מיתולוגיה גאורגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המיתולוגיה הגאורגית היא שם כולל לאוסף אגדות עם הנפוצות בגאורגיה. המיתולוגיה הגאורגית מחולקת לקבוצות סיפורים בהתאם לעם שיצר אותם. כך, ישנה מערכת של מיתוסים מצפון גאורגיה (אזור חבסורתי ופשאבי), ישנה מיתולוגיה מגרלית, קולכית, איבריאנית, אבחזיות ואוסטיות.

רוב סיפורי המיתולוגיה הגאורגית משתלבים עם האגדות הנוצריות. בנוסף, המיתולוגיה הגאורגית מושפעת רבות מהמיתולוגיה היוונית, במיוחד מסיפור גיזת הזהב וממסע הארגונאוטים.

סיפור גיזת הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור גיזת הזהב המהווה חלק מהמיתולוגיה היוונית מתרחש בתקופה בה היו שתי ממלכות גאורגיות: קולכיס וממלכת איבריה, כיום כרתלי. יאסון הפליג לקולכיס על סיפון הספינה ארגו כדי להביא את גיזת הזהב, שהוצבה בחורשה תחת השגחתו של נחש ענק. מלך קולכיס לא שש להיפרד מהגיזה, והטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות בהן עמדו בהצלחה בזכות אהבת מדיאה, בת המלך, ליאסון. אף על פי שאהבה זו הובילה בעיקר לאסונות, שכן בגללה היא בגדה באביה, רצחה את אחיה וכשיאסון עזבה אף הרגה את כלתו ואת בניה שלה, מדיאה הינה דמות פופולרית מאוד בגאורגיה ובחורות רבות נושאות את שמה. הפילוסוף היווני סטרבו הסביר שבאזור אכן יש גיזת זהב, ומקורה בשיטה עתיקה לסינון עפרות הזהב מן הנחלים, שנעשתה בעזרת צמר כבשים (גיזה) ושיצרה גיזות מוזהבות.

בריאת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמולוגיה הגאורגית היקום מתחלק לשלושה חלקים:

ישנם שני גושי מים:

  • המים האלוהיים הנמצאים במרחב שמעל האדמה.
  • המים התת-קרקעיים שנמצאים בשאול.

ישנם שני סוגי אש:

  • האש השמיימית הנמצאת במרחב שמעל האדמה.
  • אש השאול במרחב שמתחת לאדמה.

אלי הציד במיתולוגיה הגאורגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב גאורגיה, סוואנתי, בדרום ההר אלברוס, ראש האלים הוא בר שישטניסקי (ber shishtniski) - "שליט ההרים השחורים" שחי בפסגות הגבוהות של הקווקז, ואחראי על כל היצורים הפראיים שנוצרו. הוא נעזר בארבעה עוזרים:

  • טע'יס אנגלוזי – "המלאך של היער", אחראי על כל הטורפים שביער: שועלים, תנים, דובים והפנתר הקווקזי (אך לא על הזאב).
  • האלילה דאלי – "שליטת היצורים בעלי הקרניים": צבאים, איילות, תיש, כבשים פראיות, יעלים. היא האלילה החשובה ביותר מבין האלים הקשורים בציד.
  • האל אפסט – (apsat) צופה בעיקר בטרוטות שבנהר ובציפורים מגביהות העוף. את השילוב המוזר הזה אפשר להסביר בזה שאצל הגאורגים העתיקים, העיט קרוב למים כשם שהוא קרוב לשמים.
  • גיאורגי - אל הזאבים. אל נעלה, על פי האמונה מקור הזאבים הוא אותו מקור שממנו באו בני האנוש.

כלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ישויות אלוהיות גאורגיות החזיקו בכלבים. כך, במיוחד, הלוחם האטי (h'ati) בצפון הקווקז, שהיה בעליו של "כלב צייד" - "מצבר" (mts'ever), שהתלווה אליו במסעותיו. לתיאור הכלבים נלווה תיאור טפרים מדממים ושרשרות זהב בהן הם קשורים. הכלבים נזכרו גם ברשומותיו של סטרבו, וכן בשירו של המשורר ולריוס פלאקוס (Valerius Flaccus), בו הוא מתאר קבוצות כלבים קווקזיים שחורים הנלחמים לצד הלוחמים מהים הכספי וזוכים לחלקם בכבוד של המנצחים.

