מכבי תל אביב (כדורסל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מכבי ת"א (כדורסל))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי תל אביב
Maccabi Electra logo.png
מידע כללי
נוסדה 1932
אולם היכל נוקיה, תל אביב-יפו
מקומות 11,700
ליגה ליגת העל, יורוליג
בעלים Flag of Israel.svg שמעון מזרחי (יו"ר)
Flag of Israel.svg דייויד פדרמן
Flag of Israel.svg אודי ושי רקנאטי
Flag of Israel.svg ריצ'רד דיץ
Flag of Israel.svg בן אשכנזי
מאמן Flag of Israel.svg דייויד בלאט
תארים
אליפות 50
גביע המדינה 41
תארים אירופיים אליפויות אירופה: 5
תארים נוספים הגביע הבין-יבשתי: 1 (1980)
גביע ווינר: 5
הליגה האדריאטית: 1 (2012)
תלבושת
Kit body thinbluesides.png
תלבושת בית
Kit shorts.png
צבעי הקבוצה
בית
Kit body thinyellowsides.png
תלבושת חוץ
Kit shorts.png
צבעי הקבוצה
חוץ

מכבי תל אביב הוא מועדון כדורסל ישראלי מהעיר תל אביב. הקבוצה משחקת בליגת העל הישראלית וביורוליג. צבעי הקבוצה הם צהוב וכחול.

המועדון נוסד בשנת 1932 כחלק מאגודת מכבי שהוקמה ב-1906.

המועדון מחזיק בשיא התארים למועדון כדורסל בישראל, הכוללים בין היתר 50 אליפויות ארציות, 41 גביעי מדינה ו-5 גביעי אירופה והוא גם אחד המועדונים המצליחים בהיסטוריית הכדורסל האירופי. שחקנים כמו מיקי ברקוביץ', קווין מגי, אולסי פרי ושנים מאוחר יותר אנתוני פארקר, דריק שארפ, שארונאס יאסיקביצ'יוס, ניקולה וויצ'יץ' שיחקו בקבוצה והיו בין השחקנים הטובים באירופה.

החל מ-2008 חברת אלקטרה היא הספונסר הראשי של הקבוצה כאשר לפני כן, במשך 40 שנה, הייתה זו חברת עלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מועדון הכדורסל מכבי תל אביב ברחוב הירקון 293 בתל אביב

קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב נוסדה בשנת 1932. בשנים שלפני קום המדינה הרבתה מכבי תל אביב לקיים משחקים מחוץ לארץ ישראל ואף זכתה לניצחונות במצרים ובלבנון.

שנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 זכתה מכבי תל אביב ב-5 אליפויות ישראל וב-3 גביעי מדינה.

משחקי ליגת הכדורסל הישראלית החלו בשנת 1954 ומכבי תל אביב הייתה לאלופת המדינה הראשונה. בשנים אלו שיחקו בה כמה משחקני הכדורסל המפורסמים ביותר של התקופה, דוגמת יהושע רוזין ותנחום כהן-מינץ. בשנים הראשונות של הליגה עוד לא הייתה מכבי האלופה הבלעדית, כשהיריבה העירונית הפועל תל אביב זוכה בהישגים נאים; אך עם זאת מכבי תל אביב הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שלקחה חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות בשנת 1958.

שנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון מזרחי, יו"ר הקבוצה
טל ברודי עולה לקליעה במשחקה של מכבי תל אביב כנגד בולוניה ביד אליהו, 28 באוקטובר 1976

בשנות ה-60 זכתה מכבי תל אביב ב-6 אליפויות ישראל וב-6 גביעי מדינה.

בשנת 1964 עזבה מכבי את מגרש מכבי אשר היה ממוקם ברחוב המכבי שבמרכז העיר, ועברה לשחק במגרש יד אליהו שהפך לימים לאולמה ולסמלה הבלתי מעורער.

ב-1966 טל ברודי, יהודי-אמריקאי, שנבחר במקום ה-12 בדראפט שנערך ב-1965 מצטרף לקבוצה. בתחילה, שקל ברודי להצטרף לקבוצה לעונה אחת בלבד. רלף קליין, שהיה בכיר המאמנים אז, טען שהצטרפותו של ברודי גרמה לשינוי גישה משמעותי בתפיסת הכדורסל בישראל שהפך מקצועני יותר. שנה לאחר הצטרפותו למכבי, הכפילה הקבוצה את אימוניה בכל שבוע.

