מיש דרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיש דרומי

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	קנביסיים
סוג:	מיש
מין:	מיש דרומי
שם מדעי
Celtis australis

מָ‏יִש דרומי הוא עץ בר ממשפחת הקנביסיים הגדל בחורש באקלים ים תיכוני. הוא מגיע לגובה של 20 מ'. גזעו מפותח ונאה, קליפת הגזע עדינה וחלקה. העלים דמויי-ביצה לא-סימטרית, צבעם ירוק כהה ושפתם משוננת. הפרחים קטנים, וצבעם ירוק-צהבהב. הפרי הוא בית-גלעין המכוסה בציפה דקה. הפריחה בחודשים מרץ-אפריל.

תפוצת העצים הגדלים בר בארץ מוגבלת למקומות מעטים, כגון: צפת, ראש-פינה, מורדות הגולן, פקיעין, ירושלים וביר-זית וכן ניתן למצוא עצי מיש לצד קברי קדושים מוסלמיים ובקרבת מסגדים עתיקים. במאה השנים האחרונות החלו לגדלו בארץ כעץ נוי, בעיקר כעץ צל ושדרות.

ברפואה העממית הוא מקובל כתרופה למחלות ולדלקות עור (בעיקר לפטריות ולפסוריאזיס). כמו כן הוא יעיל לטיפול בכאבי פרקים.

[עריכה] במסורת ובאגדות

עץ המיש הוא העץ הקדוש ביותר לאסלאם ונפוצו עליו אגדות רבות. לפי האמונה, עץ המיש הוא החזק ביותר לגירוש שדים וגם כפיס קטן ממנו יכול להגן על הנושא אותו באופן מוחלט מפני עין הרע, לכן נוהגים המוסלמים לתלות כפיס עץ קטן מהמיש על מיטת התינוק.

אגדה מוסלמית מספרת כי כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש היה מוטרד כיצד יגן עליו מפני אשמדאי. אז נגלה אליו אלוהים בחלום וציווה עליו לטעת חורשת עצי מיש סביב המקדש, דבר שיגן על הבניין מכל רע. ואכן, על הר הבית נטועה חורשת עצי מיש.

אגדה נוספת מספרת כי בראשית ימי האסלאם נלחמו מוחמד וחבריו עם אויביהם במדבר צחיח. ידם של האויבים הייתה על העליונה והם צרו על המוסלמים, שמימיהם נגמרו. אז קטף מוחמד עלה מיש וינק ממנו מים מרווים והורה לחבריו לעשות כמוהו. האויבים, בראותם זאת, אמרו "אנשים אלו השותים עצים ואוכלים אבנים הם בלתי מנוצחים" וברחו.