מכבי יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי יפו
Mkya logo.png
מידע כללי
כינוי הבולגרים
תאריך ייסוד 2007
אצטדיון אצטדיון שכונת התקווה
(תכולה: 6,500)
מאמן צחי טיאר
ליגה ליגה א' דרום
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
אלברט קיוסו, מייסד אגודת הספורט מכבי יפו
משה אוננה, מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים

מכבי יפו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר יפו, המזוהה לאורך שנים עם יהודי בולגריה. הקבוצה שיחקה 32 עונות בליגה הבכירה בישראל; היא זכתה בגביע הטוטו לליגה הארצית (אז ליגת המשנה בישראל) שלוש פעמים (1992, 1993, 1998), הייתה סגנית האלופה (ב-1962, 1964 ו-1977), וכן הייתה סגנית מחזיקת גביע המדינה ב-1957.

הקבוצה לא שיחקה בליגה הבכירה בישראל מאז שנת 1999. בשנת 2000, בעקבות משבר תקציבי, היא התפרקה. בעונת 2008/2009 הקימו אוהדי הקבוצה קבוצת אוהדים בשם מכבי קביליו יפו, המשחקת כיום בליגה א' דרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הציונית "מכבי יפו" הוקמה ב-1949 על ידי אלברט קיוסו שכיהן כנשיא מכבי בולגריה עד לעלייתו לישראל ב-1943. קיוסו כיהן לאורך שנים כנשיא אגודת מכבי יפו והיה חבר מכבי העולמי ומכבי ישראל. בשכונת לב יפו שבתל אביב יפו נקרא רחוב על שמו[1]. יחד עם קיוסו, את הקבוצה ייסדו בפועל גם פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה אלמוזלינו ומשה מירנדה, שאף שיחקו בקבוצה בשנות ה-50.

אוהדי הקבוצה תרמו כסף וכך בנו מכספם את המגרש של מכבי יפו. השם שניתן לו היה "מגרש הפחים". בעונת 1954/1955 שיחקה הקבוצה בבית העלייה לליגה הבכירה עם הפועל כפר סבא, הפועל קריית חיים ובית"ר ירושלים. מכבי יפו סיימה מקום ראשון בבית והעפילה לראשונה לליגה הבכירה בישראל.

בשנות ה-50 הייתה מכבי יפו קבוצת תחתית בליגה הבכירה. הישג השיא של הקבוצה באותן שנים היה בעונת 1956/1957, עת הגיעה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה 2-1 להפועל פתח תקווה.

שנות השישים: השנים המפוארות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1961/1962, תחת הדרכתו של המאמן ואסיל ספאסוב, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה הבכירה, 2 נקודות מתחת לאלופה הפועל פתח תקווה.

בעונת 1962/1963 סיימה יפו במקום השלישי. עונה זו זכורה במיוחד לאור החלטת ועדת סריג לבטל את הניצחון של מכבי פתח תקווה על מכבי יפו בתוצאה 1-3, לאחר שגילתה כי שחקני יפו מכרו את המשחק לפתח תקווה כדי שלא ירדו ליגה, והחליטה שהמשחק יחשב כתיקו 0-0 ללא נקודות. בסופו של דבר הירידות הוקפאו באותה עונה ולכן פתח תקווה לא ירדה ליגה.

עונת 1963/1964 נחשבת לאחת הגדולות בתולדות המועדון. מכבי יפו נלחמה על האליפות מול העולה החדשה הפועל רמת גן. בשני המשחקים בין המועדונים ניצחה יפו (1-3 באצטדיון המכתש ו-0-1 באצטדיון בלומפילד), אך למרות זאת סיימה את העונה במקום השני, נקודה אחת בלבד מתחת להפועל רמת גן שזכתה באליפות. באותה עונה היה ישראל אשכנזי, שחקן מכבי יפו, מלך השערים של הליגה עם 21 שערים.