עקב זריזות ומהירות המשחק של ברודי, סגנון המשחק, שעד הגעתו היה איטי יותר, התבסס יותר על משחק ריצה. סיפור השתלבותו של ברודי בחברה ובספורט הישראלי זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשידורי הטלוויזיה הישראלית בתחילת דרכה. ב-1967, נבחר לאיש הספורט של השנה בישראל. בשנת 1967 זכתה מכבי להצלחה אירופית משמעותית ראשונה כשהעפילה לשלב הגמר בגביע מחזיקות גביע, כאשר בשלב רבע הגמר מתרחש אחד האירועים המכוננים בתולדותיה - ניצחון במפגש בית-חוץ על חובנטוד בדלונה למרות תבוסה של 32 נקודות במשחק החוץ, אירוע המכונה "נס בדלונה" בקרב אוהדי הקבוצה. בשלב הגמר, שנערך אף הוא בשיטת בית-חוץ, נוצחה מכבי על ידי איניס וארזה, כאשר ניצחון 67:68 במשחק הבית לא הספיק כדי למחוק הפסד של 10 נקודות במשחק החוץ.

בפעם הראשונה, ראש הממשלה (לוי אשכול), הרמטכ"ל וחברי כנסת דאז הגיעו למשחקיה של הקבוצה. כרטיסים למשחקים היו קשים מאוד להשגה, כשיד אליהו הכיל אז כ-5,000 מקומות ישיבה.

בשנת 1969 החלה חברת "עלית" לאמץ את הקבוצה והייתה הספונסר הראשי שלה קרוב ל-40 שנה, עד שעזבה בקיץ 2008.

בשנת 1970 הגיע שינוי מהותי בקבוצה, כאשר עורך הדין שמעון מזרחי נתמנה ליושב ראש הקבוצה. מזרחי נקט בשנותיו הראשונות בתפקיד במספר פעולות ששינו את פני הקבוצה, ובראשן תחילת מכירת כרטיסים בתשלום למשחקיה ותחילת שידור משחקיה האירופיים בטלוויזיה. עם כניסתו של מזרחי לתפקידו החל להיווצר פער שהלך וגדל בין מכבי ליריבותיה בישראל.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 זכתה מכבי תל אביב בגביע אירופה, בכל עשרת אליפויות ישראל וב-8 גביעי מדינה.

עלייתה של הקבוצה לקדמת הבמה של הכדורסל האירופי. אליפות אירופה הראשונה בשנת 1977 והופעה נוספת במעמד הגמר ב-1980. ברודי מונה לקפטן הקבוצה. בפתיחת שנת 1978/79 אירחה מכבי תל אביב את אלופת ה-NBA וושינגטון בולטס וגברה עליה 97-98.

שנת 1977: אלופת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1977 הייתה שנה בה המלחמה הקרה הגיעה לשיאה, וברית המועצות החרימה את ישראל. בשלב הראשון בעונה האירופית, גברה מכבי על קבוצת הפאר ריאל מדריד 94-85. בשלב השני במפעל גברה מכבי על קבוצת ברנו, מצ'כוסלובקיה, בפעם הראשונה במפגשים ביניהן 91-76.

בשלב חצי-הגמר פגשה מכבי את צסק"א מוסקבה-קבוצת הצבא האדום, שעד לאותה העת הניפה 4 פעמים את גביע אירופה ונחשבה למעצמת-על במונחים של הכדורסל האירופי. בכל אחת משנות זכייתה, לא נוצחה צסק"א. שישה משחקניה שיחקו בנבחרת ברית המועצות, מחזיקת מדליית הזהב של המשחקים האולימפיים לאחר שהנחילה הפסד ראשון בתולדותיה של נבחרת ארצות הברית בגמר (אולימפיאדת מינכן 1972). סרגיי בלוב, מי שנחשב לאחד מטובי השחקנים באירופה בכל הזמנים, היה קפטן הקבוצה.

שני גביעים בהם זכתה מכבי, 1977 משמאל ו-2005 מימין

עשור קודם לכן, ניתקה ברית המועצות את יחסייה הדיפלומטים עם ישראל ותמכה, צבאית ופוליטית, באויבותיה הערביות באותן השנים. מסיבות פוליטיות, סירבה צסק"א לשחק בתל אביב. הסובייטים עצמם סירבו לאשר ויזות שיאפשרו למכבי לשחק במוסקבה. לבסוף הוחלט שמשחק "הבית" של מכבי יקוים באולם נייטרלי בוירטון, בלגיה.

המשחק נערך באווירה רגשית טעונה במיוחד, ועורר את תשמות לבם של רבים מהישראלים אז, אף כאלו שכלל לא התעניינו בכדורסל, מאחר שראו בו סמליות רבה. ערב המשחק, ב-17 בפברואר 1977, כינה עיתון מעריב את המשחק:"הקרב בין דוד וגולית". רבים מתושבי ישראל צפו במשחק ששודר בערוץ הראשון, הערוץ היחיד באותם הימים.

במשחק עצמו ניצחה מכבי 91-79. התחושה בקרב הישראלים הייתה שזהו ניצחון על ברית המועצות כולה ולא רק על צסק"א מוסקבה, ובמשך שנים נחשב למאורע מכונן בהיסטוריה ובזהות ההישראלית. גם שנים רבות אחרי, משודר המשחק בשידור חוזר בטלוויזיה הישראלית.

