מכבי תל אביב (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי תל אביב
MACCABI NEW 3 LOGO.png
מידע כללי
כינוי מכבי, הצהובים
תאריך ייסוד 1906
אצטדיון בלומפילד, תל אביב-יפו
(תכולה: 14,700)
בעלי הקבוצה קנדה מיטשל גולדהאר
יו"ר קנדה מיטשל גולדהאר
מאמן ניר לוין
ליגה ליגת העל
תארים
מספר אליפויות 20 (14 לאחר קום המדינה)[1]
מספר גביעים 22 (16 לאחר קום המדינה)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מכבי תל אביב באוסטרליה, 1939
מכבי תל אביב בכדורגל לאחר זכייתה בגביע הכדורגל לארץ ישראל, 1946

מכבי תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה עם מועדוני הכדורגל הוותיקים והמובילים בישראל.

הקבוצה מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה עם 20 אליפויות ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה עם 22 גביעים, מתוכם 7 נלקחו בעונת אליפות (דאבל). מכבי תל אביב גם זכתה שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעמיים בגביע אסיה לקבוצות, והיא הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה. מכבי תל אביב היא אחת משלוש הקבוצות הישראליות ששיחקו בליגת האלופות ובליגה האירופית.

קיימת מחלוקת באשר למספר האליפויות בהן זכתה הקבוצה לפני קום המדינה. על פי הרשימות הרשמיות של ההתאחדות לכדורגל בישראל[1] זכתה מכבי ב-6 אליפויות לפני קום המדינה, ו-20 אליפויות בסך הכול. ברשימת התארים באתר המועדון[2], מציינת הקבוצה שזכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, וב-19 אליפויות בסך הכול‏[3], ולכן מעל סמל המועדון ישנם רק 3 כוכבים, המציינים זכייה ב-5 אליפויות כל אחד.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] לפני הקמת מדינת ישראל

האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשון לציון-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקי משחק הכדורגל, שהובאו לארץ על ידי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי תל אביב. ב-1922 הפכה לקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה במפעלים המקומיים.

ב-1925 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטריה. ב-1928/1929 זכתה מכבי בגביע הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון על מכבי חשמונאי ירושלים. שנה לאחר-מכן שיחזרה את ההישג, הפעם בניצחון על הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי.

ב-1936 הגיע למשרדי ארגון מכבי בארץ ישראל מכתב אשר הזמין את שחקני מכבי תל אביב לסיור משחקי ידידות ברחבי ארצות הברית. את המסע בארצות הברית סיימה מכבי עם חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, ביחס שערים חיובי 27:21. ב-1939 יצאה מכבי למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם באוסטרליה. בתקופה של ארבעה חודשים קיימה מכבי 19 משחקים, מהם ניצחה עשרה, הפסידה חמישה, וסיימה ארבעה משחקים בתיקו, ביחס שערים חיובי 92:46.

עד תחילת שנות ה-40 שיחקה מכבי במדים כחולים-לבנים ואף כינוי הקבוצה היה "הכחולים", עד שבשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע שחקן הקבוצה, יוסף מרימוביץ', שמכבי תשחק בחולצות צהובות בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. ההצעה התקבלה על ידי הנהלת המועדון, ומאז למעשה הפכו צבעי הקבוצה לצהוב-כחול, כאשר הצבע הצהוב הוא סימן ההיכר הבולט של הקבוצה.

בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בשש אליפויות ובשישה גביעים, ובתוכם 2 זכיות ב"דאבל".

[עריכה] שנות ה-50

בעונת הכדורגל הראשונה של מדינת ישראל, זכתה מכבי תל אביב באליפות, כשאת שרביט המאמן באותה עונה אחז ג'רי בית הלוי, אחד הסמלים המובהקים של הקבוצה לדורותיה.

