מכבי יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מכבי יפו
Mkya logo.png
מידע כללי
כינוי הבולגרים
תאריך ייסוד 2007
אצטדיון אצטדיון שכונת התקווה
(תכולה: 6,500)
מאמן צחי טיאר
ליגה ליגה א' דרום
תארים
מספר אליפויות 0
מספר גביעים 0
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
אלברט קיוסו, מייסד אגודת הספורט מכבי יפו
Maccabi jaffa.gif

מכבי יפו הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות בישראל וזוהתה לאורך שנים עם יהודי בולגריה. הקבוצה שיחקה 32 עונות בליגה הבכירה בישראל; היא זכתה בגביע הטוטו לליגה הארצית (אז ליגת המשנה בישראל) שלוש פעמים (1992,‏1993,‏1998), הייתה סגנית אלופת ישראל בכדורגל ב-1962, 1964 ו-1977 וסגנית מחזיקת הגביע ב-1957.

הקבוצה לא שיחקה בליגה הבכירה בישראל מאז שנת 1999. בשנת 2000, בעקבות משבר תקציבי, היא התפרקה.

בעונת 2008-2009 הקימו אוהדי הקבוצה קבוצת אוהדים בשם מכבי קביליו יפו, המשחקת כיום בליגה א' דרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הציונית "מכבי יפו" הוקמה ב-1949 על ידי אלברט קיוסו (1898-1963) שכיהן כנשיא מכבי בולגריה עד לעלייתו לישראל ב-1943. קיוסו כיהן לאורך שנים כנשיא אגודת מכבי יפו והיה חבר מכבי העולמי ומכבי ישראל. בשכונת לב יפו שבתל אביב יפו נקרא רחוב על שמו.‏[1] שלושת האנשים הנחשבים ביחד עם אלברט קיוסו, כמייסדי הקבוצה בפועל הם פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה אלמוזלינו ומשה מירנדה, שאף שיחקו בקבוצה בשנות ה-50.

אוהדי הקבוצה תרמו כסף וכך בנו מכספם את המגרש של מכבי יפו. השם שניתן לו היה "מגרש הפחים". בעונת 1954-‏1955 שיחקה מכבי יפו בבית עלייה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה) עם הפועל כפר סבא, הפועל קריית חיים ובית"ר ירושלים. מכבי יפו סיימה מקום ראשון בבית והעפילה לראשונה לליגה הבכירה בישראל.

בשנות ה-50 מכבי יפו הייתה קבוצת תחתית בליגה הלאומית ולא התקרבה לחלק העליון של הטבלה. השיא באותן שנים היה בעונת 1956-‏1957 בו שיחקה יפו בגמר גביע המדינה, אך הפסידה 2-1 להפועל פתח תקווה (באותה עונה סיימה יפו מקום 10 מתוך 10 בליגה הלאומית).

שנות השישים: השנים המפוארות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-60 מכבי יפו הייתה קרובה פעמיים להיות אלופת ישראל.

בעונת 1961-‏1962 סיימה מכבי יפו, תחת הדרכתו של המאמן ואסיל ספאסוב, במקום השני בליגה הראשונה, 2 נקודות בלבד מתחת להפועל פתח תקווה.

בעונת 1962-‏1963 סיימה יפו במקום השלישי. עונה זו זכורה במיוחד לאור החלטת ועדת סריג לבטל ניצחון של מכבי פתח תקווה על מכבי יפו 3-1. הוועדה גילתה ששחקני יפו מכרו את המשחק לפתח תקווה כדי שלא ירדו ליגה, הוועדה החליטה שהמשחק יחשב כתיקו 0-0 ללא נקודות. בסופו של דבר הירידות הוקפאו באותה עונה ולכן פתח תקווה לא ירדה ליגה.

עונת 1963-‏1964 נחשבת לאחת הגדולות בתולדות המועדון. מכבי יפו נלחמה על האליפות מול העולה החדשה הפועל רמת גן. בשני המשחקים בין המועדונים ניצחה יפו (3-1 במכתש, במשחק שנחשב לאחד מהגדולים ביותר של מכבי יפו בכל הזמנים, ו1-0 בסיבוב השני באצטדיון בלומפילד). למרות הניצחונות על רמת גן מכבי יפו סיימה את העונה במקום השני, נקודה אחת בלבד מתחת להפועל רמת גן. באותה עונה היה ישראל אשכנזי, שחקן מכבי יפו, מלך השערים של הליגה עם 21 שערים.