בסיומו של המשחק ובאופריית הניצחון הגדול שהושג, הכריז טל ברודי, כשאוהדים רוקדים מסביבו בהתרגשות, במבטא אמריקאי: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכל", משפט שהפך לחלק בלתי נפרד מאוצר הביטויים העברי.

בישראל עצמה, עם היוודע דבר הניצחון, מאות או אולי אלפים פצחו בחגיגות ספונטניות ברחובות, וכ-15,000 מאוהדיה של הקבוצה התקבצו בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) לחגוג את ניצחון הקבוצה.

ב-7 באפריל 1977, נערך הגמר האירופי בבלגרד, יוגוסלביה. באותה העת, יוגוסלביה הייתה מדינה קומוניסטית שלא קיימה יחסים דיפלומטים עם ישראל, ומטוס אל על שהטיס את מכבי לגמר היה המטוס הישראלי הראשון לנחות בה.

על התואר נאבקה מכבי יחד עם מובילג'ירגי וארזה אלופת איטליה, שניצחה את מכבי פעמיים קודם לכן באותה העונה, ועשור קודם לכן בגמר האירופי ב-1967. במשחק מתוח ומורט עצבים ניצחה מכבי בסיום בנקודה 78-77, כשבישראל אומה שלמה כמעט צופה במשחק.

היה זה הגביע האירופי הראשון בכדורסל של קבוצה ישראלית ולדעת רבים גם ההישג הספורטיבי הגדול ביותר שידעה ישראל עד לאותה העת. 200,000 חגגו בפארק הלאומי את זכייתה של הקבוצה בגביע ו-150,000 קיבלו את פניה של הקבוצה עם שובה לישראל.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 זכתה מכבי תל אביב באליפות אירופה, בכל עשרת אליפויות ישראל וב-8 גביעי מדינה.

תור הזהב של הקבוצה. במהלך שנות ה-70 וה-80 ביססה מכבי את מעמדה כקבוצה הטובה בישראל, כשהיא זוכה ב-20 אליפויות רצופות. זכייה נוספת באליפות אירופה בשנת 1981 והגעתה למעמד הגמר בשנים 1982, 1987, 1988 ו-1989 הציבו את הקבוצה בטופ של הכדורסל האירופי. מיקי ברקוביץ' (1971-75, 1976-88), מוטי ארואסטי (1974-88), דורון ג'מצ'י (1985-96, 1999-2000), קווין מגי (1984-90), לו סילבר (1975-85), קן ברלו (1987-90), אולסי פרי (1976-85) ולבן מרסר (1988-95) כיכבו בשורות הקבוצה וצעדו עימה להישגים.

אלופת אירופה לשנת 1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצחון, שוב על קבוצה איטלקית, וירטוס בולוניה, ושוב בנקודה, 80-79, בגמר שנערך בשטרסבורג תחת הדרכתו של רודי ד'אמיקו, הוכיחו שוב את עליונותה של הקבוצה גם ברמה האירופית.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 זכתה מכבי תל אביב ב-9 אליפויות ישראל וב-5 גביעי מדינה

למרות כוכבים דוגמת דורון ג'מצ'י, לבן מרסר ועודד קטש (ששיחקו במשחקי האול-סטאר האירופי), הקבוצה לא הגיע להישגים במפעלים האירופים. כישלון גדול אירע גם בזירה המקומית כשהפועל גליל עליון, אותה אימן פיני גרשון, הדיחה את מכבי ממאבק האליפות (וזכתה בו גם בסופו של דבר) בעונת 1993 לאחר 23 שנות זכייה רצופות.

בשנת 2000 הגיעה הקבוצה למעמד הפיינל פור לראשונה לאחר שנים של רבות של היעדרות. מכבי אמנם נכנעה בגמר לפנאתינייקוס אתונה, אך אירוע זה מסומן כתחילתו של תור זהב נוסף בדפי ההיסטוריה של הקבוצה, המוצלח ביותר עד כה.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל הספורט יד אליהו בעת משחק יורוליג בין מכבי לברצלונה (עונת 2005/2006)
הפלאסיו ויסטלגרה במדריד בעת משחק יורוליג בין מכבי לריאל (עונת 2008/9)

בשנות האלפיים זכתה מכבי תל אביב ב-3 אליפויות אירופה, ב-8 אליפויות ישראל, ב-7 גביעי מדינה וב-2 גביעי ליגה.