ב-1950 קבעה מכבי את שיא ההבקעות של קבוצה בליגה הראשונה, שיא שמחזיק מעמד עד היום, 103 שערים, שהובקעו בעונה בת 24 מחזורים. בתום העונה יצאה הקבוצה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם ביוגוסלביה ושווייץ. עונת 1951/1952 התחילה במשבר שפרץ בהתאחדות לכדורגל, שגרם ליצירת 2 ליגות נפרדות. בליגה לקבוצות מכבי זכתה מכבי תל אביב באליפות השמינית. במחזור האחרון של אותה עונה נפגשה מכבי עם קבוצת מכבי נתניה למשחק שלא השפיע על האליפות, אבל נתניה היתה חייבת לנצח בשביל להישאר בליגה הראשונה. בעקבות הוראת מנהלי מרכז מכבי, שחקני מכבי תל אביב איחרו להגיע למשחק ובעקבות כך נפסק נצחון טכני לנתניה אשר השאיר אותה בליגה הראשונה. כששחקני מכבי הגיעו למגרש נערך משחק ידידות בין הקבוצות שנגמר בתוצאה 9-0 למכבי. באותה עונה הגיעה אלופת סקוטלנד, דנדי יונייטד, למשחק ראווה שהתקיים באצטדיון רמת גן.

בתום עונת 1953/1954, זכתה מכבי באליפות הרביעית ברציפות. בגמר גביע המדינה ניצחה מכבי את קבוצת מכבי נתניה, ובכך זכתה ב"דאבל" השלישי בתולדותיה, והראשון מאז קום המדינה. ב-1955/1956 זכתה מכבי באליפות נוספת, ויצאה בתום העונה לסיבוב משחקים נוסף בארצות הברית. בעונת 1957/1958 זכתה מכבי ב"דאבל" נוסף, הרביעי במספר.

[עריכה] שנות ה-60

ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל, ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 3-1 לברזילאים. בעונת 1963/1964, לאחר 5 שנים ללא תואר, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה בגמר גביע המדינה. שיטת הפנדלים טרם הונהגה, וכשמשחק הסתיים ללא הכרעה אחרי 120 דקות, היה נקבע משחק חוזר. הקבוצות נפגשו למשחק חוזר שני (ושלישי בסך הכול) לאחר שלא הייתה הכרעה בשני המשחקים הראשונים, ובו זכתה מכבי בגביע המדינה ה-11 של המועדון לאחר 360 דקות מתישות. בעונת 1964/1965 זכתה מכבי בגביע מדינה נוסף.

תוצאות עונת 1966/1967 הוקפאו על ידי ההתאחדות לכדורגל, שהחליטה להאריך את הליגה לשנתיים. באותה עונה זכתה מכבי בגביע המדינה ה-13 של המועדון. הקפאת הליגה שנקבעה בעקבות מלחמת ששת הימים, הובילה את מכבי לזכייה נוספת באליפות בעונה הכפולה של 1966/1968, מספר 12 בסך הכול, והראשונה לאחר 10 שנים עקרות מאליפות.

בקיץ 1967 חזר ג'רי בית הלוי למכבי תל אביב, הפעם כיושב ראש הקבוצה, כדי להוציא את המועדון מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. כצעד ראשון החליט בית הלוי כי מכבי חייבת לעזוב את אצטדיון המכביה, ולעבור לשחק באצטדיון בלומפילד.

בעקבות ההצלחה והזכייה באליפות ב-1968, ערכה מכבי תל אביב את הופעת הבכורה שלה באליפות אסיה לקבוצות בעונת 1969/1970, ובה היא זכתה בתואר. מכבי ניצחה 2-3 את אלופת יפן, סיימה בתיקו אפס מול אלופת איראן, ניצחה את אלופת הונג קונג 0-5, ואת אלופת הודו 1-6. במשחק הגמר פגשה מכבי את אלופת דרום קוריאה, יאנגז'י,וניצחה בתוצאה בתוצאה 1-2.

[עריכה] שנות ה-70

בעונת 1969/1970 זכתה מכבי תל אביב ב"דאבל" החמישי בתולדותיה, שבעקבותיו השתתפה הקבוצה שוב באליפות אסיה לקבוצות. בטורניר זה, שנערך בעונת 1971/1972, זכתה מכבי בתואר בפעם השנייה, אחרי שסיימה את הטורניר ללא הפסד, כשניצחה את אלופת מלזיה 0-1, את אלופת הודו 1-4, ואת אלופת דרום קוריאה 0-2. עצם ההעפלה למשחק הגמר הבטיחה למכבי את הגביע, זאת הודות להיעדרות אלופת עיראק, קבוצת משטרת בגדאד, ממשחק הגמר, בשל סיבות פוליטיות. בעונת 1971/1972 זכתה מכבי באליפות ה-14 של המועדון.

בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כשבערב המחזור האחרון של העונה נאבקו תשע קבוצות על הזכות להישאר בליגה הראשונה, ובניהן מכבי. בזכות ניצחון במחזור האחרון, נשארה מכבי בליגה הראשונה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת הליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אשר תוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 1-2 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.

בעונת 1976/1977 מכבי זכתה ב"דאבל" השישי בתולדות המועדון, כשאת כובשי השערים הוליך ויקי פרץ, שסיים את העונה כמלך השערים עם 17 כיבושים. בעונת 1977/1978 מכבי אירחה את אלופת אירופה, אנדרלכט הבלגית, למשחק ראווה בבלומפילד. מכבי השיגה ניצחון 1-2 מרשים על אנדרלכט לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.

עונת 1978/1979 חתמה את שנות ה-70 עם האליפות ה-16 במספר, והאחרונה לתקופה ארוכה.

[עריכה] שנות ה-80

העשור של שנות ה-80 נחשב העשור החלש ביותר של מכבי תל אביב מיום הקמתה. בעשור זה, בפעם הראשונה מאז האליפות הראשונה בה זכתה הקבוצה, לא הצליחה מכבי לזכות בתואר האליפות ולו פעם אחת. במהלך עשור זה החליפה מכבי מספר רב של מאמנים בנסיון להחזיר לקבוצה את תואר האליפות, ובניהם מאמנים אשר זכו עם הקבוצה להצלחה כשחקנים וכמאמנים, כמו זאב זלצר, יעקב גרונדמן, דוד שווייצר, יצחק שניאור וגיורא שפיגל.

בעונת 1981/1982 במהלך משחק נגד בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א פסל השופט אברהם קליין שער של הירושלמים, אך שחקני הקבוצה המארחת המשיכו לחגוג מכיוון שלא הבחינו בזאת. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שכבש מול יוסי מזרחי (לימים מאמן מכבי) את שער הניצחון. בסוף המשחק נאלצו שחקני מכבי להתבצר בחדר ההלבשה במשך שעות ארוכות בזמן שאוהדי בית"ר שהו מחוץ לחדר ההלבשה בנסיון לתקוף אותם.

בעשור זה חוותה מכבי את העונה החלשה ביותר שלה בליגה הראשונה כשסיימה בעונת 1987/1988 במקום ה-12, הנמוך ביותר בתולדות המועדון. באותה עונה ספגה מכבי את התבוסה הגדולה ביותר של המועדון כשהפסידה 10-0 למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר.

למרות היותו העשור השחור של הקבוצה, זכתה מכבי פעמיים בגביע המדינה, בעונות 1986/1987 ו-1987/1988.

[עריכה] שנות ה-90

בעונת 1991/1992 שברה מכבי תל אביב בצורת ארוכה של 13 שנה ללא זכייה בתואר האליפות (מ-1979 עד 1992), כשזכתה באליפות בהדרכתו של המאמן אברהם גרנט. בעונת 1992/1993 זכתה מכבי בגביע הטוטו, הראשון של המועדון. באוגוסט 1992 הפכה מכבי לקבוצה הראשונה ששיחקה משחק רשמי נגד קבוצה אירופאית, כשפגשה באלופה המלטית, פ. צ. ולטה. בעונת 1993/1994 רשמה מכבי שיא של 11 ניצחונות ברציפות מפתיחת העונה, שיא שהושווה רק בעונת 2005/2006 על ידי מכבי חיפה, אך לא הצליחה לזכות באליפות. מכבי התנחמה בגביע המדינה, ה-18 של המועדון. בעונת 1994/1995 ניהלה הקבוצה מרוץ צמוד על תואר האליפות, והצליחה להבטיח את האליפות ה-18 בתולדות המועדון במחזור הסיום.

קבוצת "מופת", בראשות אנשי העסקים רוני קליימן, מאיר שמיר, דייויד פדרמן, יולי עופר, מוזי ורטהיים, עופר נמרודי, שלום זינגר ולוני הרציקוביץ', רכשה את השליטה במועדון ב-1995, וכצעד ראשון בחרה בדרור קשטן כמאמן הקבוצה. בתחילת עונת 1995/1996 יכלה מכבי להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת בליגת האלופות, אך במשחק המכריע בבלומפילד ניצחה קבוצת גראסהופרס השווייצרית ועלתה במקומה. למרות שמכבי זכתה ב"דאבל" השביעי בתולדותיה באותה עונה, פוטר דרור קשטן ובמקומו מונה לקדנציה שנייה אברהם גרנט. מהלך זה החל קרע מתמשך בין לוני הרציקוביץ', שנשאר הבעלים היחידי של המועדון לאחר התפרקות קבוצת "מופת", ואוהדי הקבוצה.