בהמשך שנות ה-60 חזרה יפו למאבקי תחתית, עד אשר סיימה בעונת 1969-‏1970 במקום ה15 (מתוך 16) בליגה הלאומית וירדה לליגה השנייה (ליגה א') אחרי 14 שנים רצופות בליגה הלאומית.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנות ה-70 פתחה מכבי יפו בליגה א' צפון (אז הליגה השנייה בישראל). עונת 1970-‏1971 נחשבות לאחת מהעונות הטובות ביותר של מכבי יפו בכל הזמנים. יפו סיימה את העונה במקום הראשון וחזרה לליגה הבכירה אחרי עונה אחת בלבד בליגת המשנה. מאותה עונה זכור בעיקר הניצחון במחזור האחרון על הפועל רמת גן 1-0 בבלומפילד לעיני 20,000 צופים, הניצחון הזה העלה את יפו לליגה הלאומית והשאיר את רמת גן (שערב המשחק הייתה במקום הראשון) בליגה א'. באותה עונה בלטו במדי הקבוצה מוצי ליאון, הרצל קביליו, ונתן הירש. הירש אף היה סגן מלך השערים לעונה זו.

את רוב שנות ה-70 העבירה מכבי יפו במרכז הטבלה של הליגה הלאומית. העונות המשמעותיות ביותר בעשור זה היו 1976-‏1977 ו-1979-‏1980.

ב-1976-‏1977 חזרה מכבי יפו למאבקי אליפות, מאבקים בהם לא השתתפה מאז תחילת שנות ה-60. יפו סיימה לבסוף את העונה במקום השני, שלוש נקודות בלבד ממכבי תל אביב (זאת אחרי שמכבי יפו ניצחה את מכבי תל אביב בשני המפגשים ביניהם באותה עונה, 1-0 בסיבוב הראשון ו2-0 בסיבוב השני). המקום השני נתן ליפו כרטיס לגביע האינטרטוטו, בו יפו סיימה במקום האחרון בבית עם 5 נקודות מתוך 12 אפשריות.

עונת 1979-‏1980 נחשבת לאחת העונות המותחות ביותר בישראל במאבק על ההישארות בליגה. במחזור האחרון לעונה 7 קבוצות נלחמו על הישארות\ירידה וביניהם מכבי יפו. במחזור האחרון הייתה יפו זקוקה לנס: לנצח את היריבה הגדולה מכבי תל אביב, ושבית"ר תל אביב לא תנצח את הפועל תל אביב. מכבי יפו ניצחה באצטדיון גאון ביפו 3-0 את מכבי תל אביב ולמגרש הגיעו שמועות כי בית"ר תל אביב מוליכה 3-1 על הפועל. בדקות האחרונות של המשחק הפועל הצליחה לחזור מהפיגור ולהשוות את התוצאה ל-3-3 ובסוף מכבי יפו נשארה בליגה בזכות הפרש שערים עדיף, בעוד בית"ר תל אביב ירדה לליגה השנייה.

שנות השמונים: הנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת שנות ה-80 פתחה מכבי יפו בצורה טובה, כשסיימה בעונת 1980-‏1981 במקום השלישי בליגה הלאומית, אך מעונה זו החלה ההידרדרות של יפו למאבקי תחתית.

את עונת 1986-‏1987 סיימה מכבי יפו במקום ה-15 (מתוך 16) בליגה הבכירה וירדה לליגה הארצית (אז הליגה השנייה) אחרי 16 עונות רצופות בליגה הבכירה בישראל.

שנות ה-80 סימלו את ההתפרקות של מכבי יפו הישנה ואת ההיעלמות שלה ממפת הכדורגל הישראלי, יפו סיימה את כל עונותיה אחרי הירידה לליגה הארצית בשנות ה-80 במרכז הטבלה ונכשלה אפילו להלחם על כרטיס חזרה לליגה הלאומית.

שנות התשעים: עלייה לצורך התרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנות ה-90 פתחה מכבי יפו בצורה מבטיחה בליגה השנייה. בעונת 1991-‏1992 סיימה יפו רק במקום השישי (מתוך 16) אך זכתה בתואר ראשון אי פעם: גביע הטוטו לליגה הארצית.

גם בעונת 1992-‏1993 זכתה יפו בגביע הטוטו לליגה הארצית. באותה שנה סיימה יפו את העונה במקום הרביעי, מה ששלח אותה למשחקי פלייאוף מול הפועל פתח תקווה, כשהמנצחת תשחק בליגה הלאומית. יפו הפסידו 3-0 ו2-1 ונשארו עוד עונה בליגת המשנה.

