מכה שנייה

צוללת דולפין AIP אח"י תנין. על פי פרסומים זרים צוללות דולפין AIP מותאמות לשיגור טילים גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת מכה שנייה גרעינית.

מכה שנייה הוא מושג המתאר מצב בו אדם או מדינה, החוששים או צופים שיושמדו בעתיד, משאירים מישהו שינקום את נקמתם לאחר מכן. הדבר נועד ליצור הרתעה שאמורה למנוע את השמדת האדם או המדינה, מחשש לנקמה.

רעיון המכה השנייה הפך לידוע בזמן מרוץ החימוש בתקופת המלחמה הקרה, עם פיתוחה של הפצצה הגרעינית, כאשר לראשונה בהיסטוריה נפתחה אפשרות מעשית להשמדת מדינה שלמה בבת אחת. נוצר צורך ליצור הרתעה שגם אחרי השמדה מוחלטת של המדינה תהיה נקמה ודאית (שאינה תלויה ברצונן הטוב של מדינות אחרות).

דוגמה לאיום במכה שנייה הוא חימוש צוללות (אשר יכולות לשהות הרחק מהמדינה המותקפת והן קשות לאיתור) בטילים גרעיניים על מנת שיוכלו להגיב נגד מדינה תוקפת בצורה עצמאית במידת הצורך ועל פי פקודות שניתנו מראש.

מצב זה רלוונטי גם בתחומים כגון תורת המשחקים, הדנה בין השאר במעשה של שחקן המשחק בתנאי חוסר ידיעה לגבי מה יעשה השחקן השני, תוך חשש מתגובתו.

דוגמאות

• על פי פרסומים זרים צוללות דולפין AIP מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי), שניתן לחמש אותם גם בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני.

ראו גם

• השמדה הדדית מובטחת
• מכה ראשונה
• כשל קטלני
• נשק יום הדין
• פצצה מומלחת

לקריאה נוספת

• מיכאל כהן, "תוכניות המגירה למלחמת עולם שלישית: זירת המזרח התיכון 1954-1945", מערכות, תל אביב, 1998

קישורים חיצוניים

• נועם אופיר, הפרדוקס הבליסטי - מי הראשון שיתן "מכה שנייה"?, בטאון חיל האוויר, 1 בפברואר 2002
• משה חלמיש, עולם הדממה ואפקט המכה השנייה, באתר JDN