בהמשך שנות ה-60 חזרה יפו למאבקי תחתית, עד אשר סיימה בעונת 1969/1970 במקום ה-15 (מתוך 16), וירדה לליגת המשנה אחרי 14 שנים רצופות בליגה הבכירה.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנות ה-70 פתחה מכבי יפו בליגה א' צפון (אז הליגה השנייה בישראל). עונת 1970/1971 נחשבות לאחת מהעונות הטובות ביותר של מכבי יפו בכל הזמנים. יפו סיימה את העונה במקום הראשון וחזרה לליגה הבכירה אחרי עונה אחת בלבד בליגת המשנה. מאותה עונה זכור בעיקר הניצחון במחזור האחרון על הפועל רמת גן 0-1 באצטדיון בלומפילד לעיני 20,000 צופים, אשר העלה את יפו לליגה הבכירה והשאיר את הפועל רמת גן (שערב המשחק הייתה במקום הראשון) בליגה א'. באותה עונה בלטו במדי הקבוצה מוצי ליאון, הרצל קביליו, ונתן הירש, שסיים את העונה כסגן מלך השערים לעונה זו.

את רוב שנות ה-70 העבירה מכבי יפו במרכז הטבלה של הליגה הבכירה.

בעונת 1976/1977 חזרה מכבי יפו למאבקי האליפות, בהם לא השתתפה מאז תחילת שנות ה-60. יפו סיימה לבסוף את העונה במקום השני, שלוש נקודות בלבד מהאלופה מכבי תל אביב (למרות שניצחה את מכבי תל אביב בשני המפגשים ביניהם באותה עונה, 0-1 בסיבוב הראשון ו-0-2 בסיבוב השני). המקום השני נתן ליפו כרטיס לגביע האינטרטוטו, בו סיימה במקום האחרון בבית עם 5 נקודות מתוך 12 אפשריות.

עונת 1979/1980 נחשבת לאחת העונות המותחות ביותר בישראל במאבק על ההישארות בליגה. במחזור האחרון לעונה 7 קבוצות נלחמו נגד הירידה, וביניהם מכבי יפו. במחזור האחרון הייתה יפו זקוקה לנס: לנצח את היריבה הגדולה מכבי תל אביב, ושבית"ר תל אביב לא תנצח את הפועל תל אביב. מכבי יפו ניצחה באצטדיון גאון 0-3 את מכבי תל אביב, ולאחר שהפועל תל אביב חזרה מפיגור 3-1 וסיימה את המשחק מול בית"ר תל אביב בתיקו 3-3, נשארה מכבי יפו בליגה בזכות הפרש שערים עדיף, בעוד בית"ר תל אביב ירדה לליגה השנייה.

שנות השמונים: הנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת שנות ה-80 פתחה מכבי יפו בצורה טובה, כשסיימה בעונת 1980/1981 במקום השלישי בליגה הבכירה, אך מעונה זו החלה ההידרדרות של יפו למאבקי תחתית.

את עונת 1986/1987 סיימה מכבי יפו במקום ה-15 (מתוך 16) בליגה הבכירה, וירדה לליגת המשנה אחרי 16 עונות רצופות בליגה הבכירה בישראל.

שנות ה-80 סימלו את ההתפרקות של מכבי יפו הישנה ואת ההיעלמות שלה ממפת הכדורגל הישראלי. יפו סיימה את כל עונותיה אחרי הירידה לליגה השנייה במרכז הטבלה, ולא הצליחה להילחם על ההעפלה ליגה הבכירה.

שנות התשעים: עלייה לצורך התרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנות ה-90 פתחה מכבי יפו בצורה מבטיחה בליגה השנייה. בעונת 1991/1992 סיימה יפו רק במקום השישי (מתוך 16) אך זכתה בתואר ראשון אי פעם: גביע הטוטו לליגה הארצית.

גם בעונת 1992/1993 זכתה יפו בגביע הטוטו לליגה הארצית. באותה שנה סיימה הקבוצה את העונה במקום הרביעי, מה ששלח אותה למשחקי פלייאוף מול הפועל פתח תקווה, אך היא הפסידה לה פעמיים (3-0 ו-2-1) ונשארה בליגת המשנה.

בעונת 1994/1995 עלתה הקבוצה בחזרה לליגה הבכירה אחרי 8 שנים רצופות בליגת המשנה, לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה הארצית.

עונת 1995/1996 נחשבת לאחת החלשות ביותר של הקבוצה והיא ירדה חזרה לליגה הארצית לאחר עונה אחת בלבד בליגה הראשונה, בה סיימה במקום האחרון בטבלה.

