מכבי ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכבי ברלין
TuS Makkabi Berlin
מידע כללי
שם מלא TuS Makkabi Berlin e.V.
תאריך ייסוד 26 בנובמבר 1972
אצטדיון אצטדיון יוליוס הירש, ברלין
(תכולה: 3,500)
יו"ר טוביה שלזינגר
מאמן וולפגנג סנדהאוו
ליגה ליגת צפון-מזרח גרמניה העליונה
tus-makkabi.de
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
ספורטאי אגודת בר-כוכבא ברלין ב-1902, ביניהם יוסף עלעוו, משה גליקין ומנחם ויינר
הלוגו ההיסטורי של מכבי ברלין
סמל קבוצת הכח ברלין, הקבוצה שקדמה למכבי ברלין

מכבי ברלין (גרמנית: TuS Makkabi Berlin) הוא מועדון כדורגל גרמני-יהודי מברלין הבירה, שהוקם ב-1970 כממשיך דרכו של מועדון בר כוכבא ברלין.

תולדות מכבי ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של אגודת הספורט מכבי ברלין באגודת "בר כוכבא ברלין" אשר הוקמה ב-1898. בר כוכבא ברלין היה אחד מארגוני הספורט היהודים הגדולים בעולם ב-1930, אז מנה 40,000 חברים מ-24 מדינות. האגודה הייתה חלק מאגודת בר כוכבא הכללית, אגודת סטודנטים יהודית ציונית, שהוקדשה לקידום החינוך הגופני והספורט בקרב היהודים. בר כוכבא ברלין כללה גם מחלקת כדורגל, שהתמודדה בליגות העירוניות של ברלין בין השנים 19111929. בשנת 1929 התאחדה תנועת בר כוכבא עם תנועת הכח ברלין כדי לייסד את תנועת "בר כוכבא-הכח". קבוצת הכח ברלין הייתה קבוצה מצליחה יחסית שהצליחה להתמודד בליגות הנמוכות של האליפות הגרמנית ונחשבה למועדון כדורגל מקצועני מוצלח למדי בשנים 19251927.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 החלה אפליה נגד יהודים, וב-1933 קבוצות כדורגל יהודיות נדחו על ידי איגודי הספורט ולא ניתן להן להשתתף בתחרויות הכלליות. הקבוצות היהודיות הוגבלו לטורנירים וליגות מוגבלות. ב-1938 בוטלו הקבוצות היהודיות כליל כאשר האפליה הפכה לרדיפה. חלק מחברי בר כוכבא עלו לארץ ישראל ב-1933 והתיישבו ברחובות, שם הצטרפו למכבי רחובות.[1] כמו כן חברי הכח ברלין הקימו את קבוצת הכח תל אביב.

הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה וחידוש הקהילה היהודית בברלין, הוקמו מחדש אגודות הספורט היהודיות. ב-26 בנובמבר 1970 הוקמה מכבי ברלין כחלק נפרד ממועדון האתלטיקה וההתעמלות בר כוכבא ברלין וקבוצת הכדורגל הכוח ברלין שהוקמה מחדש ב-1945. בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 הקבוצה שיחקה בליגות הנמוכות עד שעזבה את אגודת הספורט והצטרפה לקבוצת FV ואנזה ב-1987. לאחר הידרדרות FV ואנזה, כדורגלני מכבי ברלין חזרו למועדון ב-1997. הקבוצה התקדמה לאורך השנים והתבססה היטב בליגות הברלינאיות עד אשר זכתה באליפות הליגה הברלינאית הראשונה ב-2022 ועלתה לליגת צפון-מזרח גרמניה העליונה.

כיום אגודת מכבי ברלין כוללת 600 חברים והיא בין אגודות מכבי הגדולות[דרוש מקור] בגרמניה. האגודה מעודדת דו-שיח נרחב בין יהודים ולא-יהודים בהקשרי ספורט.

ב-2023 מכבי ברלין זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע ברלין המקומי בניצחון 1–3 על ספרטה ליכטנברג בגמר הטורניר. בעקבות זאת, בעונת 2023/2024 הקבוצה השתתפה לראשונה בתולדותיה בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני.[2][3] שם פגשה הקבוצה ב-13 באוגוסט 2023 את וולפסבורג מהבונדסליגה, והפסידה 0–6.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע ברלין
  • זכייה (1): 2023

מחלקת האתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהכוכבות הגדולות של הקבוצה הייתה לילי חנוך שיאנית עולם בזריקת דיסקוס (1922), הדיפת כדור ברזל (1925), שותפה לשיא העולם בריצת שליחות 4x100 מטר (1926) ושיאנית גרמניה בקפיצה לרוחק. בין האתלטיות המצטיינות ניתן לציין את מרתה יעקב אלופת גרמניה (1929), חמישית בעולם וסגנית אלופת המכביה השנייה (1935) בהטלת כידון.

בין האתלטים המצטיינים ניתן לציין את אליאס כץ אלוף אולימפי בעל שתי מדליות ושיאן עולם מפינלנד ("הפינים המעופפים") שהתצטרף למועדון בשנת 1925, אלכס נתן, אלוף גרמניה (1926, 1927, 1929 ו-1930) ושותף לשיא עולם בריצת שליחים 4x100 מטר, דניאל קורט לוין, אצן וסגן אלוף המכביה השנייה (1935) ופליקס זימנאואר, אצן ואלוף המכביה הראשונה (1932).

האנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני כדורגל יהודיים ממשיכים להיאבק באנטישמיות שעדיין רווחת בגרמניה. באוקטובר 2006, למשל, במהלך משחק בין מכבי ברלין לאלטגליניק ברלין (VSG Altglienicke Berlin) במסגרת הליגה השנייה של מחוז ברלין, אוהדי הקבוצה היריבה קראו קריאות אנטישמיות כנגד שחקני הקבוצה היהודית, בינן "גז ליהודים", "אושוויץ חזר" ו"פיהרר, פיהרר". המקרה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב של כלי התקשורת בגרמניה, ובישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכבי ברלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]