מירנה לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירנה לוֹי, שנות ה-30

מירנה לוֹיאנגלית: Myrna Loy; ‏ 2 באוגוסט 1905 - 14 בדצמבר 1993) הייתה רקדנית ושחקנית קולנוע וראינוע אמריקאית שהופיעה בלמעלה מ-150 סרטים. בשנות השלושים והארבעים הופיעה ב-14 סרטים כזוגתו של ויליאם פאוול, בהם ששת סרטי סדרת "האיש הרזה" לפי ספריו של דשייל האמט והסרט זוכה האוסקר "זיגפלד הגדול" (1936) ומספר סרטים עם קלארק גייבל. לפני כן שיחקה בכ-70 סרטי ראינוע בהם לוהקה לרוב לתפקידים אקזוטיים או בדמות ה"פאם פאטאל".

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם מירנה אדל ויליאמס בחווה במונטנה ליד העיירה הלנה, בה גדל גם השחקן גרי קופר. אביה היה ממוצא ולשי ואמה ממוצא סקוטי-שבדי. עקב מזג האוויר ותחזיות להשקעה טובה בנדל"ן עברה המשפחה, ללא האב, לדרום קליפורניה. אבי המשפחה נפטר ממגפת השפעת הספרדית בנובמבר 1918.

לוי למדה מחול בלוס אנג'לס והחלה להופיע על הבמה בגיל 15. בגיל 18 הצטלמה כדוגמנית וצילומיה הגיעו לידיו של רודולף ולנטינו, דרכו זכתה בתפקיד זעיר כרקדנית בסרט הראינוע "Pretty Ladies" ("נשים יפות"; 1925) בו השתתפה גם ג'ואן קרופורד. היא הוחתמה לחוזה עם האחים וורנר ושם משפחתה שונה ללוֹי. בהמשך הופיעה בעשרות סרטים אילמים בדמות האשה האקזוטית או ה"פאם פאטאל".

תפקידה הראשי הראשון בקולנוע המדבר היה בסרט "Turn Back the Hours" מ-1929 לצידו של וולטר פידג'ן, לאחר מכן כיכבה בסרטים "Hardboiled Rose" ‏(1929) ו-"The Jazz Cinderella"‏ (1930). ב-1932 שיחקה בתפקיד בקי שארפ בסרט "יריד ההבלים". ב-1934 לוהקה לראשונה לצידו של ויליאם פאוול בסרטים "Manhattan Melodrama" (בו כיכב גם קלארק גייבל) ו-"The Thin Man" (הראשון בסדרת סרטי "האיש הרזה"). הסרט הראשון זכה לפרסום כאשר נודע שהפושע הידוע ג'ון דילינג'ר נורה כשיצא מהקרנת הסרט בשיקגו, הסרט השני היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. לאחר יותר מ-80 סרטים בהם הופיעה עד אז, הפכה סוף סוף לוי לכוכבת.

ב-1936 שיחקה לצד ג'ין הארלו בשניים מסרטיה האחרונים, "Wife vs. Secretary" לצד גייבל והארלו ו-"Libeled Lady" לצד ספנסר טרייסי, פאוול והארלו. בסרט "Petticoat Fever" מאותה שנה ניתן לה לראשונה תפקיד דרמטי מלא. עוד באותה שנה הופיעה בסרט השני בסדרת "האיש הרזה", "After the Thin Man". כל הסרטים היו הצלחות קופתיות. ב-1937 ו-1938 הייתה השחקנית העסוקה ובעלת השכר הגבוה ביותר בהוליווד. מעמדה איפשר לה להאט מעט את קצב הפקת הסרטים הקדחתני ולהופיע במגוון תפקידים דרמטיים לצד קומדיות רומנטיות.

במלחמת העולם השנייה התנדבה לצלב האדום והייתה שותפה להתאגדות אמריקאית אנטי-פשיסטית, עקב כך נחשדה מאוחר יותר בזיקה למפלגה הקומוניסטית ושמה הופיע ב"רשימה השחורה".

ב-1946 שיחקה בסרט זוכה האוסקר "שנות חיינו היפות ביותר" לצד פרדריק מארץ', דנה אנדרוז, תרזה רייט, וירג'יניה מאיו והוגי קרמייקל. שנה לאחר מכן הופיעה בהפקתו של דייוויד או. סלזניק "The Bachelor and the Bobby-Soxer" לצד קרי גרנט ושירלי טמפל. תנופת הקריירה שלה נעצרה עקב היותה ב"רשימה השחורה" ולאחר תום המקרתיזם שבה להופעות ספורות בקולנוע ובפרקים של סדרות טלוויזיה, בהן איירונסייד וקולומבו, בהופעות-אורח.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם פאוול ומירנה לוֹי בקדימון לסרט "זיגפלד הגדול", 1936

לוי הייתה נשואה ארבע פעמים, ללא ילדים משלה:

לוי הייתה פעיל במפלגה הדמוקרטית וב-1948 הייתה לכוכבת ההוליוודית הראשונה שהייתה חברה במשלחת האמריקאית לאונסק"ו.

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 זכתה בפרס ג'ורג' איסטמן על מפעל חיים בתחום הקולנוע. בשנת 1988 זכתה בפרס מרכז קנדי.

למרות כל הסרטים בהם השתתפה, בכללם זוכי אוסקר, לא זכתה לוי מעולם בפרס. בשנת 1991, לאחר שתדלנות רבה, זיכתה אותה לבסוף האקדמיה האמריקאית לקולנוע בפרס אוסקר לשם כבוד. היא האישה המבוגרת ביותר שזכתה בפרס זה- בגיל 85.

כן יש על שמה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Leider, Emily W, Myrna Loy: The Only Good Girl in Hollywood. Berkeley, California: University of California Press, 2011. ISBN 978-0-520-25320-9
  • Kotsilibas-Davis, James and Myrna Loy, Myrna Loy: Being and Becoming. New York: Alfred A. Knopf, 1987. ISBN 0-394-55593-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]