בעונת 1997/1998 סיימה מכבי יפו במקום הראשון בליגה הארצית, עם הפסד אחד בלבד, ועלתה בחזרה לליגה הבכירה. באותה עונה היה אופיר חיים, חלוץ מכבי יפו, מלך השערים של הליגה הארצית עם 26 שערים. בנוסף זכתה הקבוצה בעונה זו בפעם השלישית בגביע הטוטו לליגה הארצית.

עונת 1998/1999 הייתה העונה ה-32 והאחרונה של מכבי יפו בליגה הראשונה בישראל. עונה זו הייתה הגרועה ביותר בתולדות המועדון, ואחת מהגרועות אי פעם של קבוצה ישראלית בליגה הראשונה. יפו סיימה את העונה במקום האחרון עם 2 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ו-24 הפסדים (10 נקודות מתוך 90 אפשריות), ונכנסה לחובות כבדים.

את עונת 1999/2000 פתחה הקבוצה בליגה השנייה, אך אחרי משחק אחד בלבד (ניצחון 0-1 על הפועל צפרירים חולון) הוחלט בעקבות מצבה הכלכלי של הקבוצה להוריד אותה שתי ליגות, לליגה א' דרום (אז הליגה הרביעית בישראל), שם שיחקה תחת השם מכבי יפו 2000. הקבוצה סיימה במקום התשיעי בליגה ובתום אותה עונה התפרקה הקבוצה סופית, רוב השחקנים, ההנהלה והצוות המקצועי עברו לא. ס רמת אליהו.

שנות האלפיים: ההיעלמות הסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 מכבי יפו ה"חדשה" (א. ס רמת אליהו) הציבה לה למטרה לעלות לליגה הארצית, אך נכשלה. את עונת 2006/2007 סיימה א. ס. רמת אליהו במקום האחרון בליגה א' דרום וירדה לליגה ב' (אז הליגה החמישית בישראל).

בשנת 2008 נקראה הקבוצה "מ. ס בני יפו" והייתה לקבוצת מרכז טבלה בליגה ב'. במהלך השנים הקבוצה התאחדה גם עם צעירי יפו, חצרות יפו ובני יפו.

מכבי קביליו יפו: תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2008/2009, כמה מאוהדי הקבוצה המקורית, בראשות בר כהן, הקימו מחדש את הקבוצה תחת השם "מכבי קביליו יפו" (על שם שוער העבר הרצל קביליו) במתכונת הדומה לזו הפועלת בהפועל קטמון ירושלים והפועל אוסישקין. הקבוצה מתקיימת מזכויות אותם רוכשים אוהדי הקבוצה במחיר של 1000 ש"ח לפחות. הקבוצה פתחה את עונתה הראשונה במחוז ת"א של ליגה ג'. שחקני העבר הידועים אלון חזן, יוסי אבוקסיס ומשה סיני, שבתחילת דרכו שיחק במכבי יפו, חתמו בקבוצה בימיה הראשונים‏[2][3], אף שבפועל רק אבוקסיס שיחק בקבוצה.

בתחילת עונתה הראשונה של קבוצת האוהדים החדשה מונה שלמה אלקולומברה למאמן, ובמלך העונה הוא הוחלף על ידי עופר ראובן. ב-20 באוקטובר 2008 זכתה הקבוצה בתואר ראשון, גביע המחוז של ליגה ג' מחוז ת"א, אחרי שגברה בגמר על בני שפי יהוד בתוצאה 1-2‏[4].

ב-29 באפריל 2009 הבטיחה הקבוצה את עלייתה לליגה ב' אחרי ניצחון 0-2 על עירוני בית דגן באצטדיון בלומפילד לעיני 9000 צופים, ניצחון שהבטיח לקבוצה את המקום הראשון בליגה ג' מחוז ת"א, 2 מחזורים לפני תום העונה. משחק זה היה גם משחק הפרישה של הקפטן אביבי זוהר ממשחק פעיל, והעברתו לסגל המקצועי של יפו כמאמן הקבוצה (כשעופר ראובן התמנה לעוזר המאמן).

