מכון התקנים הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו המכון
מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב
המבנה הימני
המבנים המרכזי והשמאלי

מכון התקנים הישראלי (מת"י) הוא תאגיד ממלכתי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים:

Cquote2.svg

מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.‏[1]

Cquote3.svg

הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא המועצה הכללית, תחתיו פועל ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון). במועצה הכללית ובוועד הפועל מיוצגים כלל מגזרי המשק והחברה: המגזר העסקי, התעשייה והמסחר, המגזר הצרכני, רשויות המדינה, גופי מדע, מחקר ועוד. מנכ"ל המכון מאז פברואר 2010 הוא ידי דני גולדשטיין. למכון כ-1000 עובדים, והכנסותיו השנתיות עומדות על כ-400 מיליון ש"ח‏[2]

לשם ביצוע המשימות המוטלות עליו, פועל מכון התקנים בשלושה תחומים עיקריים: תקינה, בדיקות מעבדה והתעדה של מוצרים ושירותים. בנוסף, מרכז ההדרכה של מכון התקנים מבצע הכשרות למקצועות השונים הקשורים לפעילותו. שילוב של תחומים אלו תחת קורת גג אחת, יוצר שילוב מערכות, וריכוז כוחות מקצועיים, ואפשרות לתפעול יעיל וחסכון במשאבים. עם זאת, בעשורים האחרונים נטען ביחס למכון כי הוא שריד מיושן המהווה חסם משמעותי לתחרות ולהורדת יוקר המחיה בישראל, מאחר שהוא כופה בדיקות יקרות על יבואנים קטנים ללא צורך‏[3], כיוון שאינו מכיר בארגוני התקינה הקיימים בארצות הברית ובאירופה‏[4], זאת על אף הנחיית הממשלה‏[5]. ועדת טרכטנברג חיזקה טענה זו‏[6], והמליצה גם כן על קבלת התקינה הבינלאומית, אותה מסרב לקבל המכון‏[7].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי הוקם על בסיס מכון התקנים הארצישראלי, שהוקם ב-1945 על ידי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. המכון הארצישראלי נרשם כחברה בע"מ ובדק וקבע תקנים באופן עצמאי בדרכי הפעולה הסטנדרטיות, בהן ביצוע בדיקות איכות, עריכת סקרים ומחקרים ועוד.

המכון הארצישראלי הוקם כצורך להרחיב את "המעבדה לבדיקת חומרים", שהוקמה ב-1923 אף היא על ידי ארגון הארכיטקטים ואינג'נרים (אאא"י), במטרה לבדוק את איכותם של חומרי בניין. ב-1953, 30 שנה לאחר הקמת המעבדה, עוגן המכון בחוק והוכר כסמכות היחידה למתן תו תקן ישראלי.

תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת פעילותו של המכון בתחום התקינה והכנת התקנים היא: הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו, הקלה על הסחר הבינלאומי, שמירה על איכות הסביבה ופישוט תהליכים לשיפור התקשורת בין הספק ללקוח.

התקן הישראלי הוא מסמך המפרט דרישות טכניות החלות על מוצר, או על שירות, או על תהליך, כדי שיתאימו לייעודם. כן דן התקן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך, מאות וועדות טכניות, שבהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה.

תקנים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מייצג את ישראל בארגוני התקינה בעולם כגון: ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) והנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC). וחובר במוסדות המנהלים ארגונים אלו. המכון מקיים קשרים עם מוסדות מקבילים לו בחו"ל והוא קשור עם עמיתיו בהסכמי הדדיים שאיתם זוכה מכון התקנים להכרה בינלאומית מקיפה. קשרים אלו מסייעים לעיתים לחברות ישראליות לפתוח את הדרך לשווקים בחו"ל.

בדיקות מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מפעיל מערך של בדיקות מעבדה המספק שירותי בדיקה למוצרים ולתהליכים. מערך הבדיקות מציע ריכוז טכנולוגיות המקיף את ענפי תעשייה רבים במעבדותיו, בין היתר: בניין, חשמל, כימיה, מזון, טקסטיל, מכניקה, אלקטרוניקה, תקשוב, מכניקה והידרוליקה.

התעדות למוצרים, תהליכים ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל תו תקן ישראלי

מכון התקנים הישראלי הוא הגורם בעל ההרשאות הנרחבות ביותר במדינת ישראל לצורך התעדת מוצרים ותהליכים הכוללים: תוי תקן, תעודות בדיקה ואישורים אחרים - ישראלים ובינלאומיים. פעילות ההתעדה מרוכזת באגף איכות והסמכה של המכון.

  • תו תקן - סימן המאשר כי המוצר איכותי ומתאים לדרישות התקן.
  • תו בטיחות - סימן המאשר שהמוצר מתאים לתקן הכולל דרישות בטיחות.
  • תו ירוק - סימן המאשר שהמוצר עומד בקריטריונים המוכיחים שפגיעתו בסביבה פחותה.

מכון התקנים הישראלי מתעיד אלפי ארגונים בישראל למערכות ניהול איכות כגון: ISO 9001, ISO 14001 ועוד.

הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מוביל את תחרות הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ע"ש ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במגזר העסקי. תחרות זו מתקיימת בהתאם להחלטות הממשלה לקידום האיכות והמצוינות בישראל. התחרות נערכת בשותפות של משרד ראש הממשלה, משרד התמ"ת, מכון התקנים הישראלי, נציבות שירות המדינה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והאיגוד הישראלי לאיכות.

התחרות נערכת בשני מסלולים:

  1. מסלול האיכות והמצוינות העסקית, המנוהל על ידי מכון התקנים הישראלי
  2. מסלול המצוינות הארגונית במגזר הציבורי, המנוהל על ידי נציבות שירות המדינה

ביקורת המדינה (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אוניברסיטת תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז הירידים והקונגרסים בישראל הדרייב אין המרכז לטכנולוגיה חינוכית הטלוויזיה החינוכית הגנים הבוטניים הגן הזואולוגי שייח' מוניס שדרות קק"ל מחלף קק"ל טיילת המדע הבית הירוק הפקולטה להנדסה בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לכלכלה אודיטוריום סמולרש הפקולטה למשפטים בית הכנסת צימבליסטה הפקולטה לניהול הפקולטה למדעים מדויקים בית התפוצות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ספריית וינר הפקולטה לרפואה מסוף האוניברסיטה מרכז עלית לספורט הפקולטה לאמנויות הגלריה האוניברסיטאית כיכר אנטין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הפקולטה למדעי החברה המכון למחקרי ביטחון לאומי מכון התקנים הישראלי אפקה נווה אביבים רמת אביב רחוב חיים לבנון מסילת הירקון מסילת החוף נתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה

ב-2013, פרסם מבקר המדינה ביקורת נרחבת על פעילות משרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת), אשר כללה ביקורת רבה על פעילות המכון, ועל הנזק שהיא גורמת לתחרות בישראל‏[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°6′34.77″N 34°48′9.19″E / 32.1096583°N 34.8025528°E / 32.1096583; 34.8025528

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]