בעונת 1996/1997 אכזבה מכבי תל אביב כאשר לא הצליחה לשחזר את היכולת המצויינת שלה מעונת הדאבל, ונשארה הרחק ממאבק האליפות. אוהדי מכבי תל אביב לא אהבו את סגנון המשחק של הקבוצה והחלו בהפגנות נגד המאמן גרנט. עונת 1997/1998 הייתה חלשה אף יותר, כאשר הקבוצה פתחה את העונה עם רצף הפסדים ובמחזור השביעי אף הידרדרה למקום האחרון בליגה. לאחר מאבק קשה הצליחה הקבוצה להבטיח את הישארותה בליגה סמוך לסיום העונה.

עונת 1998/1999 התחילה גם היא עם שרשרת הפסדים, אך הקבוצה התאוששה במהירות והצליחה להגיע לחלק העליון של הטבלה, לסיים במקום השני ולזכות בגביע הטוטו. בסיומה של אותה עונה התפוצצה "פרשת האפדרין" - מאמן הכושר של הקבוצה, גיא עזורי, נתן לשחקן הקבוצה כפיר אדרי לפני אחד ממשחקי הקבוצה תוסף מזון המכיל את סם האפדרין האסור לשימוש בספורט. אדרי הורחק לשישה משחקים, ואילו הקבוצה קיבלה עונש כבד של הפחתת 4 נקודות וקנס כספי בסך 100 אלף ש"ח. הפרשה העיבה על ההכנות של הקבוצה לעונת 1999/2000 אשר בה הקבוצה חזרה לאכזב, וסיימה במקום השישי בלבד. במהלך העונה הלכו וגברו הפגנות האוהדים נגד המאמן גרנט, ובסופה החליט לוני הרציקוביץ' לסיים את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו למנות את שלמה שרף.

[עריכה] שנות ה-2000

תקופתו של שלמה שרף במכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד. לאחר משחק חלש של הקבוצה במחזור השני בעונת 2000/2001, התראיין המאמן וביקר בחריפות את יכולת שחקניו. קפטן הקבוצה, אבי נמני, תקף את המאמן בחזרה כשאמר שדבריו של שרף נאמרו באופן "ברברי ופרימיטיבי". דבר זה יצר קרע בין המאמן והשחקן, ולאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ' סירב לגבות את שרף ולהשעות את נמני, התפטר שרף מאימון הקבוצה ובמקומו הוחתם ניר לוין. הפרשה השפיעה לרעה על תפקודם של השחקנים והקבוצה הידרדרה במורד הטבלה, אך ככל שהתקדמה העונה הלכה והתייצבה ואף השיגה מספר ניצחונות מרשימים, וביניהם 10:1 מול עירוני ראשון לציון ו-7:0 מול בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע המדינה. בעונת 2001/2002 זכתה הקבוצה בגביע המדינה פעם נוספת.

בעונת 2002/2003 הוחתם ניר קלינגר כמאמן מכבי תל אביב והוביל אותה לזכייה ה-20 באליפות המדינה, בזכות יחס שערים. במהלך מחנה האימונים לקראת עונת 2003/2004 שררה בקבוצה אווירה חברתית לא טובה עקב סכסוך בין שני הכוכבים של הקבוצה, אבי נמני וטל בנין, שהואשמו על ידי המאמן קלינגר ביצירת מחנאות בין שחקני הקבוצה. ב-13 באוגוסט 2003 הודיע קלינגר לשניים כי הם סיימו את דרכם בקבוצה. המהלך עורר הלם וזעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, אשר ראו בנמני כסמל, ולאורך העונה ערכו מפגני מחאה כנגד המאמן וההנהלה. הקבוצה לא הצליחה לשמור על תואר האליפות, אך סיימה במקום השני, ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.

