 2015
  • (co-editor with Benjamin Isaac, and Joseph Ziegler); The origins of racism in the West, Cambridge : Cambridge University Press, 2009
  • English Edition Editor, A Historical Atlas of the Jewish People, Hutchinson, London, 1992. (General Editor Elie Barnavi)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירי אליאב-פלדון בוויקישיתוף