עופות דורסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה הגיאורגית נזכרים שלושה מיני ציפורי טרף. האחד דמיוני ושני הנותרים אמיתיים, אלו קשורים בהתייחסות לאש ולמים, לגהנום ולארץ.

  • פיניסקי (piniski) - עוף החול, העוף שבזקנתו אוסף עץ, יושב עליו, ומקיא עליו עד להצתתו ושריפתו. מהאפר, יחד עם השפעת חום השמש, הוא הופך לזחל, שגדל בסופו של דבר לאותו סוג ציפור.
  • וולטור (vultures) - עוף דורס, ניגודו של עוף החול.
  • נשר - עומד במצב של שני הציפורים האחרים. על פי תיאורו של סבא אורבליאני, הנשר נוחת מרום השמים לתחתית הנהר.

מיתולוגיה אוסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוצאו (khutsanty khutsau) - "אל האלים", מקביל לאנכה (anc'a) במיתולוגיה האבחזית, ולמוריג (morige) במיתולוגיה הגיאורגית. אינו מתערב ישירות בענייני בני האנוש אלה מנווטם באמצעות האלים האחרים. סיפוריו מושפעים מהמיתולוגיות האינדו-אירניות.

אלים:

  • וואטסילה (watsilla) - המקביל האוסטי לסט. אליאס - אל הרוחות והרעמים של הגאורגים (בהרים נתפס התפקיד על ידי קופלה). וואטסילה כולל את הסיומת הנוצרית (-ילה). בעל חשיבות בהצלחת התוצרת החקלאית. חלקים מסיפורי הסערות האוסטיות נשתמרו גם בסיפור האגדה הנארטית על בטרז.
  • בטרז (batraz) - חצי אל (הרעם). לידתו לא הייתה רגילה. אביו היה המטיס (hamyts), אחד מגדולי הנארטים, אשתו, אם בטרז, הייתה אישה-צפרדע, אותה נשא בכיסו. היא הייתה צאצא אלוהי.
  • וואסטירדזי (wastyrdzhi) - הינו המקבילה האוסטית לסט. גיורגי, פטרון האנשים והנוסעים בדרכים, הדואג גם לסייחים ולפרי ההרבעה. תכונות אלו מתאימות לתיאור סט. גיורגי, במיוחד בקרב אנשי ההרים.
  • קורדלגון (kurdagon) - רוחו של נפח. מופיע בעיקר באגדות, שאפשר לזהות אותן, באפוס הנארטי. כמו האל הקווקזי טלפסצ' (tlepsch), מחשל נשק מופלא לגיבורים. מקביל גם לפירע'ושה במיתולוגיה הגאורגית.
  • דונביטר'ו (donbyttyr) - אל המים.
  • ספה (safa) - בורא הארץ.