בעונת 1994-‏1995 מכבי יפו עלתה ליגה. יפו סיימו במקום הראשון בליגה הארצית ועלו לליגה הלאומית אחרי 8 שנים רצופות בליגה הארצית.

עונת 1995-‏1996 נחשבת לאחת החלשות ביותר של הקבוצה והיא ירדה חזרה לליגה הארצית לאחר עונה אחת בלבד בליגה הראשונה. יפו סיימה את העונה במקום האחרון ונפרדה מהליגה הלאומית.

עונת 1997-‏1998 נחשבת לאחת מהעונות הגדולות ביותר של מכבי יפו בה היא חזרה לליגה הלאומית. בעונה זו מכבי יפו סיימה את הליגה הארצית במקום הראשון עם הפסד אחד בלבד. באותה עונה אופיר חיים, חלוץ מכבי יפו, היה מלך השערים של הליגה הארצית עם 26 שערים. בעונה זו יפו גם זכתה בפעם השלישית בגביע הטוטו לליגה הארצית.

1998-‏1999 הייתה העונה ה32 והאחרונה של מכבי יפו בליגה הראשונה בישראל. עונה זו הייתה הגרועה ביותר בתולדות המועדון, ואחת מהגרועות אי פעם של קבוצה ישראלית בליגה הראשונה. יפו סיימה את העונה במקום האחרון עם 2 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ו24 הפסדים (10 נקודות מתוך 90 אפשריות). בשנה זו יפו נכנסה לחובות כבדים.

את עונת 1999-‏2000 יפו פתחה בליגה הלאומית (הליגה השנייה) אך אחרי משחק אחד בלבד (ניצחון 1-0 על צפרירים חולון משער של אביבי זוהר) הוחלט להוריד את מכבי יפו שתי ליגות, לליגה א' דרום (אז הליגה הרביעית בישראל),שם שיחקה תחת השם מכבי יפו 2000. הקבוצה סיימה במקום התשיעי בליגה ובתום אותה עונה התפרקה הקבוצה סופית, רוב השחקנים, ההנהלה והצוות המקצועי עברו לא. ס רמת אליהו א. ס רמת אליהו מועדון ששמו נקנה על ידי מכבי יפו

שנות האלפיים: ההיעלמות הסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 מכבי יפו ה"חדשה" (א. ס רמת אליהו) הציבה לה למטרה לעלות לליגה הארצית, אך נכשלה. את עונת 2006-‏2007 סיימה א. ס. רמת אליהו במקום האחרון בליגה א' דרום וירדה לליגה ב' דרום א' (אז הליגה החמישית בישראל).

בשנת 2008 נקראה הקבוצה "מ. ס בני יפו" והייתה לקבוצת מרכז טבלה בליגה ב' דרום א' (במהלך השנים הקבוצה התאחדה גם עם צעירי יפו, חצרות יפו ובני יפו).

מכבי קביליו יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2008-‏2009 כמה מאוהדי הקבוצה המקורית, בראשות בר כהן, הקימו מחדש את הקבוצה תחת השם "מכבי קביליו יפו" (על שם שוער העבר הרצל קביליו) במתכונת הדומה לזו הפועלת בהפועל קטמון ירושלים והפועל אוסישקין. הקבוצה מתקיימת מזכויות אותם רוכשים אוהדי הקבוצה במחיר של 1000 ש"ח לפחות. הקבוצה פתחה את עונתה הראשונה במחוז ת"א של ליגה ג' בעונת 2008/2009. שחקני העבר הידועים אלון חזן, יוסי אבוקסיס ומשה סיני, שבתחילת דרכו שיחק במכבי יפו, חתמו בקבוצה בימיה הראשונים, אף שבפועל רק יוסי אבוקסיס שיחק בקבוצה.‏[2][3]

בתחילת עונת 2008-‏2009 מונה למאמן שלמה אלקולומברה שהוחלף במהלך העונה על ידי עופר ראובן. ב-20 באוקטובר 2008 זכתה הקבוצה בתואר ראשון, גביע המחוז של ליגה ג' מחוז ת"א, אחרי שגברה בגמר על בני שפי יהוד בתוצאה 2-1.‏[4]

הקבוצה הגיעה בגביע המדינה בעונתה הראשונה לסיבוב ו' בו הודחה על ידי הפועל אזור. ב-29 באפריל 2009 הבטיחה הקבוצה את עלייתה לליגה ב' אחרי ניצחון 2-0 על עירוני בית דגן באצטדיון בלומפילד ביפו לעיני 9000 צופים, ניצחון שהבטיח לקבוצה את המקום הראשון בליגה ג' מחוז ת"א, 2 מחזורים לפני תום העונה. משחק זה היה גם משחק הפרישה של הקפטן אביבי זוהר ממשחק פעיל, והעברתו לסגל המקצועי של יפו כמנג'ר הקבוצה (כשעופר ראובן התמנה לעוזר המאמן).

