מישל מרטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה קלה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה קלה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מישל ז'וזף מרטלי
Michel Joseph Martelly
צילום משנת 2011
צילום משנת 2011
לידה 12 בפברואר 1961 (בן 63)
פורט-או-פרנס
מדינה רפובליקת האיטי
השכלה
  • מכללת מיאמי-דייד
  • Institution Saint-Louis de Gonzague עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה 2011-2010 מפלגת רפונס פיזאן (תשובת האיכרים)
החל מ-אוגוסט 2012 – המפלגה ההאיטית טט קאלה ("ראש מגולח")
בת זוג סופיה לבית סן-רמי (החל מ-1987)
http://martellyhaiti.com/
נשיא רפובליקת האיטי ה־41
14 במאי 2011 – 7 בפברואר 2016
(4 שנים ו־38 שבועות)
ז'וסלרם פריוור (נשיא זמני) ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל ז'וזף מרטליצרפתית: Michel Joseph Martelly, ‏נולד ב-12 בפברואר 1961), ידוע גם בכינויו האמנותיים "מיקי המתוק"' (Sweet Micky) או "טט קאלה" (Tèt Kale "ראש מגולח"), הוא זמר-יוצר ופוליטיקאי מהאיטי, שכיהן כנשיא האיטי בין מאי 2011 לפברואר 2016.

מרטלי הוכרז כמנצח בסיבוב הבחירות השני לנשיאות, ב-4 באפריל 2011. הוא גבר על יריבתו מירלנד מניגא בת ה-70, הגברת הראשונה לשעבר, אשתו של לסלי מניגא. מרטלי הושבע כנשיאה של האיטי ב-14 במאי 2011. בנאומו הראשון כנשיא, הוא הפציר באזרחי המדינה להפסיק לחיות בפלגנות. כמו כן, קרא מרטלי לאזרחים לכבד את חוקי המדינה, לשלם את המיסים, ולעבוד יחד על מנת להצעיד את המדינה קדימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטלי הוא בנו של מפקח במפעל דלקים של חברת "של" בן מעמד הביניים. אמו צאצאית לשושלת המוזיקאים דה־פראדין. הסב מצד האם, אוגיסטן דה פראדין, נודע כ"טורבדור" שמחה בשנות ה-19201930 נגד הכיבוש האמריקאי באי. מרטלי גדל בקארפור, קרוב לפורט-או-פרנס. הוא למד בעצמו לנגן בפסנתר לפי שמיעה. אחרי שסיים את לימודיו בתיכון "סן לואיס דה גונזאג", עשה בחינות בגרות במרכז ללימודי תיכון, וניסה ללא הצלחה להתקבל ללימודי רפואה. זמן קצר למד באקדמיה הצבאית של האיטי אבל פרש ועבר עם אשתו ללייקווד, בקולורדו שבארצות הברית. שם נרשם ללימודי בניין. ב־1986, אחרי סמסטר אחד, התגרש מאשתו וחזר להאיטי. הוא שב לאחר מכן לארצות הברית עם מי שהייתה אז בת זוגו. השניים התגוררו במיאמי, בה התחתנו ובה נולד להם בנו הראשון, אוליבייה. ב־1987 חזר שוב להאיטי.

מרטלי נודע במהלך השנים כזמר יוצר בתחום מוזיקת פופ האיטית, הקרויה "דאנס מוזיק" או "קומפא". מרטלי היה מעורב פוליטית גם לפני נשיאותו, הוא היה מקורב לנשיא רנה פרבאל ותמך בהפיכה שהדיחה את הנשיא ז'אן-ברטראן אריסטיד. במהלך הדיקטטורה הצבאית בשנים 19911994, היה מקורב ללטננט-קולונל, ז'וזף מישל פרנסואה, מפקד משטרה וראש כנופיות המוות של ה"טונטון מקוט", שנשפט בהמשך בהיעדרותו על פשעים נגד האנושות. אחר כך בימי נשיאותו השנייה של אריסטיד, הביע מרטלי במופעיו בקורת חריפה על הנשיא ועל משטרו.

