מישה סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מישה סגל (נולד ב-1943) הוא מוזיקאי סרטים ומפיק מוזיקלי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נולד בחיפה. אביו היה שופט איגרוף וחובב ג'אז, ידיד של לואי ארמסטרונג, וכך שמע סגל לעתים קרובות מוזיקת ג'אז בילדותו. מגיל 17 ניגן בסקסופון. לאחר שירותו בצה"ל בתזמורת חיל האוויר, קיבל את הפסנתר הראשון שלו. למד לימודי מוזיקה אצל פאול בן-חיים, נועם שריף ויצחק סדאי, ולימודי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. השתלם אצל המלחין דיטר שינבך בגרמניה, למד הלחנה וניצוח בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון ולאחר מכן למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.

בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון אלטון ג'ון והחיפושיות. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968-1973) ניסה להעביר השפעות אלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל; בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "עד סוף הקיץ" ו"יליד הארץ" למילים של אהוד מנור. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאנסמבל הקאמרי הישראלי. חלק מפעילותו פעל במסגרת "שלישיית מישה סגל", לצד יוסי מנחם ואיתן גדרון. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי של אלבומה היחיד של להקת "השלושרים", שזכה להצלחה; בנוסף ניגן באלבום זה בקלידים. סגל הלחין את המילים של רחל שפירא בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר" שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה חוה אלברשטיין.

סגל עבר לניו יורק ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים לותר ונדרוס, מיינרד פרגוסון, ננסי וילסון, פיליס היימן, דייב גרוסין ואחרים.

בהמשך עבר ללוס אנג'לס, בה יצר, הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "פנטום האופרה" (1989) ו"ההרפתקאות החדשות של בילבי" (1988), וכמו כן עבור תוכניות טלוויזיה. עבור פועלו זכה בפרס אמי. ב-2008 היה מועמד לפרס אופיר הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "סוף שבוע בתל אביב".

סגל הוציא מספר תקליטים בסגנון ג'אז-רוק אינסטרומנטלי. בתקליטור הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל הכרה של קווינסי ג'ונס ובוב ג'יימס, ובו ניגנו גם צ'יק קוריאה ופרדי האבארד. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]