בעונת 2009-‏2010 שיחקה מכבי קביליו יפו בליגה ב' דרום א' (שם שיחקה עם מכבי קביליו יפו, בין היתר, מ. ס בני יפו, שהיא במובן מסוייים השריד של מכבי יפו המקורית). לקראת תחילת העונה הקבוצה החלה למכור מנויים למשחקי הבית של הקבוצה בליגה, ובכך הפכה להיות הקבוצה הראשונה אי פעם מליגה ב' שמוכרת מנויים למשחקיה. לאור יכולת לא מספקת של הקבוצה בתחילת העונה המנג'ר אביבי זוהר נפרד ממשרתו בקבוצה הבוגרת ב25.10.09 ובמקומו מונה עוזר המאמן, עופר ראובן, כמאמן יחד עם מאמן קבוצת הנוער של יפו, שי מאור.

את גביע המדינה החלה יפו בעונת 2009-‏2010 בסיבוב א' במסגרת גביע מחוז דרום א' של ליגה ב'. ב27.10.09 זכתה מכבי קביליו יפו בתוארה השני בהיסטוריה, גביע המחוז של ליגה ב' דרום א', לאחר שניצחה את מ. ס. בני יפו בגמר (סיבוב ד' של גביע המדינה) בתוצאה 4-1. ב08.01.10 שיחקה יפו בסיבוב ז' של גביע המדינה נגד הפועל חדרה מצמרת ליגה א' דרום וניצחה בחדרה 2-1. המשחק מול חדרה שודר בשידור ישיר בערוץ הספורט וכך הפך למשחק הראשון של מכבי קביליו יפו שמשודר בטלוויזיה. ב-8 בפברואר 2010 עשתה מכבי קביליו יפו היסטוריה כשניצחה בסיבוב ח' של גביע המדינה את עירוני קריית שמונה שמוקמה ערב המשחק במקום הראשון בליגה הלאומית. הניצחון (1-0 באצטדיון עירוני קריית שמונה) העלה את יפו לשמינית גמר גביע המדינה וכך למעשה הפכה יפו לקבוצה הראשונה מהליגה הרביעית בישראל שעולה לשמינית גמר גביע המדינה מאז 1963 (אז הייתה זו הפועל חצור). בשמינית הגמר פגשה יפו את הפועל תל אביב מצמרת ליגת העל והפסידה באצטדיון העירוני בראשון לציון 5-0 ובכך תם מסע הגביע של יפו (בעוד הפועל תל אביב המשיכה לזכייה בגביע המדינה).

בתאריך 16 באפריל 2010 ניצחה מכבי קביליו יפו בביתה, לעיני 2000 צופים, 3-0 את מ. ס בני יפו ובכך הבטיחה את המקום הראשון בליגה ב' דרום א' ואת העפלתה לליגה א' (הליגה השלישית בישראל), שם תשחק בעונת המשחקים 2010-‏2011. מכבי קביליו יפו סיימה את העונה בליגה ב' עם 0 הפסדים, בכך הפכה לקבוצה היחידה בישראל לא הפסידה אף משחק ליגה בעונת 2009-‏2010 (בגביע, כאמור, יש ליפו הפסד אחד בשמינית גמר הגביע להפועל תל אביב מליגת העל, שזכתה באותה עונה בדאבל)

בתאריך 10 ביוני 2010 החתימה הנהלת מכבי קביליו יפו את עופר פביאן להיות מאמן הקבוצה לעונת 2010-‏2011. בתאריך 1 בינואר 2011, לאחר 13 משחקי ליגה בהם יפו אמנם לא הפסידה, אך סיימה 7 בתוצאת תיקו (כאשר רובם 0-0) פוטר מאמן הקבוצה עופר פביאן ומונה במקומו עוזר המאמן, עופר ראובן. פביאן הביא את הקבוצה למקום הרביעי בליגה, 4 נקודות מהפועל ירושלים שהוליכה את הטבלה, זאת בניגוד לשאיפת אוהדי הקבוצה להיות במקום הראשון בליגה, במיוחד אחרי שהקבוצה פתחה פער של 8 נקודות מהפועל ירושלים בתחילת העונה (אחרי שגם ניצחה את ירושלים 2-1 במגרשה הביתי בחולון).