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי סיבובי הצבעות קודמות שבוטלו עקב אי סדרים וזיופים, מרטלי נבחר מטעם הרשימה "רפונס פייזאן" (תשובת האיכרים), בעלת המגמה השמרנית. ב-21 באפריל 2011 הוכרז כמנצח בסיבוב השני של הבחירות הנשיאותיות שנערכו ב- 20 במרץ 2011, כשקיבל 67.57% מקולות הבוחרים, מול מועמדת המחנה השמאלי, מירלאנד מניגא. הוא נכנס לתפקיד ב-14 במאי 2011. היה זה מקרה ראשון של מעבר חלק דמוקרטי של השלטון מנשיא אחד לאחר שנבחר משורות האופוזיציה.

כנשיא הגיע לעימותים תכופים עם הפרלמנט. אחרי ניסיונות של דניאל-ז'ראר רוזייה וברנאר גוס, שלא קיבלו את אישור הפרלמנט, ב-18 באוקטובר 2011 הורכבה ממשלה בראשות ד"ר גארי קוניל (Conille), בן 45, רופא ופקיד או"ם לשעבר.

קוניל התפטר כעבור זמן קצר, בפברואר 2012, והוחלף על ידי שר החוץ והדתות, לוראן לאמוט שכיהן עד דצמבר 2014, אז בא במקומו פול אוונס. ב-25 ביולי 2011 ניצל מרטלי מהתנקשות בחייו. בשנים 20132015 התחוללו הפגנות רבות נגד השלטון בגלל יוקר המחיה ובגלל דחיות הבחירות לסנאט ולפרלמנט. בינואר 2015 הפרלמנט פוזר מבלי שנבחר פרלמנט חדש, והנשיא המשיך למשול בעזרת צווים. האווירה הייתה עכורה גם בגלל חשדות לשחיתות של הנשיא ובמיוחד מעצרם של כמה ממקורביו ואנשי צוותו, בחשד למעורבות ברצח ואונס. הבחירות לפרלמנט התקיימו בסופו של דבר באווירה מתוחה באוגוסט 2015. בבחירות לנשיאות באוקטובר 2015 מרטלי לא יכל להתמודד, כיוון שהחוקה אסרה על כהונה שנייה רצופה. בסיבוב הראשון זכה למספר הרב של קולות המועמד הנתמך על ידי מרטלי, ז'ובנל מואיז, אבל הבחירות בוטלו בגלל טענות לזיופים. בתחילת 2016 היסס מרטלי אם לעזוב את השלטון, אך בסופו של דבר הגיע להסכמה עם האופוזיציה לפיה יכהן עד סוף הקדנציה ב-7 בפברואר 2016, ויעביר את התפקיד לנשיא זמני, ז'וסלרם פריוור.

למרות יוזמותיו למשוך גורמי עסקים שונים ואישים כמו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, במאמצים לשיקום המדינה אחרי רעידת האדמה הגדולה של האיטי משנת 2010, מאזן הנשיאות של מרטלי נחשב מאכזב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל מרטלי נשוי לסופיה סן-רמי, האמרגנית שלו, שמוצאה מגונאיב. לזוג יש ארבעה ילדים: שלושה בנים (אוליבייה, מישל-יאני, מישל-אלכסנדר) ובת (מלאיקה מישל).

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 – האלבום הטוב של השנה

מרטלי במדיה האומנותית הלא מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 – Sweet Micky for President – סרט על עלייתו של מרטלי לנשיאות

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Woule Woule 1989
  • Anba Rad La 1990
  • The Sweetest 1992
  • Men Koze-A 1993
  • I Don’t Care 1994
  • Pa Manyen 1995
  • Tout Ce Mately 1996
  • Aloufa 1997
  • 100.000Volts1998
  • Dènye Okazyon 1999
  • SiSiSi 2001
  • Totot 2003
  • GNB 2005
  • Bandi Legal 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל מרטלי בוויקישיתוף