בעונת 2009/2010 שיחקה הקבוצה בליגה ב' דרום א'. לקראת תחילת העונה הקבוצה החלה למכור מנויים למשחקי הבית של הקבוצה בליגה, ובכך הפכה להיות הקבוצה הראשונה אי פעם מליגה ב' שמוכרת מנויים למשחקיה. לאור יכולת לא מספקת של הקבוצה בתחילת העונה המנג'ר אביבי זוהר נפרד ממשרתו בקבוצה הבוגרת ובמקומו מונה לתפקיד עוזר המאמן, עופר ראובן.

ב-27 באוקטובר 2009 זכתה מכבי קביליו יפו בתוארה השני בהיסטוריה, גביע המחוז של ליגה ב' דרום א', לאחר שניצחה את מ. ס. בני יפו במשחק הגמר. ב-8 בינואר 2010 שיחקה יפו בסיבוב ז' של גביע המדינה נגד הפועל חדרה מצמרת ליגה א' וניצחה 1-2. המשחק שודר בשידור ישיר בערוץ הספורט והיה למשחק הראשון של מכבי קביליו יפו שמשודר בטלוויזיה. ב-8 בפברואר 2010 עשתה מכבי קביליו יפו היסטוריה כשניצחה בסיבוב ח' של גביע המדינה את עירוני קריית שמונה שמוקמה ערב המשחק במקום הראשון בליגה הלאומית. הניצחון העלה את יפו לשמינית גמר גביע המדינה וכך למעשה הפכה יפו לקבוצה הראשונה מהליגה הרביעית בישראל שעולה לשמינית גמר גביע המדינה מאז 1963 (אז הייתה זו הפועל חצור). בשמינית הגמר פגשה יפו את הפועל תל אביב מצמרת ליגת העל והפסידה באצטדיון העירוני בראשון לציון 5-0, ובכך תם מסע הגביע של יפו (בעוד הפועל תל אביב המשיכה לזכייה בגביע המדינה).

ב-16 באפריל 2010 ניצחה מכבי קביליו יפו בביתה, לעיני 2000 צופים, 0-3 את מ. ס בני יפו ובכך הבטיחה את המקום הראשון בליגה ב' דרום א' ואת העפלתה לליגה א' (הליגה השלישית בישראל). מכבי קביליו יפו סיימה את העונה בליגה ב' ללא הפסד, ובכך הפכה לקבוצה היחידה בישראל שלא הפסידה אף משחק ליגה בעונה זו.

התבססות בליגה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביוני 2010 מונה עופר פביאן למאמן הקבוצה, וב-1 בינואר 2011, לאחר 13 משחקי ליגה בהם יפו לא הפסידה אך סיימה 7 בתיקו (רובם בתוצאה 0-0), פוטר פביאן ובמקומו מונה עוזר המאמן, עופר ראובן.

ב-4 בינואר 2010 הפסידה מכבי קביליו יפו 2-0 לבני טמרה מליגה א' במשחק חוץ, במסגרת סיבוב ז' של גביע המדינה בכדורגל. הפסד זה היה הפסד החוץ הראשון של הקבוצה בכל הזמנים (זאת לאחר 42 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד). ב-7 בינואר הפסידה מכבי קביליו יפו 2-0 בחוץ לעירוני נתיבות במסגרת המחזור ה-14 של ליגה א' דרום. הפסד זה בא אחרי 65 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ב-23 בפברואר 2010, לאחר המשך תקופה רעה של הקבוצה שהתדרדרה למקום ה-5 בליגה, מונה מלך השערים של המועדון בכל הזמנים, משה אוננה, למנהל המקצועי של הקבוצה, ולמאמן הקבוצה בפועל. בסיום העונה הסדירה, סיימה יפו במקום הרביעי, והעפילה לפלייאוף העלייה לליגה הלאומית. בגמר המחוזות של ליגה א' פגשה את הפועל אסי גלבוע מליגה א' צפון, אותה ניצחה בתוצאה 3-1, אך בצמד המשחקים המכריע הפסידה להכח עמידר רמת גן, שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית, ונשארה בליגה א'.

בעונת 2011/2012 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה א', וכך עשתה גם בשתי העונות שלאחר מכן, כאשר בעונת 2012/2013 רק הפרש שערים עדיף של הפועל קטמון ירושלים הפריד בין מכבי קביליו יפו לבין עלייה ישירה לליגה הלאומית.

