מירי צללזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירי צללזון עם דמויות "חתונה בגינה"

מירי צללזון היא סופרת ילדים ומאיירת.

צללזון נולדה בקיבוץ דגניה ב' למשפחת מורים. היא לימדה הוראה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בבית הכרם, ומאוחר יותר המשיכה את לימודיה באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ולבסוף באוניברסיטת בר-אילן, שם קיבלה תואר דוקטור בספרות העברית.

צללזון מתגוררת כיום בעיר באר שבע ומרצה לספרות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן סיפור "חתונה בגינה" בחולון
גן סיפור "חתונה בגינה" בחולון

היא כתבה והוציאה לאור כ-25 ספרי ילדים, ובהם שירים וסיפורים בחרוזים, אותם גם איירה בעצמה.

בין ספריה המוכרים נמנה "חוקי היער הירוק", שיצא לאור בשנת 1988, ומטרתו להקנות לילדים מושגים ראשוניים לגבי דמוקרטיה וחקיקת חוקים לטובת החברה. בספר מתוארים אירועים של מריבות וחילוקי דעות בחברה של שוכני היער, שבסיום כל אחת מהן מוזמנים הילדים הקוראים לעזור לחיות היער ולנסות להציע חוק מתאים שיסייע להשיב את הסדר על כנו. הספר מכיל שמונה סיפורים שבהם הדמויות פועלות במצבים חברתיים שונים ואינן כפופות לאף חוק. הסיפורים מציגים מצב של אנרכיה שבו כל דמות עושה ככל העולה על רוחה ובעקבות כך מתפתחים מריבות וחילוקי דעות בחברה. כל סיפור מתאר מצב אחר שבסופו מגיעה החברה להחלטה שעל מנת לחיות בשלווה ובשקט צריכים הם לחוקק חוקים שישליטו סדר. בסוף כל סיפור מאפשרת מירי צללזון לתת לילדים ולקוראים אפשרות לחשוב על חוק שאפשר לחוקק ולרשום אותו.

ספר נוסף שלה, "חתונה בגינה", עוסק בקבלת השונה, ודחיית הזר בחברה. בספר מסופר על משפחת ירקות שרוצה לחתן את הבת עגבנייה. לכל מועמד שמוצג לפניה מונה היא חסרונות ומסרבת שיהיה לה לחתן. הדמויות בספר מואנשות ומשקפות תכונות אופי שונות. למשל המלפפון הסב, יש בו הדרת זקנים, דמות מלכותית אבהית מעוררת כבוד. הגזר יועץ חביב, טוב לב וחלש אופי, ואין לו יכולת לגבש דעה מעצמו. העגבנייה, גיבורת הסיפור, חמודה מתוקה ורומנטית אך גם בכיינית ומפונקת. מטרתו של הספר היא להעביר לקוראים מסר שישנם אנשים שונים מאיתנו בתכונות, באישיות (בפנימיות ובחיצוניות), יש לקבל אותם ולא לשפוט אותם ולהכיר שגם לזר ולמוזר יש יכולות ומעלות רבות שראויות לכבוד והערכה.

ספרים נוספים ידועים שלה הם "מלאך שחור מלאך לבן" (ובו סיפורים מחורזים לשבת), "סיפורים על מספרים", "טיפטיפונת", וגם הרבה ספרים על חגי ישראל, כגון: "החנוכייה שלי", "בן כוכב", "שבעה ידידים" "מכשפת המדבר", ועוד.

החגים ביצירותיה של מירי צללזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי החגים כתובים בחרוזים ומאויירים, לדוגמה בסיפורים לפורים - הארמון והמגילה הם הרקע המשותף לכל הסיפורים ויש שימוש בצבעים עליזים כמו: סגול, צהוב, חום וירוק, גוונים המתארים את אופי החג ואת תפארת הארמון.

בספר "סיפורים לפורים" (תשנ"ב, 1992)יש שישה סיפורים, המסודרים על פי הסדר הכרונולוגי של סיפורי המגילה. שלושת הסיפורים הראשונים מתארים את אחשוורוש, ושתי והמן ושלושת הסיפורים הנוספים מציגים את סיפור מרדכי היהודי והערכתו של המלך כלפי מרדכי על יושרו, ועל רצונו להעניק לו כבוד. בהמשך מסופר על הצלת היהודים מגורלם המר והסוף המאושר שבו המן חוסל וליהודים הייתה שמחה גדולה.

בספר "החנוכייה שלי" (תשנ"א, 1991) יש ארבעה סיפורים העוסקים בסיפורים הקשורים לחג החנוכה. כל סיפור מחולק לפרקים. הסיפור הראשון, "המנורה בעלת שבעת הקנים", מספר את הסיפור המסורתי של חנוכה בארבעה פרקים. בסיפור השני, "סביבונים", מסופר על סוגים שונים של סביבונים. כל סביבון מואנש ותכונותיו משקפות תכונות אנושיות שונות. לדוגמה: סביבון הסבא, רוקד לאט לאט וקשה לו להסתובב. בסיפור השלישי, "חנוכיית ארץ ישראל שלי" מסופר על חנוכייה ענקית שמאירה ונרותיה זוהרים. הנרות מתוארים בצבעים שונים ועם רקעים של נוף וטבע המהווים רמזים לחידות שהילד צריך לפתור. אופן הסיום: כל הנרות דולקים יחד ומאירים את ארץ ישראל. בסיפור הרביעי, "הסביבון שלא ידע להסתובב", מסופר על ילד בשם אלון שקיבל סביבון ורצה להראות כיצד הוא מסתובב, אך הסביבון לא הסתובב ורק התגלגל אלון לימד אותו איך להסתובב. בסופו של הסיפור הסביבון הסתובב לו בלי סוף ובמהירות יותר מכל סביבון אחר. והמסר הוא ללמד את הילד פעילות בתנועה, כלומר - על ידי פעילויות כמו להסתובב, לקפוץ, להתנועע מצד לצד, להזיז מרפקים ולהתכופף הילד ילמד פעילות מוטורית פיזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]