סיפור המיתולוגיה בחבסורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים הגיעו לאדמת החבסורים, שנשלטה על ידי דויס, יצור מרושע שהשתמש בהם כבעבדים. עד שיום אחד פנו הם לאל הבכיר מוריג, וזה, שלח לארץ את בניו, האלים הלוחמים, קופלה וקביריה. (קביריה בגאורגית מציין את יום ראשון הקשור לשמש, בדומה לאנגלית, sunday. זוהי דוגמה לדמיון לנצרות, הגם שמדובר במיתוס עתיק יותר.) נערך קרב גדול בו הובס הדוויס, והאדמה הפכה לקדושה. לחבסורים היו כמה אלים שלעתים הופיעו על פני האדמה. אלים אלה יכולים לעבור בחופשיות בין הגיהנום, הארץ והעולם שמעל לארץ. גודאני (gudani) הוא אחד מהם. עם בוא הנוצרים הוא נקשר לסט. ג'ורג'. כנסיית החבסורים הינה המקום בו בני האל מופיעים על פני הארץ. הם בונים 'חטיס' - אזור קטן ומכוסה בו הם מניחים חפצים כפעמון, כפית, וכדומה. כך למשל כשהאל מגיע הוא יכול לצלצל בפעמון. החבסורים האמינו כי לחפצים אלה יש השפעה כלשהי, הם למשל יכלו להפוך אותם לדווים וכן הלאה.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצ'וקוצ'י - אל היער
  • אלי - יפהפייה פתיינית, אלת הנהר והעצים.
  • קוויריה - אל האדמה
  • אפי - אל הגשם והסופות בפנתאון האבחזי, לאישה אסור לבטא את שמו, אלא רק לקרוא לו 'האיש שלמעלה'.
  • אמירני - גיבור מיתולוגי, בנם של דאלי והצייד דארג'לאני. בן דמותו של פרומתאוס מהמיתולוגיה היוונית.
  • ארמזי - מלך האלים.
  • באדורי - לוחם, בן האלים. אויב כל רוע.
  • דבי - ענקים, בדרך כלל מרושעים.
  • דיליס ווארסקבלאבי (כוכב הבוקר) - אלת החורף, המשרתת של תמר.
  • גאטס וגאאם - אלים רשמיים בפנתאון האיבריאני שנוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
  • יע'סארי - גיבור מיתולוגי, בנו של מוריג, וחבר קרוב של באדורי.
  • קופלה - גיבור מיתולוגי, לוחם רב עוצמה (קשת), ומשמיד שדים.
  • זאדני - אליל הפוריות בפנתאון הרישמי של האיברים. נוסד על ידי פרנאוואז הראשון.
  • למרה או למריה - בפנתאון הסוואני, אלת הנשים ופוריות האדמה, מכונה "עין הארץ" (כדור הארץ). שינוי שמה מלמרה ללמריה הוא תוצר השפעת הנצרות (מרים), הדמות הנוצרית אלה הייתה למרה מזוהה בתקופת המעבר מקבלת הנצרות עד להתבססות הדת.
  • לאוכותניה (האלילה הלבנה) - שמה היווני של אלילת הים הגאורגית (קולחתי).
  • מוריג - בורא. אדון השמים, יושב בכס מלכות מזהב.
  • חושה (Xoša, ɣērbet, xosha) - "האל הגדול", ראש הפנתאון הסוואני.
  • כאג'י - הכאג'ים הינם שדים ממלכת הכאג'טי (הכאג'אווטי) - העולם התחתון שמתחת לאדמה.
  • מזכאלה (Mzekala) (אשת השמש) - אלילת השמש, משמשת כפטרון לגידול ענבים. מאוחר יותר מזוהה עם סט. ברברה (ברברה, ברבל, בגאורגיה).
  • פירכושה - נפח, זה שמכין את חיצו של קופלה.
  • קורצ'ה (Q’ursha) בעברית: אוזן שחורה - כלבו הנאמן של אמירני.
  • תמר - בן האלים, רוכב על נחש, מזוהה עם למרה.
  • סאמדזימרי - (בתרגום: "עוטה המחרוזת") (Samdzimari), פתיינית, שיער זהוב, נסיכה מקושטת בתכשיטים, השולטת במרחב פראי. ידועה בפיתוי הגברים בכך שהיא מבטיחה להם תמורה (רוב התכונות מזוהות גם עם דאלי). מולדתה של הסאמדזימרה היא ממלכת הכאג'טי של הכאג'ים.
  • גיאורגי (או תתרי גיאורגי - גיאורגי הלבן) - דמות פופולרית במיתולוגיה הגאורגית. היה לוחם ואל הירח. מאוחר יותר הפך לאחד מהשמות של סט. גיורגי. (צמינדה גאורגי = גיורגי הקדוש) ברחבי גאורגיה.(Georgian Giorgi/Givargi, Svan ǰgərǣg, Mingrelian ǰgege, Abxaz A-erg, Ossetic Was-tyrdji)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]