בעונת 2004/2005 הפכה מכבי תל אביב לקבוצה השנייה שהעפילה לליגת האלופות, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על ה.י.ק. הלסינקי הפינית ופאוק סלוניקי היוונית. מכבי הוגרלה לבית ג' יחד עם יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס אמסטרדם, וסיימה במקום הרביעי עם ניצחון על אייאקס ותיקו מול יובנטוס. בליגה הקבוצה הייתה חלשה וסיימה במקום השמיני בלבד. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה ה-22 בתולדות המועדון.

בעונת 2005/2006 ציינה הקבוצה 100 שנים להיווסדה. לאור זאת צורפו מספר שחקנים מובילים, בהם ג'ובאני רוסו ואייל ברקוביץ', ואבי נמני הוחזר מבית"ר ירושלים. בעקבות רכישת הכוכבים דבק בקבוצה הכינוי "גלאקטיקוס" והאוהדים רכשו כמות שיא של מעל ל-11,000 מנויים. למרות זאת, העונה הייתה מאכזבת והקבוצה סיימה במקום השישי בלבד. בתום העונה נערך משחק ראווה מול בוקה ג'וניורס שהסתיים בהפסד 1-0.

ב-18 בדצמבר 2007, במהלך עונת 2007/2008, עבר המועדון לידיו של המיליארדר אלכסנדר שניידר, אשר מכר את הקבוצה אף הוא לידיו של מיליארדר אחר, מיטשל גולדהאר, ב-3 באוגוסט 2009. בעונתו הראשונה כבעליה של הקבוצה, החליט גולדהאר לא להשקיע כלכלית בקבוצה, אך לקראת עונת 2010/2011 ערכה הקבוצה מסע רכש מסיבי בו הוחתמו 13 שחקנים חדשים. בעונה זו תקציב הקבוצה שבר שיא ישראלי כשחצה את רף ה-100 מליון שקל. ב-4 בינואר 2011 פוטר מנג'ר הקבוצה אבי נמני. בעקבות פיטורי נמני התפטר מאמן הקבוצה יוסי מזרחי וכשבוע לאחר מכן התפטר גם עוזר המאמן איציק עובדיה. במקומם מונה מוטי איוניר לתפקיד המאמן, אליו הצטרפו חנן אזולאי וקובי אלפסי בתור עוזרי המאמן. לקראת עונת 2011/2011 עזב עוזר המאמן חנן אזולאי, ובמקומו הצטרף גדי כרמלי.

בעונת 2011/2012 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על חזר לנקראן האזרית, ז'לייזניצ'אר סראייבו הבוסנית ופנאתינייקוס היוונית. מכבי הוגרלה לבית ה' יחד עם בשיקטש, דינמו קייב וסטוק סיטי, וסיימה אחרונה ללא ניצחון.

בתאריך 5 בדצמבר 2011 פוטר המאמן מוטי איווניר עקב ההפסדים הרבים באותה תקופה, ובמקומו מונה ניר לוין.

[עריכה] מגרשים, אצטדיונים ומתקנים

מיום הקמתו של המועדון, עד לשנת 1938 שחקה מכבי תל אביב ב-8 מגרשים שונים, בעלי משטחי חול, חמרה וכורכר.

בשנת 1938 עברה מכבי לשחק באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון, אשר שימש כבית של המועדון במשך 31 שנה. במהלך תקופה זו אירחה מכבי לפרקים במגרש "באסה" אשר ביפו במשחקים מרובי קהל, וכמו כן באצטדיון בלומפילד, מפאת המספר הנמוך של מקומות הישיבה באצטדיון המכביה, והפריצות שהיו בגדרות שמסביבו.

בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מכבי באמצע שנות ה-60, החליט יושב ראש הקבוצה ג'רי בית הלוי, לעבור לארח באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. מהלך זה נעשה בשנת 1967, אך רק בשנת 1969 הפסיקה מכבי להשתמש באצטדיון המכביה לאירוח משחקים רשמיים. בשנים 1986-2006 שיחקה מכבי גם באצטדיון רמת גן, כשבחלק מהזמן אצטדיון זה היה אצטדיון הבית של מכבי, אך בשנים האחרונות הפך אצטדיון בלומפילד לבית הרשמי של מכבי תל אביב.

מכבי עורכת את אימוניה במתקן האימונים בקריית שלום אשר בדרום תל אביב-יפו. במתקן זה משתמשת מחלקת הנוער של מכבי כמגרש בית.

