מירי דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים דור

מרים (מירי) דור (26 במאי 1910, י"ז באייר תר"ע11 באוקטובר 1945) הייתה משוררת וסופרת ילדים עברייה ביישוב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת היילפרין בארץ-ישראל בשנת 1926: מימין לשמאל: צבי רין (עומד), יחיאל היילפרין (יושב), עוזי אורנן (עומד על שרפרף), מירי דור (עומדת מאחור), פנינה הלפרין (יושבת), יונתן רטוש (עומד).

נולדה בוורשה ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה (לבית הוכברג), גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. אחות ליונתן, צבי ועוזיאל. שפת אמה הייתה עברית.

בשנת 1919 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה באונייה "רוסלאן". עקב חיפושי פרנסה של אביה נדדה משפחתה בנעוריה בין ירושלים לתל אביב, ומירי למדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב, בגימנסיה העברית רחביה בירושלים ובבית-הספר התיכוני למסחר (לימים גימנסיה גאולה בתל אביב). בהיותה בת 16 החלה לחבר שירים, וכעבור כשלוש שנים החלה לפרסמם בכתבי העת הספרותיים "מאזנים" ו"כתובים". ב-1936 נסעה ללימודים בפריז יחד עם חברהּ, לימים בעלה, הזואולוג מנחם דור (קלוגהויפט). היא למדה זואולוגיה ובלשנות. ב-1938 שבה לארץ ישראל והחלה לכתוב סיפורים על בעלי חיים; תחילה למען אחיה הצעיר ממנה ב-13 שנים, עוזיאל (לימים פרופ' עוזי אורנן), ואחר כך לשבועון הילדים "דבר לילדים", שם התפרסמו במדור בשם "בביברו של עולם".

בשנת ה'תש"ג יצא לאור הספר "עולם החי, פרימטים: Primates: קופים וקיפופים", שבכתיבתו ועריכתו השתתפה מירי דור יחד עם בעלה ועם אלכסנדר ברש ודבורה אילון-סירני.

מירי דור נפטרה כתוצאה מסיבוכים בהיריון.

לאחר מותה יצאו לאור סיפוריה בספר "ביברו של עולם" (ה'תש"ח) ושיריה בספר "שולל: צרור שירים" (ה'תש"ט).

דור עסקה גם בתרגום, ותרגמה מסיפורי ז'אן-פול סארטר (יום בבית הסוהר; בחדר; אינטימיות) ואת הספרים "בשלג הקילימאנג'ארו" מאת ארנסט המינגוויי ו"מלך נער" מאת אנדרה ליכטנברגר.

זן הדג שוניתית מירי (Neopomacentrus miryae) שאותו זיהו בעלה וג'ראלד אלן (אנ') ב-1977 נקרא על שמה.[1]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור

אחות לאוריאל (לימים המשורר יונתן רטוש), ומאוחר יותר לבלשן צבי רין ולבלשן עוזי אורנן.

אלמנהּ, מנחם דור, נשא לאישה את ידידתה הסופרת והמחנכת רבקה דוידית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה אביצור,שנונית מירי, טבע והארץ 1985, גיליון 3 (עותק באתר סנונית)