מכון אשר לחקר החלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזית מבנה מכון אשר לחקר החלל

מכון אשר לחקר החלל הוא מכון מחקר בטכניון, העוסק במחקרים מתקדמים בתחום הלוויינים הקטנים, טיסות מבנה בחלל ונושאים נוספים.

המכון נוסד ב-1984. סגל המכון מורכב מחוקרים (רובם פרופסורים) החברים במספר תחומי פעילות של הטכניון: פיזיקה, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ומדעי המחשב. בנוסף למחקרי המכון משתתף הסגל בהנחיית תלמידי חקר של הטכניון בעבודות הקשורות להנדסת חלל.

מבנה המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צידו האחורי של מבנה מכון אשר לחקר החלל

מבנה מכון אשר לחקר החלל נחנך באופן רשמי ב-12 בפברואר 2009. המבנה ממוקם בסמוך לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. עד להקמת המבנה, שכן המכון בבניין ליידי דיוויס בטכניון, המשותף לפקולטה להנדסת מכונות ולפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

המבנה החדש מתפרש על פני ארבע קומות:

  • קומת הקרקע: מעבדה להנעה חשמלית ומעבדה לתקשורת באמצעות לייזר.
  • קומת הכניסה: חדר הרצאות, משרדי הנהלת המכון, משרדי חברי סגל בכיר ומשרדי צוות המחקר.
  • קומה ראשונה: מעבדה למערכות בקרת יציבה, מעבדה למערכות חלל מבוזרות, מעבדת אינטגרציה וחדר נקי.
  • קומת הגג: תחנת קליטת לווינים ותחנת איתור ותקשורת לוויינים בלייזר.

מיזם לווייני הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.

עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין טכסאט-2 שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010[1].

הטקסאט הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת המכון לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.

נכון ל-2012, מקדם המכון מיזם לבניית 3 ננו לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ6 ק"ג והם יבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ), שישוגרו יחד בחו"ל בשנת 2015 ויבחנו את היכולת לטוס במבנה משותף, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור). הפרויקט בהובלת המכון, נעשה בשיתוף התעשייה האוירית לישראל, רפא"ל, אלביט SPACECIALIST וגורמים נוספים‏[2].

פרויקטי סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל מכון אשר לחקר החלל מנחה פרויקטי סטודנטים להנדסת תעופה וחלל הלומדים בטכניון. עם פרויקטים אלו נמנים:

  • DUSAT - צמד מיקרו-לוויינים לתצפית תלת-ממדית על כדור הארץ
  • LUNGRA - LUNar GRAvity Explorer
  • OBSERVER - Small Remote Sensing Satellite in Elliptical Orbit Using Hall Thrusters
  • OKEV - Constellation of HyperSpectral Remote Sensing Satellites
  • TALS - An Air-Launched Version of the Shavit Launcher

מחקרי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון אשר לחקר החלל עוסק במגוון תחומים של טכנולוגיות חלל מתקדמות, ומדעניו עוסקים במספר תחומים של יישומי חלל, ובהם:

  • BLISL - Broadband Laser Inter-Satellite Link
  • Integrated Optical Inertial Space Navigation System
  • Star Tracker - strapdown stellar sensor
  • Diagnostics of Plasma Thrusters in Flight

מדעני המכון, ובראשם פרופסור חבר אהוד בכר, עוסקים מזה שנים במחקר והדמיות של טיסות מבנה של לוויינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]