זכייה בשלוש אליפויות אירופה בשנים 2001, 2004 ו-2005 הפכו את מכבי לקבוצה הטובה בעשור. נוסף על אלו, הגיעה הקבוצה למעמד הגמר בשנים 2006 ו-2008 ולחצי הגמר ב-2002. אריאל מקדונלד (1999-2002), אנתוני פרקר (2000-02, 2003-06), נייט האפמן (1999-2002), ניקולה וויצ'יץ' (2002-2008), שארונאס יאסיקביצ'יוס (2003-2005), מייסאו באסטון (2003-2006), דרק שארפ (1996-2011) וטל בורשטיין (2000-2009, 2010-2012) כיכבו בשורות הקבוצה וצעדו עימה להישגים גדולים.

2001 הייתה השנה הראשונה, והיחידה עד כה, בה הוכרזו שתי אלופות אירופה בשני מפעלים שונים. מכבי כאלופת הסופרוליג (FIBA), המפעל המסורתי, וקבוצת וירטוס בולוניה כאלופת היורוליג (יול"ב) בשנה הראשונה להקמתו.

בעונת 2002/2003 התחרתה מכבי לראשונה בליגה האדריאטית, והגיעה לגמר המפעל בו הפסידה לקבוצת זאדאר בכיכובו של מרקו פופוביץ'.

עונת 2003/2004, בה אירחה מכבי תל אביב את הפיינל פור האירופי, זכורה כאחת העונות הגדולות בתולדות המועדון. במיוחד זכור משחק העלייה של מכבי אל מעמד הפיינל פור, עת אירחה מכבי את ארבידאס סאבוניס וקבוצתו ז'לגיריס קובנה. סל שלוש-נקודות שקלע דריק שארפ בשנייה האחרונה של המשחק קבע הארכה שבסיומה ניצחה מכבי והבטיחה את מקומה במעמד השיא של אירופה, במה שמכונה בפי אוהדי הקבוצה "נס ז'לגיריס". בפיינל פור עצמו, העפילה מכבי לגמר וזכתה בגביע לאחר ניצחון שובר-שיאים על סקיפר בולוניה, 74:118.

עונה לאחר מכן (2004/2005) הציגה מכבי את משחק ההתקפה הטוב ביבשת וזכתה בגביע אירופה בפעם השנייה ברציפות. פרקר, וויצ'יץ, יאסיקביצ'יוס, באסטון טל בורשטיין ומאמן הקבוצה פיני גרשון נחשבים לאחת הקבוצות הגדולות של הכדורסל האירופי בכל הזמנים, ולדעת רבים הגדולה מכולן, בשל הכדורסל המתוחכם והשוטף שהציגה ובשל הישגיה.

בקיץ 2005 עזב יאסיקביצ'יוס את הקבוצה בשל רצונו להגיע לליגת ה-NBA. בעונה הבאה הגיעה מכבי עד למעמד הגמר אך נכנעה לצסק"א מוסקבה של המאמן אטורה מסינה.

בעונת 2007/2008 קיבל את תפקיד המאמן הראשי עודד קטש, שהחליף את נבן ספאחיה. קטש נחשב לבחירה מפתיעה מצד ההנהלה בעיקר בגין חוסר ניסיונו כמאמן אך גם בגלל יחסיו האישיים עם צביקה שרף שמונה למנג'ר הקבוצה. לאחר שורה של הפסדים החליט קטש להתפטר מאימון הקבוצה בינואר ושרף החליפו בעמדת המאמן. לאחר חילופי התפקידים ניכר שינוי ביכולת הקבוצה והיא זכתה לניצחונות רבים יותר באירופה ובישראל. היא העפילה לגמר היורוליג, שם הפסידה לצסק"א מוסקבה בתוצאה 91:77. למרות זאת, מכבי, שסיימה את העונה הסדירה במקום השני, סיימה באותו מקום גם את הפיינל פור הישראלי, לאחר הפסד להפועל חולון במשחק האליפות 73:72, וסיימה את העונה ללא תואר, מאחר שהפסידה גם את גביע המדינה להפועל ירושלים.

את עונת 2010 סיימה הקבוצה רק עם תואר אחד מתוך שלושה אפשריים. היא ניצחה בגמר גביע המדינה את בני השרון 77-70, אך הפסידה בגמר הפיינל פור של הליגה לקבוצת הפועל גלבוע גליל.

2011-הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010/2011 זכתה מכבי בגביע המדינה בכדורסל לאחר שניצחה בגמר את ברק נתניה 70:106. מכבי העפילה לגמר היורוליג, והפסידה בגמר לקבוצת פנאתינאיקוס אתונה. הקבוצה זכתה גם באליפות ישראל לאחר שהביסה את גלבוע גליל 91-64. בסוף עונת 2010/2011 פרש דריק שארפ כשחקן כדורסל ומונה לעוזר המאמן השני של דיוויד בלאט במכבי תל אביב.

