מירצ'ה קרישאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירצ'ה קרישאן
Mircea Krishan
צילום מאת אודו גרימברג
צילום מאת אודו גרימברג
לידה 8 באוגוסט 1924
מרמורש, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 2013 (בגיל 89)
דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mauriciu Kraus עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת רביו, קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום מ-1964

מירצָ'ה קרישאןרומנית: Mircea Crişan; ‏9 באוגוסט 192422 בנובמבר 2013) היה שחקן תיאטרון ורביו וקומיקאי יהודי-רומני שפעל בשנותיו האחרונות בעיקר בגרמניה.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מאוריצ'יו קראוס (Mauriciu Kraus) ככל הנראה, במחוז מרמורש ברומניה - בקרון רכבת[2]. בילדותו ליווה את הוריו בנדודיהם בשווקים ובירידים עם דוכן נייד למשחקים עם פרסים.

בנעוריו בבוקרשט עבד מירצ'ה קרישאן כמוכר בחנות לדברי בשר. אחרי השחרור מהשלטון הצבאי-פאשיטי למד בשנים 1944 - 1946 בקונסרבטוריום לאמנות דרמטית, בכיתה של מריה פילוטי. פרט לתפקידיו הקטנים הראשונים בתיאטראות רביו, הופיע קרישאן בסרטונים הומוריסטיים קצרים ("איליה עושה ספורט", "איליה בירח דבש") שהוצגו להנאת הקהל לפני "סרטי תעודה" תעמולתיים.[3] בגיל 19 הופיע לראשונה בתיאטרון היהודי באראשאום (Baraşeum) כניצב במחזה "הזכייה הגדולה" של שלום עליכם. בהמשך הופיע בהמבול של יוהאן אוגוסט סטרינדברג וב-1946 זכה להצלחה גדולה במופע "Ca la noi la nimeni" (אין כמו אצלנו) לצדה של מריה טנאסה ושחקנים ידועים נוספים. כישורי החיקוי שלו (חיקוי אנשים כולל עמיתיו בתיאטרון, וחיקויים של צלילים מן הטבע) זכו לפופולריות רבה. הוא הופיע בשנים 1967-1946 גם ב"תיאטרון הצבא" (1957-1947), ב"סאבוי" ובלהקת הרביו של "Teatrul de Estradă" (שהוקמה ב-1949).

הופיע במופעי רביו לצדם של כוכבים רבים של "המוזיקה הקלה" הרומנית, בטלוויזיה בתוכניות סטאנד אפ ומערכונים, לצדה של סטלה פופסקו ואחרים. נחשב ל"מלך ההומור" של רומניה של שנות ה-60 ובמהלך ההיסטוריה יש סבורים כי רק קונסטנטין טנאסה זכה לפופולריות גדולה יותר ברומניה. מחברי הטקסטים ההומוריסטיים שלו היו ברוב המקרים אלכסנדרו אנדי וראדו סטנסקו.

השלטון הקומוניסטי הרשה למירצ'ה קרישאן, פעם שנייה, בשנת 1967 לצאת למסע הופעות של 3 חדשים בפריז (על במת אולימפיה), אך במקום לחזור לרומניה הגיע בסופו של דבר לישראל ואחר כך לגרמניה. הוא התיישב בגרמניה ומאז החל לאיית את שמו Mircea Krishan. לאחר שהתיישב בגרמניה, שקד על שיפור הגרמנית, שידע עוד לפני כן, ובהדרגה החל להופיע בתפקידי ליווי קטנים. ב-1972 קיבל את התפקיד הראשי ב"כנר על הגג" (בכורה על במת התיאטרון העירוני של העיר אולם) והופיע בו 800 פעמים. בהמשך קיבל תפקידים נוספים בקומדיות מוזיקליות ובמחזות זמר. גילם את סנצ'ו פנסה ב"האיש מלה מנצ'ה" של מיץ' לי, את דוליטל ב"גבירתי הנאווה", את בוב ב"אירמה לה דוס" (בשנים 1975–1985), את הקומיסר בליאנוב ב"נינוצ'קה" מאת מלכיור לנגייל (1988). הוא גילם גם את החייל שווייק, שיחק ב"השמן והרזה בגרמניה" מאת אורס וידמר (1981), וגילם את האסטרולוג סמירנוב ב"פשעו של הלורד ארתור סאביל" מאת אוסקר ויילד (1999). שיחק ושר באופרטות כמו בתפקיד פרי באצ'י ב"סילביה" מאת אמריך קלמן (בשנים 1990–1991 ו-1993), ב"האלמנה העליזה" מאת פרנץ להר, "העטלף" מאת יוהאן שטראוס הבן, וכן הופיע ב-60 סרטי טלוויזיה ו-90 מופעי טלוויזיה אחרים. אחרי שנת 1993 שיחק בכל שנה בחודשים יוני-אוגוסט בפסטיבל לתיאטרון מימי הביניים ברלסוויק.

ב-2001 הגיע לסיבוב הופעות בישראל במופע הרוויו "Teatru Bucureşti".

מירצ'ה קרישן התגורר בשנותיו האחרונות במיינטל, במדינת הסן. הוא נפטר בדיסלדורף בשנת 2013. היו לו שני בנים.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - הפרס המיוחד לתיאטרון רוויו- מטעם איגוד התיאטרון ברומניה - UNITER

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירצ'ה קרישאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]