ב-4 בינואר הפסידה מכבי קביליו יפו 2-0 לבני טמרה מליגה א' צפון במשחק חוץ, במסגרת סיבוב ז' של גביע המדינה בכדורגל. הפסד זה היה הפסד החוץ הראשון של הקבוצה בכל הזמנים (זאת לאחר 42 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד). ב-7 בינואר הפסידה מכבי קביליו יפו 2-0 בחוץ לעירוני נתיבות במסגרת המחזור ה-14 של ליגה א' דרום. הפסד זה בא אחרי 65 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. מכבי קביליו יפו הינה הקבוצה הישראלית שצברה הכי הרבה משחקי ליגה ללא הפסד (בין ה-28 בנובמבר 2008 עד ה-7 בינואר 2011). [דרוש מקור]

ב-23 בפברואר, לאחר המשך תקופה רעה של הקבוצה שהתדרדרה למקום ה-5 בליגה, מונה שחקן העבר האגדי של מכבי יפו, ומלך והשערים של הקבוצה בכל הזמנים, משה אוננה, למנהל המקצועי של הקבוצה, ולמאמן הקבוצה בפועל. לאחר מספר ימים, צורף לסגל המקצועי גם השוער של יפו בשתי העונות הקודמות, ומאמן השוערים של הפועל תל אביב, גבי בורשטיין.

בסיום העונה הסדירה, סיימה יפו במקום הרביעי, והעפילה לפלייאוף עלייה לליגה הלאומית. בחצי הגמר האזורי, ניצחה יפו את בני אילת בתוצאה 3-2 ובגמר הפלייאוף ניצחה בתוצאה 3-1 את מכבי קריית מלאכי. בגמר המחוזות של ליגה א' פגשה את הפועל אסי גלבוע מליגה א' צפון, אות ניצחה בתוצאה 3-1 באצטדיון הקופסה בנתניה. מכבי קביליו יפו שיחקה בפלייאוף העלייה לליגה הלאומית מול קבוצת הכח רמת-גן, שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית. בצמד משחקים הפסידה יפו בחולון 2-1, וסיימה בתיקו 1-1 באצטדיון וינטר ברמת-גן, ובכך נשארה עונה נוספת בליגה א'.

את עונות 2011-2012 ו-2012-2013 סיימה יפו במקום השני בליגה, כאשר בשנה השנייה רק הפרש שערים עדיף של הפועל קטמון ירושלים הפריד בין מכבי קביליו יפו לבין עלייה לליגה הלאומית.

כיום (עונת 2014-2015) משחקת יפו את עונתה החמישית ברציפות בליגה א' דרום כאשר מאמנה הוא צחי טיאר.

אצטדיון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון העירוני בחולון
אצטדיון שכונת התקווה

בתחילת דרכה שיחקה הקבוצה במגרש הפחים ביפו. בשנת 1977 הרסו את המגרש ובמקומו בנו את אצטדיון גאון (שנקרא בפי העם "אצטדיון מכבי יפו") שהכיל כ-4,000 מקומות ישיבה. המגרש שימש את הקבוצה מיום הקמתו עד פירוקה, וגם את א. ס. רמת אליהו/חצרות יפו עד לשנת 2007. משנת 2007 האצטדיון עבר לידיו של כונס הנכסים של אגודה ציונית מכבי יפו (גוף שלא קיים יותר), אך בשנת 2009 נקנה על ידי עיריית תל אביב. ב-28 ביולי 2009, עלו דחפורים של עיריית תל אביב על האצטדיון והרסו אותו סופית. בתקופה האחרונה דנו בעירייה על תוכנית לבנות במקום מגרשי אימונים מדשא סינתטי שישרתו את קבוצות העיר יפו (ביניהם את קבוצות הנוער של מכבי קביליו יפו) עד אשר יקבלו מהמדינה אישור לבניית בניינים במקום (לפי הערכת מומחים ייקח בין 8 ל12 שנים להשיג כאלה אישורים)

משחקים חשובים אירחה מכבי יפו באצטדיון בלומפילד שביפו.

מכבי קביליו יפו שיחקה בחמש עונותיה הראשונות באצטדיון העירוני בחולון הממוקם מול בית עלמין הדרום בחולון, במגרש כ3000 מקומות ישיבה. למשחקי הבית של הקבוצה הגיעו בין אלף לאלפיים אוהדים כשבמשחקים חשובים מגיעים יותר (3,000 במשחק העונה נגד הפועל קריית אונו ו-9,000 במשחק העלייה לליגה ב' ששוחק באצטדיון בלומפילד).

בעונת 2013-2014 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון שכונת התקווה שבתל אביב.

מ. ס בני יפו מארחת במגרש צעירי יפו ביפו.

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-12 באוקטובר 2013

מס' עמדה שם
1 Flag of Israel.svg שוער גל טובלי
2 Flag of Israel.svg מגן גיא שוסט
4 Flag of Israel.svg בלם אבי צבאג
5 Flag of Israel.svg בלם גיל קין
6 Flag of Israel.svg קשר אסף לוי
7 Flag of Israel.svg מגן רועי הררי
9 Flag of Israel.svg קשר חי אטיאס
10 Flag of Israel.svg חלוץ יוסי פליקר
11 Flag of Israel.svg חלוץ מאיר דרעי
13 Flag of Israel.svg בלם מוחמד מחאג'נה
מס' עמדה שם
14 Flag of Israel.svg חלוץ משה ביטון
15 Flag of Israel.svg מגן מאור מרציאנו
16 Flag of Israel.svg קשר עומר פרץ
20 Flag of Israel.svg קשר חן מלכה
24 Flag of Israel.svg קשר אלון רבינוביץ'
26 Flag of Israel.svg קשר סולי צמח
69 Flag of Israel.svg שוער אסף רז
77 Flag of Israel.svg קשר רוסלן ברסקי
81 Flag of Israel.svg קשר יאיר כהן-צדק
99 Flag of Israel.svg מגן מאור קנדיל

שחקנים מפורסמים ששיחקו במועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הגדולות של מכבי יפו (בתחילת שנות ה-60 בעיקר) שיחקו במכבי יפו חלק מהשחקנים הגדולים ביותר ששיחקו באותן שנים בישראל (רבים מהם היו שחקני נבחרת ישראל). גם בשנים האחרונות של יפו עברו בה כמה שחקנים שגדלו להיות שחקנים מפורסמים בליגה הישראלית.

השחקנים: מוצי ליאון, משה אוננה, פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה סיני, הרצל קביליו, בוחוס ג'וג'וסיאן, ישראל אשכנזי, איינשטיין קאליש, אלברט לוי, אברהם ארואטי, יוסף סדרינה, ציון דגמי, עופר דגמי, האחים איציק ואביבי זוהר, אבי פרץ (השוער) אברהם (בובי) קלמי, רפאל זוכר, שלמה אלקולומברה, אופיר חיים, עמרי אפק, יוסי אבוקסיס, וגבי בורשטיין.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים ערכו 10 שחקנים של מכבי יפו 66 הופעות במדי נבחרת ישראל וכבשו במדיה 11 שערים בינלאומיים. שיאן ההופעות של הקבוצה בנבחרת הוא מוצי לאון עם 26 הופעות ושיאן הכיבושים הוא משה אוננה שכבש בנבחרת שמונה שערים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ליגה א' דרום בכדורגל - עונת 2014/2015

· הפועל אשקלון · מכבי קביליו יפו · הפועל אזור · הפועל מרמורק · בית"ר כפר סבא · מ.ס כפר קאסם · מכבי עמישב פתח תקווה
הפועל כפר שלם · מכבי קריית מלאכי · הפועל מחנה יהודה · מכבי שעריים · מכבי עירוני בת ים · סקציה נס ציונה · הפועל הוד השרון · הפועל מורשה רמת השרון · מ.ס. שיכון המזרח

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך הרחובות נ – ת, באתר עיריית תל אביב-יפו, אוחזר ב-21 ביולי 2012 .
  2. ^ משה סיני חוזר לשחק במכבי יפו, באתר nrg‏, 4 ביוני 2008
  3. ^ אופירה אסייג ויופ ציוני, יוסי אבוקסיס חתם במכבי קביליו יפו, באתר ONE,‏ 12 ביוני 2008
  4. ^ הבלוג של מכבי קביליו יפו באתר תפוז