מיתולוגיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיתולוגיות הוא ספר שנכתב על ידי רולאן בארת אשר יצא לאור ב-1957.

כריכת המהדורה הראשונה באנגלית

בספר זה מגדיר בארת את השפה הסמיוטית כמערכת מיתולוגית ומבקש להראות כיצד הופכים הסימנים למיתוסים. וכיצד החברה משתמשת בסימנים, ומציגה את משמעותם כטבעית לחלוטין, על מנת להצדיק מערכות אידאולוגיות, כגון זו של קהל אוהדים.

בארת' מסתמך על החלוקה הבסיסית של דה-סוסייר ל"מסמן" ו"מסומן", אך מוסיף מערכת נוספת של מתן משמעות, על מנת להסביר כיצד מקבלים הסימנים את משמעותם המיתולוגית ה"טבעית".

המיתוסים, לפי בארת', מתייחסים לדברים שאכן קרו במציאות, ואשר החברה העניקה להם משמעויות נלוות. לכן, המיתוסים הם בעצם עיוות של המציאות. המשמעות החברתית-תרבותית שהסימן מעורר בנו מכונה "קונוטציה". לפירוק הקונוטציות והסבר היווצרותן, משתמש בארת', במערכת הסמיולוגית של דה-סוסייר. המערכת הסמיולוגית הראשונה, ה"דנוטציה", מהווה את הקשר השרירותי ב"לאנג", המשמעות המילונית של הסימן. בעוד שהמערכת הסמיולוגית השנייה ה"קונוטציה" מהווה את קשר ההסכמה החברתית-תרבותית של השימוש בסימן (הפארול).

ניתן לפשט את ההסבר ולהלבישו על דוגמה ספציפית. אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל או בכדורסל משתמשים בסיסמא: "מי שלא קופץ אדום". לצבע האדום יש משמעות אידאולוגית בקרב אוהדי מכבי. במערכת הסימיולוגית הראשונה, הדנוטציה, מקשר האוהד את המילה אדום עם הצבע האדום. אמירת המילה אדום פירושה הצבע האדום. לאחר מכן במערכת הסימיולוגית השנייה, הקונוטציה, מקשר האוהד את הצבע האדום עם קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל או בכדורסל, היריבה המושבעת. ההקשר הוא למעשה זו שהופך את המילה אדום לשנואה כל כך בקרב אוהדי מכבי. אדום הוא תועבה, מילה נרדפת ליריב שיש לשנוא ולנצח בכל מחיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]