בעונת 2011/2012 השתתפה מכבי שוב במשחקי הליגה האדריאטית. באוקטובר 2011 זכתה מכבי בגביע ווינר, לאחר שגברה בגמר על הפועל חולון 74:78. בחודש פברואר 2012 זכתה מכבי בגביע המדינה בפעם ה- 39 בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי ראשון לציון 82-69. באפריל 2012 הודחה מכבי ברבע הגמר של היורוליג, לאחר שהפסידה 3-2 בסדרה לפנאתינייקוס אתונה. באותו החודש, מכבי הפכה לאלופת הליגה האדריאטית, לאחר שגברה 87 - 78 על צ'דביטה זאגרב.[1] בסיום העונה זכתה הקבוצה באליפות ה-50 בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי אשדוד בתוצאה 83 - 63 בגמר הפיינל פור של ליגת העל. בסיום שנת 2012/2013 הודיעה מכבי תל אביב על אי המשך השתתפותה בליגה האדריאטית.

בעונת 2012/2013 זכתה מכבי בגביע המדינה בכדורסל בפעם ה-40 לאחר שניצחה בגמר את מכבי חיפה 68:76. גם בליגה נפגשה עם חיפה במשחק הגמר שנערך בהיכל הספורט רוממה שבחיפה, אך הפסידה 86:79. בהתמודדותה באירופה הודחה מכבי בשלב ההצלבה של היורוליג, לאחר שהפסידה 0-3 בסדרה לריאל מדריד. בסוף עונת 2012/2013 פרש דריק שארפ כעוזר מאמן. בעונת 2013/2014 זכתה שוב בגביע המדינה מול הפועל אילת בתוצאה 73:80.

בעונת 2013/2014 השיגה את ניצחונה הראשון אי פעם במשחק הראשון של ההצלבה ללא יתרון הביתיות לאחר משחק צמוד במילאנו אשר נגמר בתוצאה 101-99 (בהארכה) לאחר שמילאנו כבר הובילו ב-12 הפרש שתי דקות לסיום.

היכל יד אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היכל הספורט יד אליהו

בשנת 1964 עזבה מכבי את מגרש מכבי אשר שכן ברחוב המכבי שבמרכז העיר והעבירה את משחקיה להיכל הספורט יד אליהו שנבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה.[2]

בסוף שנות השישים, עבר המגרש שיפוץ יסודי ולמעשה נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדס אשר מילשטין. למבנה הוסף היציע העליון עם מקום לכ-5,000 צופים נוספים. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. בכך היה למגרש הכדורסל המקורה הראשון בארץ.

עם סיום העבודות, בתחילת 1972, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. משחקים חשובים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי הפיינל פור של היורוליג בשנים 1994 ו-2004.

בין 2005 ל-2007, עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליטה במועדון מכבי תל אביב מתחלקת בין חמישה בעלי מניות: קבוצת פדרמן שבראשה עומד דייויד פדרמן (המחזיקה ב-29%), קבוצת רקנאטי שבראשה עומד אודי רקנאטי (המחזיקה ב-29%), ריצ'רד דיץ (המחזיק ב-17.5%), קבוצת ניוקו שבראשה עומד שמעון מזרחי וחברים בה גם דייויד סולומון וחברת "פליינג קארגו"‏[3] (המחזיקה ב-14.5%), ובן אשכנזי (המחזיק ב-10%).‏[4]


הנהלת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר הקבוצה הוא עו"ד שמעון מזרחי המשמש כיו"ר הקבוצה מאז שנת 1970 כשהיה בן 31, המכהן גם כממלא מקום יו"ר איגוד הכדורסל בישראל. סגן יו"ר הקבוצה הוא שי רקנאטי, בנו של אודי רקנאטי. המנכ"ל לענייני כספים, מחלקת הסקאוטינג, קבוצת הבת ומחלקת הנוער הוא דני פדרמן, בנו של דייויד פדרמן. המנכ"ל לענייני שיווק, קשרי קהילה והקבוצה הבוגרת הוא אלי דריקס, אשר הגיע ממועדון הכדורגל של מכבי תל אביב, שם שיחק שנים רבות. מנהל הקבוצה הוא ניקולה וויצ'יץ', אשר שיחק בעבר בקבוצה. מאמן הקבוצה הוא דייוויד בלאט, עוזרי המאמן הם גיא גודס ואלון שטיין והסקאוטרים של הקבוצה הם אבי אבן ויאיר שבח.

