מיתר (כלי מיתר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיתר הוא חוט מתוח, העשוי בדרך-כלל ממתכת, פלסטיק (כגון פרלון), משי, מעי, או גיד, ומשמש, בעזרת ויברציות (רטט), להפקת הצליל של כלי מיתר. עוביו של המיתר, מתיחות המיתר, ואורכו קובעים את גובה הצליל המתקבל, כך שככל שהמיתר קצר יותר, דק או מתוח יותר הוא יפיק צליל גבוה יותר.

בכל כלי המיתר, ישנם התקני כיוון, שהמיתר מלופף סביבם, ובעזרתם הנגן יכול לכוון את המיתר. ישנם מספר איכויות שונות של מיתרים, ומספר סוגים שונים של מיתרים, אשר משתנים בין כלי המיתר השונים. בגיטרה חשמלית, למשל, המיתרים מדורגים לפי קוטר המיתר (וגם כך הפקת הצליל), כאשר הכי עבה הוא 1.1 מ"מ, והכי דק הוא 0.7 מ"מ. בתקופות קדומות, המיתרים היו עשויים מגידים או ממעי. מיתרים אלו נקרעו במהירות, וכן גם הפיקו צליל חלש יותר בהשוואה למיתרי מתכת.

נגינה על המיתר שוחקת אותו ועם חלוף הזמן איכות הצליל יורדת, לכן יש להחליף את המיתרים מדי פעם, בהתאם לתדירות הנגינה.