מכון המקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל מכון המקדש

מכון המקדש הוא מכון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו. מטרתו הרשמית היא בניין בית המקדש השלישי, ובפועל הוא עוסק בעיקר בהשבת נושא "בית המקדש" לתודעה הציבורית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה. המכון נוסד בשנת 1987 ובראשו עומד הרב ישראל אריאל.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם המנורה שנעשה על ידי מכון המקדש, מעל המדרגות היורדות לכותל מהרובע היהודי

מאז הקמת המכון יוצרו בחסותו כלים רבים לשימוש ככלי המקדש כגון המנורה ומזבח הקטורת, שולחן הפנים והכיור, ונתפרו בגדים הזהים לבגדי הכהנים במקדש. המכון מעסיק אמנים המציירים תמונות הממחישות את עבודת המקדש וסדריו, ובמהלך השנים אף הוציא לאור מחזורים, סידורים וספרים העוסקים בנושא זה, בליווי תמונות, בתחילה בשיתוף עם הוצאת כרטא אולם כיום הוא מוציא את ספריו בהוצאה עצמית. המכון אף מארגן הרצאות וימי עיון, אחד מהם, בפסח תשס"ח נתקל בהתנגדות של ארגון "תנו לחיות לחיות" בשל רצון לארגן טקס הדומה לשחיטת קורבן פסח.‏[1]

בין היתר מעודד המכון עליית יהודים להר הבית בטהרה כחלק מ"כמיהת המקדש". בראשית שנת תשס"ח החל המכון להפעיל תוכנית לפיה בית ספר (העומד בקריטריונים מסוימים) שיעשה טיול בירושלים ויכלול במהלך הטיול עלייה להר הבית יקבל ממכון המקדש מימון להסעה.

בשנת תשס"ו החל המכון להוציא עלון פרשת השבוע, במטרה להפיץ עוד יותר את המודעות לנושא המקדש. הוצאת העלון פסקה כעבור כשנה.

מכון המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למכון המקדש, המכון הקים מכון מחקר בשם המכון ללימודי מחקר ובניין המקדש, אשר בראשו עומדים הרב ישראל אריאל ובנו הרב עזריה אריאל. החוקרים עוסקים בלימוד מעמיק בנושאי המקדש השונים, כגון: בגדי הכהונה, כלי המקדש, זיהוי מקום המקדש, פרה אדומה, דיני הקורבנות ופתרון בעיות שונות הקשורות לחידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה. כמו כן המכון הוציא ספרים על מסכתות יומא זבחים ופסחים הקרויים 'שערי היכל' ובהם מאות מערכות העוסקות במקדש ובעבודת הקרבנות. מכון המחקר מתעתד בעתיד הרחוק להוציא לאור ספרים דומים לכל המסכתות בסדר קדשים, וכן למסכתות משאר הסדרים העוסקות בנושאי המקדש.

תפעול המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד המכון והעומד בראשו הוא הרב ישראל אריאל, והוא אף עוסק רבות במחקרים בנושא המקדש, ובהרצאות ברחבי הארץ, להגברת המודעות והשאיפה לבניית בית המקדש. מנכ"ל המכון מאז אלול תש"ע הוא דוד שוורץ.

מחזור הפעילות של המכון לשנת 2008 היה 3.9 מיליון שקל‏‏[2]. המכון מקבל תרומות מאנשים פרטיים‏[3],כך למשל איל הון אוקראיני ודים רבינוביץ' תרם כסף לייצור מנורת זהב. וכן מימון ממשרד המדע, משרד הפנים, ומשרד התרבות והספורט. כמו כן מקבל המכון סיוע עקיף של בנות שירות לאומי העובדות בו בהתנדבות.‏[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל בית הבחירה - הרב עזריה אריאל, שערי היכל - מסכת יומא, מכון המקדש, תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על השחיטה, "תנו לחיות לחיות": ניאבק בהקרבת קורבן פסח, באתר ynet‏, 1 באפריל 2008
  2. ^ אורי בלאולאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
  3. ^ יהודים ושאינם, אך לא מגופים נוצריים, אלא רק מקהילות "בני נוח", שתרומותיהם מותרות על פי ההלכה, כפי שמפרסם אתר המכון: http://www.temple.org.il/about.asp?id=36447.
  4. ^ המטרה - הר הבית: מבט עכשווי על האיומים על הר-הבית מצד גורמים קנאים ומשיחיים, בהוצאת מכון קשב לדמוקרטיה