[עריכה] סגל השחקנים

נכון ל-4 בפברואר 2012

מס' עמדה שם
1 ישראל שוער ברק לוי
2 ישראל מגן קלמי סבן
4 ברזיל בלם ניבאלדו
6 ישראל קשר גל אלברמן
7 ישראל קשר גיז'רמו ישראלביץ'
9 ישראל חלוץ ברק יצחקי (קפטן)
10 בוסניה קשר האריס מדוניאנין
11 ישראל קשר אלי זיזוב
13 ישראל חלוץ מונס דאבור
14 ישראל מגן יואב זיו
15 ישראל קשר דור מיכה
16 ישראל חלוץ אלירן עטר
17 מונטנגרו בלם סאבו פאביצ'ביץ'
18 סנגל חלוץ מוסא קונאטה
מס' עמדה שם
19 ישראל קשר רועי קהת
21 ישראל קשר שרן ייני
23 ישראל קשר משה לוגסי
24 ישראל חלוץ רוברטו קולאוטי
25 ישראל קשר רפי דהן
26 ישראל בלם אבי סטרול
27 ישראל מגן עומר ורד
29 ישראל קשר ריף פרץ
31 ישראל שוער יוסי גינזבורג
42 ישראל מגן רחמים צ'קול
43 ישראל קשר רוסלאן ברסקי
44 קרואטיה בלם רוברטו פונצ'ץ
45 ישראל קשר תום מנשרוב
55 ישראל שוער גיא חיימוב

[עריכה] תארים, שיאים והישגים

[עריכה] תארים

  • אליפויות: 20 (14 לאחר קום המדינה) (שיא)[1]
    • 1923, 1929, 1936, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003
  • גביעי מדינה: 22 (16 לאחר קום המדינה) (שיא)
    • 1928/1929, 1929/1930, 1932/1933, 1940/1941, 1945/1946, 1946/1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977, 1986/1987, 1987/1988, 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005
  • גביעי טוטו: 3
    • 1992/1993, 1998/1999, 2008/2009
  • אליפות אסיה לקבוצות: 2
    • 1968/1969, 1970/1971
  • אלוף האלופים: 5 (שיא משותף)
    • 1964/1965 , 1967/1968 , 1976/1977 , 1978/1979 , 1987/1988

[עריכה] שיאים והישגים

  • הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה.
  • המיקום הנמוך ביותר - 12 (עונת 1987/1988)
  • דאבל - 7 (1941, 1947, 1954, 1958, 1970, 1977, 1996)
  • סגנות - 9 (1955, 1960, 1966, 1969, 1974, 1993, 1994, 1999, 2004)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 33 (כולל זכיות)
  • הופעות בגמר גביע הטוטו - 6 (כולל זכיות)
  • שיא הניצחונות לעונה - 30 (1966/1968)
  • שיא ההפסדים לעונה - 13 (1999/2000)
  • שיא הנקודות לעונה - 88 (1993/1994)
  • שיא השערים לעונה - 103 (1949/1950)
  • שיא הספיגה לעונה - 53 (1990/1991)
  • שיא שערים לשחקן בעונה - 27 (שייע גלזר ב-1952/1953)
  • מלך השערים בכל הזמנים - אבי נמני (174)
  • מלך ההופעות בכל הזמנים - מיקו בלו (498)
  • מלך השערים במסגרות האירופאיות - ברוך דגו (9)
  • מלך ההופעות במסגרות האירופאיות - לירן שטראובר (29)
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 13-0 (מכבי ראשון לציון ב-1950)
  • תבוסה הגדולה ביותר בליגה - 0-10 (מכבי חיפה ב-1988)
  • הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות - 6-0 (ז'לגיריס וילנה ב-2001, וז'לייזניצ'אר סראייבו ב-2011)
  • תבוסה הגדולה ביותר במסגרות האירופאיות - 1-5 (באיירן מינכן ב-2004), (בשיקטש ב-2011)

[עריכה] מלכי השערים בליגה

[עריכה] מחלקת הנוער

למכבי תל אביב אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר בישראל.