לקראת עונת 2014/2015 מונה צחי טיאר למאמן הקבוצה.

אצטדיון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון העירוני בחולון
אצטדיון שכונת התקווה

בתחילת דרכה שיחקה הקבוצה במגרש הפחים ביפו. בשנת 1977 הרסו את המגרש ובמקומו בנו את אצטדיון גאון (שנקרא בפי העם "אצטדיון מכבי יפו") שהכיל כ-4,000 מקומות ישיבה. המגרש שימש את הקבוצה מיום הקמתו עד פירוקה, וגם את א. ס. רמת אליהו/חצרות יפו עד לשנת 2007. משנת 2007 האצטדיון עבר לידיו של כונס הנכסים של אגודה ציונית מכבי יפו (גוף שלא קיים יותר), אך בשנת 2009 נקנה על ידי עיריית תל אביב-יפו. ב-28 ביולי 2009 עלו דחפורים של העירייה על האצטדיון והרסו אותו סופית.

משחקים חשובים אירחה מכבי יפו באצטדיון בלומפילד שביפו.

מכבי קביליו יפו שיחקה בחמש עונותיה הראשונות באצטדיון העירוני בחולון, בו יש כ-3000 מקומות ישיבה. לרוב משחקי הבית של הקבוצה הגיעו בין אלף לאלפיים אוהדים, כאשר למשחק העונה מול הפועל קריית אונו הגיעו 3,000 אוהדים, ולמשחק העלייה לליגה ב' שנערך באצטדיון בלומפילד הגיעו 9,000 אוהדים.

החל מעונת 2013/2014 משחקת הקבוצה באצטדיון שכונת התקווה שבתל אביב.

שחקנים מפורסמים ששיחקו במועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הגדולות של מכבי יפו (בתחילת שנות ה-60 בעיקר) שיחקו במכבי יפו חלק מהשחקנים הגדולים ביותר ששיחקו באותן שנים בישראל (רבים מהם היו שחקני נבחרת ישראל). גם בשנים האחרונות של יפו עברו בה כמה שחקנים שגדלו להיות שחקנים מפורסמים בליגה הישראלית.

בין השחקנים הבולטים בתולדות הקבוצה: מוצי ליאון, משה אוננה, פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה סיני, הרצל קביליו, בוחוס ג'וג'וסיאן, ישראל אשכנזי, איינשטיין קאליש, אלברט לוי, אברהם ארואטי, יוסף סדרינה, ציון דגמי, עופר דגמי, איציק זוהר ואביבי זוהר, אבי פרץ, אברהם קלמי, רפאל זוכר, שלמה אלקולומברה, אופיר חיים, עמרי אפק, יוסי אבוקסיס.

במהלך השנים ערכו 10 שחקנים של מכבי יפו 66 הופעות במדי נבחרת ישראל וכבשו במדיה 11 שערים בינלאומיים. שיאן ההופעות של הקבוצה בנבחרת הוא מוצי לאון עם 26 הופעות ושיאן הכיבושים הוא משה אוננה שכבש בנבחרת שמונה שערים.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Maccabi jaffa.gif

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך הרחובות נ – ת, באתר עיריית תל אביב-יפו, אוחזר ב-21 ביולי 2012
  2. ^ משה סיני חוזר לשחק במכבי יפו, באתר nrg‏, 4 ביוני 2008
  3. ^ אופירה אסייג ויופ ציוני, יוסי אבוקסיס חתם במכבי קביליו יפו, באתר ONE,‏ 12 ביוני 2008
  4. ^ הבלוג של מכבי קביליו יפו באתר תפוז


ליגה א' דרום בכדורגל - עונת 2014/2015

הפועל אשקלוןמכבי קביליו יפו • הפועל אזור • הפועל מרמורקבית"ר כפר סבא • מ.ס כפר קאסם • מכבי עמישב פתח תקווה • הפועל כפר שלם
מכבי קריית מלאכי • הפועל מחנה יהודהמכבי שערייםמכבי באר שבעסקציה נס ציונה • הפועל הוד השרון • הפועל מורשה רמת השרון • מ.ס. שיכון המזרח