סגל השחקנים בעונת 2013/2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
גארד 4 Flag of the United States.svg טייריס רייס 1.85 15 במאי 1987
סנטר 5 Flag of the United States.svg שון ג'יימס (פצוע) 2.08 10 בספטמבר 1983
סווינגמן 6 Flag of the United States.svg דווין סמית' 1.98 12 באפריל 1983
גארד 7 Flag of the United States.svg ריקי היקמן 1.89 1 בספטמבר 1985
ס. פורוורד 8 Flag of Australia.svg ג'ו אינגלס 2.03 2 באוקטובר 1987
פ. פורוורד 9 Flag of Israel.svg אלכס טיוס 2.03 8 בינואר 1988
ס. פורוורד 10 Flag of Israel.svg גיא פניני 2.01 4 בספטמבר 1983
סנטר 11 Flag of Croatia.svg אנדריאה ז'יז'יץ' 2.07 14 בינואר 1980
גארד 12 Flag of Israel.svg יוגב אוחיון 1.89 24 באפריל 1987
פ. פורוורד 13 Flag of Israel.svg דייוויד בלו 2.01 18 ביולי 1980
סנטר 14 Flag of Israel.svg בן אלטיט 2.08 4 באפריל 1993
סווינגמן 15 Flag of Israel.svg סילבן לנדסברג 1.98 10 באפריל 1990
סנטר 21 Flag of Greece.svg סופוקליס שחורציאניטיס 2.06 22 ביוני 1985
גארד 22 Flag of Israel.svg ארד הררי 1.96 24 בספטמבר 1994
מאמן:

עוזרי מאמן:

נכון לספטמבר 2013‏[5]


שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלעיה המובילים של מכבי תל אביב באליפויות אירופה[6]
מס' ארץ שם סה"כ נקודות
1 Flag of Israel.svg מיקי ברקוביץ' 3,588
2 Flag of Israel.svg דורון ג'מצ'י 3,262
3 Flag of the United States.svg קווין מגי 2,081
4 Flag of Israel.svg Flag of the United States.svg אולסי פרי 2,077
5 Flag of Israel.svg Flag of the United States.svg לו סילבר 1,999
6 Flag of the United States.svg אנתוני פארקר 1,804
7 Flag of Israel.svg Flag of the United States.svg דריק שארפ 1,749
8 Flag of Croatia.svg ניקולה וויצ'יץ' 1,730
9 Flag of Israel.svg נדב הנפלד 1,519
10 Flag of the United States.svg Flag of Israel.svg ג'ים בוטרייט 1,481

הקפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.      1953/4-1958/9 – אברהם שניאור (6 עונות) + כמה שנים לפני כן

2.      1959/60-1963/4 – רלף קליין (5 עונות)

3.      1964/5 – דוד פריש (עונה אחת)

4.      1965/6-1967/8 – שבתאי (סבי) בן-בסט (3 עונות)

5.      1968/9-1970/1 – אמנון אבידן (3 עונות)

6.      1971/2-1973/4 – חיים שטרקמן (2 עונות וחצי)

7.      1973/4-1977/8 – טל ברודי (4 עונות וחצי – מ-5.2.1974)

8.      1978/9-1980/1 – ג'ים בוטרייט (3 עונות)

9.      1981/2-1984/5 – לו סילבר (4 עונות)

10.  1985/6-1987/8 – מיקי ברקוביץ' (3 עונות)

11.  1988/9-1995/6 – דורון ג'מצ'י (8 עונות)

12.  1996/7-2001/2 – נדב הנפלד (6 עונות)

13.  2002/3-2004/5 - גור שלף (3 עונות)

14.  2005/6-2010/1 – דריק שארפ (6 עונות)

15.  2011/2 – טל בורשטיין

16.  2012/3 – גיא פניני – הושעה מהתפקיד ב-3.12.2012 עד תום העונה

17.  2012/3 – ליאור אליהו – מ-5.12.2012 (שון ג'יימס החליף אותו בעת פציעתו של ליאור ב-5-17.2.2013 ושימש קפטן בגמר גביע המדינה – הניף את הגביע עם פניני ואליהו)

18.  2013/4 – שון ג'יימס (גיא פניני החליף אותו מהחל שנודע על כך שג'יימס גמר את העונה)

הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטתה בליגת העל הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני מכבי תל אביב במשחק ליגה מול ברק נתניה, אוקטובר 2011

בעקבות שליטתה של מכבי תל אביב בליגת העל בכדורסל, הוצעו, לאורך השנים, הצעות לא מעטות אשר נועדו להגביר את התחרותיות בליגה, ולמעשה - להקשות על מכבי תל אביב, כיוון שרוב החוקים לא היו מעשיים לגבי קבוצות בעלות תקציב קטן. בין היתר הוצעו רעיונות להגבלת תקציבי הקבוצות, ובאופן כללי יותר להגביל את המודל במסגרתו לקבוצה העשירה ביותר יש שליטה חזקה מדי בליגה‏[7]. ההגבלות שהוצעו בעבר התייחסו בעיקר למספר הזרים והמתאזרחים בכל קבוצה, מכיוון שהחתמת שחקנים כאלו יקרה יותר מאשר שחקנים ישראלים. מנגד, נשמעו טענות‏[8] כי צעדים אלו יגרמו להחלשת הליגה ולהפחתת הישגים של קבוצות ישראליות באירופה, בכך ששאיפתן של הקבוצות היא להוריד בדרגה את מכבי תל אביב במקום להעלות את עצמן לדרגתה.

לקראת עונת 2005/2006 הוחלט, לשנות את שיטת משחקי חצי־גמר וגמר האליפות, משיטה של סדרה של 5 משחקים, לשיטת פיינל פור (משחק בודד), וזאת כדי להגביר את הסיכוי שקבוצות יריבות יזכו בתואר. בשבע העונות שבהם הופעלה שיטה זו, עד לעונה הנוכחית, הפסידה מכבי תל אביב את האליפות שלוש פעמים להפועל חולון, להפועל גלבוע גליל ולמכבי חיפה.

בעונת 2006/2007 נכנס לתוקף "החוק הרוסי", הקובע כי בכל רגע נתון, במשחקי ליגת העל וגביע המדינה, חייבות הקבוצות לשתף לפחות שני ישראלים בהרכבן. מטרת החוק, ששמו נובע ממקורו - הליגה הרוסית בכדורסל, היא לעודד את השימוש בשחקנים מקומיים ולמנוע "הצפת" הקבוצות בזרים על חשבון הכדורסל המקומי. עם זאת, החוק כלל גם אי הגבלה של מספר הזרים (בשנת 2009 המספר הוגבל לשמונה בליגה הישראלית), מה שאיפשר לקבוצה לבנות הרכבים מרובי זרים, וליהנות מהאפשרות לשתפם באירופה ללא הגבלה. בשנת 2013 הוגבל שבסגל יהיו רק 5 זרים. כיום יכולה קבוצה לבחור האם לשחק בחוק הרוסי-ללא הגבלת זרים-, או להחתים 4 זרים בלבד אך לא להיות כפופה לחוק הרוסי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל:

אירופה:

בחמש הפעמים שבהן זכתה מכבי תל אביב באליפות אירופה, היא זכתה גם בכל התארים בליגה הישראלית (טרבל).

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מכבי תל אביב

GATE 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "GATE 11" הוא ארגון האוהדים הרשמי של מכבי תל אביב המעודד משער 11 בהיכל יד אליהו, חבריו פועלים במתכונת משותפת משנת 2005. יעדיו של הארגון הם איחוד הפלגים השונים בקרב אוהדי מכבי תל אביב, שיפור העידוד והתפאורה במשחקי הבית ובמשחקי החוץ של הקבוצה. כמו כן, בארגון רואים חשיבות רבה לתמיכה גם בקבוצת הנוער של המועדון.

הלב הצהוב - GATE 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלב הצהוב הוא מועדון האוהדים של מכבי תל אביב. זהו מועדון האוהדים הוותיק והגדול בהיכל שהוקם בשנת 2001. הלב הצהוב הציב לעצמו כמטרה - שיפור האווירה הספורטיבית, עידוד הקבוצה במשחקי הבית והחוץ, פעילות נגד גזענות ואלימות, חיזוק הקשר בין הקבוצה לאוהדים תוך קיום מפגשים עם השחקנים, המאמנים וחברי ההנהלה ושמירה על קשר עם שחקני העבר, הטבות לאוהדים – חבילות מוזלות למשחקי חוץ, כרטיסי משחק מוזלים, אביזרי עידוד וביגוד, הסעות למשחקי חוץ בארץ, טורנירי כדורסל ואירועים, אתר אינטרנט, פעילות למען הקהילה ביחד עם מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב.

בשנת 2005 פתח הלב הצהוב את "GATE 7" שער העידוד בשער 7 בהיכל יד אליהו, השער נפתח על ידי כמה אוהדים משער 11 במטרה ליצור גוש עידוד נוסף בהיכל יד אליהו ועל מנת להגדיל את התמיכה בקבוצה. הלב הצהוב ו-GATE 7 פועלים בשיתוף פעולה ומנהיגים את העידוד בהיכל.

אולטראס מכבי 96[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון ה"אולטראס מכבי 96" פעל בשנים 2013-2002. בשנת 2002 הוקם ארגון האולטראס בכדורסל לאחר שבשנת 1996 הוקם הארגון בכדורגל, על ידי מספר חברים צעירים יושבי שער 11 בהיכל יד אליהו עקב פילוג אוהדי מכבי תל אביב בענפי הספורט השונים. יעדי הארגון היה איחוד אוהדי מכבי תל אביב בכל ענפי הספורט ושיפור רמת העידוד בהיכל יד אליהו. שיאו של הארגון הינו בארגון ערב הוקרה לרלף קליין, בו נכחו ראשי הספורט הישראלי וכוכבי כדורסל מכל העולם ביניהם ד"ר ג'יי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏יעל שחרור, גם זה תואר: מכבי ת"א אלופת הליגה האדריאטית, באתר ynet‏, 30 באפריל 2012
  2. ^ הערב: ישראל - יוגוסלאויה בכדורסל בפעם החמישית, דבר, 17 בספטמבר 1963
  3. ^ טל וולק, ‏השותף החדש של של שמעון מזרחי במכבי ת"א: דייויד סולומון, באתר גלובס, 22 באפריל 2009
  4. ^ ריצ'רד דיץ ובן אשכנזי נכנסו כשותפים חדשים למועדון, אתר מכבי תל אביב, 9 ביוני 2013
  5. ^ סגל הקבוצה באתר הרשמי
  6. ^ קלעי כל הזמנים באירופה, אתר מכבי תל אביב
  7. ^ אלון עידן, בעיני המתבונן, מכבי ת"א - הקוטג' והפסק זמן של הספורט הישראלי, באתר הארץ, 3 במאי 2012
  8. ^ אלון עידן, בעיני המתבונן, מכבי ת"א - הקוטג' והפסק זמן של הספורט הישראלי, באתר הארץ, 3 במאי 2012


יורוליג 2013/2014
בית א' בית ב' בית ג' בית ד'
Flag of Spain.svg ברצלונה Flag of Spain.svg ריאל מדריד Flag of Greece.svg אולימפיאקוס פיראוס Flag of Greece.svg פנאתינייקוס אתונה
Flag of Russia.svg צסק"א מוסקבה Flag of Turkey.svg אנאדולו אפס Flag of Italy.svg מונטפסקי סיינה Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
Flag of Turkey.svg פנרבחצ'ה אולקר Flag of Lithuania.svg ז'לגיריס קובנה Flag of Spain.svg אוניקאחה מאלגה Flag of Spain.svg קאחה לבורל ויטוריה
Flag of Ukraine.svg בודיוולניק קייב Flag of Germany.svg ברוז במברג Flag of Turkey.svg גלאטסראיי Flag of Russia.svg לוקומוטיב קובאן
Flag of Serbia.svg פרטיזן בלגרד Flag of Italy.svg אולימפיה מילאנו Flag of Poland.svg זיאלונה גורה Flag of Serbia.svg הכוכב האדום בלגרד
Flag of France.svg נאנטר Flag of France.svg שטרסבורג Flag of Germany.svg באיירן מינכן Flag of Lithuania.svg ריטאס וילנה
ליגת העל בכדורסל- עונת 2013/2014

מכבי חיפה · מכבי תל אביב · הפועל אילת · הפועל ירושלים · ברק נתניה · מכבי ראשון לציון · הפועל גלבוע גליל · הפועל תל אביב · הפועל חולון · מכבי אשדוד · בני הרצליה · עירוני נס ציונה

זוכות היורוליג

2001: קינדר בולוניה | 2002: פנאתינייקוס | 2003: ברצלונה | 2004: מכבי תל אביב | 2005: מכבי תל אביב | 2006: צסק"א מוסקבה | 2007: פנאתינייקוס | 2008: צסק"א מוסקבה | 2009: פנאתינייקוס | 2010: ברצלונה | 2011: פאנתינייקוס | 2012: אולימפיאקוס | 2013: אולימפיאקוס

מכבי תל אביב - אליפויות אירופה
מכבי תל אביב מחזיקת גביע אירופה לאלופות 1977

4. מנקין  5. שוורץ  6. ברודי  7. ארואסטי  8. פרי  9. ברקוביץ'  10. אינדיבו  11. גריפין  12. סילבר  13. ארד  14. יפה  15. בוטרייט 
מאמן: קליין  עוזר מאמן: דוידסקו 

מכבי תל אביב מחזיקת גביע אירופה לאלופות 1981

 פרי   ויליאמס   זיסמן   בוטרייט   דובריש   סילבר   ארואסטי   ברקוביץ'   קרן   הרשקוביץ'   שוורץ 
מאמן: ד'אמיקו  עוזר מאמן: שרף 

מכבי תל אביב אלופת הסופרוליג 2001

4 הנפלד  5 בריסקר  6 שארפ  7 האפמן  8 פארקר  9 שלף  10 בורשטיין  11 סביון  12 ראדוביץ'  13 צ'ורצ'יץ'  14 מקדונלד  15 שטרנלייט 
מאמן: גרשון  עוזר מאמן: בלאט 

מכבי תל אביב - אלופת היורוליג עונת 2003/2004

4 בן שימול  5 באסטון  6 שארפ  7 וויצ'יץ'  8 פארקר  9 שלף  10 בורשטיין  11 הלפרין  12 ספר  13 שאראס  14 שונדוב  15 תומאס  33 בלו 
מאמן: גרשון  עוזר מאמן: בלאט 

מכבי תל אביב - אלופת היורוליג עונת 2004/2005

4 פנאן  5 באסטון  6 שארפ  7 וויצ'יץ'  8 פארקר  9 שלף  10 בורשטיין  11 הלפרין  12 דותן  13 שאראס  14 כספי  20 קומאטוס  25 תומאס  41 גרין 
מאמן: גרשון  עוזר מאמן: ג'ינו  עוזר מאמן: שמיר