[עריכה] קבוצות מחלקת הנוער

מנהל מחלקת הנוער: ניר לוין

שם הקבוצה ליגה מאמן/מאמנים
מכבי "שחר" תל אביב ליגת העל לנוער עמיר תורג'מן
מכבי "עודד" תל אביב נערים א' ארצית דרום שרון חיטמן
מכבי "אלי פוקס" תל אביב נערים ב' מרכז זיו אריה
מכבי תל אביב 2 נערים ג' מרכז יוסף נחמיאס
מכבי "אלדד" תל אביב נערים ג' מרכז שלומי מיטלקה
מכבי "שלמה" תל אביב ילדים א' מרכז משה גולדנברג
מכבי תל אביב ילדים א' מרכז חיים סיטון
מכבי תל אביב ב' ילדים ב' מרכז ערן גולן ואריק לוי
מכבי תל אביב ילדים ב' מרכז יעקב אברמוב ואורי דוד
מכבי "עוז" תל אביב ילדים ג' מרכז יוסי חכים ומני יאסו
מכבי "לייבו" תל אביב ילדים ג' מרכז אלירן סלמן ועדי סומך
מכבי תל אביב ב' טרום ילדים א' מרכז אורי דוד וכפיר אלפונטה
מכבי תל אביב צפון טרום ילדים א' מרכז אסף פרופטה ויותם פרי
מכבי תל אביב טרום ילדים ב' מרכז מיכה דהן
מכבי "אהרון" תל אביב טרום ילדים ב' מרכז שי לוי וגיא שלום

[עריכה] תארים והישגים

קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מכבי "שחר" תל אביב, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה לנוער של ליגת העל בכדורגל לנוער ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה. בעונת 1996/1997 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה שזוכה בדאבל, הישג אותו שחזרה שלוש פעמים.

[עריכה] שחקני עבר בולטים

ישראלים בולטים ששיחקו במועדון
זרים בולטים

ברית המועצות אלכסנדר אובארוב, ברית המועצות אלכסנדר פולוקרוב, פולין אנדז'יי קוביקה

[עריכה] מאמני עבר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מאמני הקבוצה בעבר עד היום:

שם שנת התחלה שנת סיום משחקי ליגה אחוזי הצלחה
צרפת עמנואל גור-אריה שנות העשרה
פולין שמעון (לומק) רוטנר שנות ה-20 1934
אוסטריה אגון פולק 1934 1939
ישראל אלכסנדר נמש שנות ה-30
ישראל ארמין וייס 1939 1941
אוסטריה ישראל אגון פולק 1941 1947
ישראל לאיוש הס שנות ה-40
ישראל ג'רי בית הלוי 1947 1952
ישראל גאול מכליס 1952 1953
ישראל ג'רי בית הלוי 1953 1957
ישראל יוסף טסלר 1957 1959
ישראל יוסף מרימוביץ' 1959 1961
הונגריה איגנץ' מולנר 1961 1962
ישראל ישראל חליבנר 1962 1962
יוגוסלביה סלבוליו סטנקוביץ 1962 1962
ישראל ג'רי בית הלוי 1962 1964
יוגוסלביה סלבוליו סטנקוביץ
ישראל אליעזר שפיגל 1966 1967
ישראל צבי ארליך 1967 1967
ישראל ישראל חליבנר 1967 1968
ישראל יוסף מרימוביץ' 1968 1969
ישראל דוד (דוביד) שווייצר 1969 1970
ישראל ישראל חליבנר 1970 1971
ישראל יצחק שניאור 1971 1972
ישראל יוסף מרימוביץ' 1972 1973
ישראל יצחק שניאור 1973 1976
ישראל יעקב גרונדמן 1976 1977
ישראל שמואל פרלמן 1977 1978
ישראל ניסים בכר 1978 1979
שם שנת התחלה שנת סיום משחקי ליגה אחוזי הצלחה
ישראל צבי רוזן 1979 1980
ישראל זאב זלצר 1980 1981
ישראל יעקב גרונדמן 1981 1982
ישראל ניסים בכר 1982 1982
ישראל דוד (דוביד) שווייצר 1982 1983
ישראל יצחק שניאור 1983 1985
ישראל שמעון שנהר 1985 1987
ישראל גיורא שפיגל 1987 1988
ישראל דרור בר-נור
ישראל יוסף מרימוביץ' 1988 1989
ישראל ניסים בכר 1989 1990
ישראל צבי רוזן 1990 1991
ישראל אברהם גרנט 1991 1995
ישראל דרור קשטן 1995 1996
ישראל אברהם גרנט 1996 2000
ישראל שלמה שרף 2000 2000 2 66.7%
ישראל ניר לוין 2000 2002
ישראל ניר קלינגר 2002 2005 54.9%
ישראל אלי דריקס (זמני) 2005 2005 2 50.0%
הולנד טון קאנן 2005 2006 19 42.1%
ישראל אלי כהן 2006 2007 35 54.3%
ישראל ניר לוין 2007 2008 31 43.0%
ישראל רן בן שמעון 2008 2008 8 37.5%
ישראל מרקו בלבול[1] 2008 2009 31 49.4%
ישראל אבי נמני[2] 2009 2010 29 69.0%
ישראל יוסי מזרחי[1] 2010 2011 16 60.4%
ישראל איציק עובדיה (זמני) 2011 2011 1 100%
ישראל מוטי איוניר 2011 2011 32 50.0%
ישראל ניר לוין 2011

הערות:

‏1. אימן תחת אבי נמני שהיה מנג'ר/מנהל מקצועי.
‏2. אבי נמני היה המאמן בפועל, אולם עוזר המאמן ניר לוין נרשם כמאמן משום שנמני לא היה בעל תעודת פרו.

[עריכה] אוהדים

אוהדי הקבוצה, שעתיים לפני משחק הדרבי של תל אביב

[עריכה] השחקן ה-12

ארגון האוהדים "השחקן ה-12" נוסד בשנת 2000. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון קם בשאיפה להנעים את השהייה במגרשים, הן על ידי שיפור העידוד והן על ידי מיגור האלימות במגרשים, ובכך למשוך קהל אשר יעניק למועדון גב כלכלי. אף על פי שארגון השחקן ה-12 קם כדי לשפר ולתמוך במועדון הכדורגל של האגודה, הוא תומך בעידוד הקבוצה ונוכח גם במשחקיה בענפי הכדורסל, כדוריד והכדורעף. למרות תמיכת הארגון בשיתוף פעולה עם הנהלת המועדון, בשנים האחרונות התגלעו מספר מחלוקות בינו לבין הנהלת המועדון, בין השאר בנוגע למחירי הכרטיסים, אי־התייחסות לבקשות הקהל ושחרור אבי נמני מהקבוצה בשנת 2003. מחאת האוהדים החלה לאחר שבמשך תקופה ארוכה חשו בארגון כי ההנהלה מפגינה יחס מזלזל כלפיהם. באוגוסט 2003, לאחר שחרורו מהקבוצה של הקפטן אבי נמני, החל הארגון במחאה וביקש מההנהלה להגביר את השיח בין המועדון לאוהדים, להוזיל את מחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה ולשפר את היחס לשחקני העבר ולסמלים.

[עריכה] אולטראס מכבי 96

ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" הוקם בעונת הדאבל 1995/1996. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. למרות שהארגון הוקם בשנת 1996, רק כעשור לאחר מכן התחיל לפעול כארגון מעודד וזכה להכרה ביציע. הארגון נוסד עקב החיכוכים הרבים שהיו בין בעלי הקבוצה, לוני הרציקוביץ', לאוהדי הקבוצה. ארגון האולטראס עמד מול לוני בחזית המאבק על הקבוצה במשך 12 שנות בעלותו בקבוצה, עד שהצליח להביא לעזיבתו את הקבוצה ולמכירתה לבעלים חדש. במהלך עונת 2003/2004 הגיע הארגון למשחקי הבית של הקבוצה לבושים בחולצות שחורות ונמנעו מלעודד את הקבוצה במהלך המשחקים. בתום עונה זו הושג הסכם בין הארגון להנהלה, אשר יישר את ההדורים בין שני הגורמים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכבי תל אביב

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 תארי הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  2. ^ תארי הקבוצה באתר הרשמי של המועדון
  3. ^ כפי שמצוין גם בספר מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות


ליגת העל בכדורגל - עונת 2011/2012

מכבי חיפההפועל תל אביבמכבי תל אביבבני יהודהעירוני קריית שמונהמכבי נתניהמכבי פתח תקווההפועל עכו
הפועל באר שבעהפועל חיפהבית"ר ירושליםמ.ס. אשדודבני סכניןהפועל פתח תקווהעירוני ניר רמת השרוןהפועל ראשון לציון

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא