מכון שכטר למדעי היהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות
תאריך ההקמה: 1989
סוג: מכון אקדמי
נשיא: הרב פרופ' דוד גולינקין
מנכ"ל: ליאת סיטרון
סטודנטים: כ-600 מדי שנה
http://www.schechter.ac.il

מכון שכטר למדעי היהדות עוסק בחקר, לימוד והנחלת מדעי היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך שימת דגש על משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד מזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית.

מכון שכטר הוא מוסד אקדמי ישראלי המציע תוכנית רב-תחומית, הכוללת 14 מסלולי לימוד לתואר שני במדעי היהדות. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות, בסמוך למוזיאון ישראל והכנסת בירושלים.

היסטוריה של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר נוסד בשנת 1989 בירושלים במטרה לחקור וללמד את מדעי היהדות מתוך גישה יישומית ומודרנית, בסגנון פלורליסטי. המכון נקרא על שם הרב ד"ר שניאור זלמן שכטר, חוקר ומחנך אשר נחשב לאחד מגדולי ההוגים של היהדות הקונסרבטיבית. בשנת 1990 נפתחה התוכנית ללימודים לקראת תואר שני, כשלוחה של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) אשר העניקה תואר אקדמי אמריקאי.

בשנת 2005 קיבל המכון הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה לפעול כמוסד אקדמי ישראלי שמוסמך להעניק תואר שני M.A. במדעי היהדות.

באביב 2012 הושלמה בנייתו של הקמפוס החדש של המכון, שנמצא בצמוד לבניין הישן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז. בנוסף, הושלמה בנייתו של מרכז נוסף של המכון, בשכונת נווה צדק בתל אביב יפו. המרכז, "נווה שכטר - מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית", נפתח בספטמבר 2012 לפעילות מלאה. במקום מתקיימת פעילות של לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות ובסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אמן, תערוכות, חוגים למשפחה וסיורים. בנוסף נערכת במקום פעילות קהילתית של חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי.

נכון לשנת 2013 לומדים במכון כ-600 סטודנטים ועד כה השלימו את לימודיהם כ-1300 בוגרים, ברובם אנשי חינוך מתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

תוכניות לימוד לתואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר מציע תוכנית רב-תחומית מגוונת לתואר שני במדעי היהדות הכוללת 14 תחומי לימוד: מקרא, תלמוד והלכה, מדרש ואגדה, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, לימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב, לימודי האישה והיהדות, האומנויות ביהדות, יהדות ספרד וארצות האסלאם, יהדות זמננו, ספרות עברית ויהודית, חינוך יהודי/הוראת תרבות ישראל, חינוך חברתי ולימודי משפחה וקהילה. התואר השני במכון שכטר למדעי היהדות מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

בנוסף במכון ניתן ללמוד לתואר שני במסגרת מספר תוכניות מיוחדות:

  • מרפא - תואר שני בלימודי היהדות עם התמחות בלימודי משפחה וקהילה + תעודה בליווי רוחני CPE שתהיה מוכרת על ידי רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל.
  • משל"י - תוכנית דו-שנתית המשלבת לימודי קודש בחברותא יחד עם לימודים אקדמיים לתואר שני במדעי היהדות (במסגרת בית הספר לרבנים ע"ש שכטר).
  • "דרך" היא תוכנית חדשה לתואר שני המיועדת למורי דרך ולכלל העוסקים בהדרכה. הסטודנטים בתוכנית ילמדו לתואר שני במדעי היהדות עם התמחות בלימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב, המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

הלימודים בתוכנית ייערכו במתכונת מרוכזת ובשני סמסטרים במהלך חודשי החורף הנחשבים לעונת תיירות חלשה (בחודשים ינואר עד מרץ), בימים שני-רביעי, במשך שנתיים

  • תוכנית "מנהיגות חינוכית תל"י" המכשירה צוות הוראה עבור קרן החינוך למען בתי ספר תל"י בכל רחבי הארץ ומשלבת לימודים לתואר שני בחינוך יהודי במסגרת קרן תל"י.

במכון לומדים סטודנטים מכל רחבי הארץ המייצגים קשת רחבה של דעות ותפיסות עולם בחברה הישראלית. הלימודים לתואר השני מרוכזים ביום או ביומיים בשבוע על מנת לאפשר לסטודנטים עובדים להשלים את התואר בשנתיים. המכון מעניק מלגה בגובה של 50% משכר הלימוד לתלמדי שנה א'. הלימודים מוכרים לצורכי גמולים מקצועיים על ידי משרד החינוך.

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון פועלים חמישה מכוני מחקר:

  • המרכז לחקר ההלכה ויישומה, הוקם בשנת תשנ"ו על מנת לפרסם ספרות הלכתית בעברית, אנגלית, רוסית, ושפות אחרות וזאת כדי לסייע ליהודים ללמוד הלכה ולקיימה. המכון מפרסם תשובות שנכתבו במאה העשרים, תשובות של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, מדריכים הלכתיים בשפות שונות וספרים העוסקים בפילוסופיה של ההלכה. באתר האינטרנט תשובות לימינו, מתפרסמות תשובות לשאלות בענייני הלכה
  • המרכז לחקר האישה בהלכה, אשר חוקר את מעמדן של הנשים בהלכה ואת השלכותיו על מצבן של הנשים בישראל של ימינו. עיקר פעילותו של המרכז ממוקדת במחקר סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט בישראל ובניסיון לפתח פתרונות מעשיים לפתרונה.
  • המרכז ליהדות ואומנויות, הוקם בשנת תשס"א על מנת לחפש ולטפח נקודות מגע בין מדעי היהדות והאמנויות. המרכז תומך בתחום "האמנויות ביהדות" בתוך התוכנית לתואר שני של מכון שכטר וכותב תוכניות לימודים עבור בתי ספר תל"י. המרכז הקים בשיתוף קרן תל"י אתר אינטרנט המוקדש כולו לאמנויות ביהדות.
  • המרכז לחינוך לעמיות יהודית הוקם על ידי קבוצה של חוקרים ואנשי חינוך על מנת להוות כתובת לארגונים בישראל ובתפוצות המעוניינים לקדם נושאים כגון: מדיניות חינוכית, תוכניות לימודים, תכנון ומחקר, פיתוח מנהיגות, הכשרה מקצועית, תוכניות מפגש בין תרבותי והערכה. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכון שכטר מתוך שאיפה ליצור במסגרת המכון מסגרות להכשרה מקצועית ומסלולים אקדמיים בתחום.
  • המרכז ליהדות וביו-סוציולוגיה פרויקט החוקר התנהגות דתית בכלל ומנהגים יהודיים בפרט בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית.

עמותות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון שכטר פועלות שלוש עמותות נוספות העוסקות בקידום חינוך יהודי רב-גוני בארץ ובתפוצות שמציעות מגוון תוכניות חינוכיות להעשרה יהודית:

מפעלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכון שכטר מספר מפעלים נוספים, בין הבולטים בהם ניתן למנות את:

  • הענקת פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל בסך 40,000 $, מדי שנה.
  • קיום כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאי חינוך ויהדות, ארץ ישראל, מגדר, ראייה אבולוציונית על מנהגים יהודיים ועוד.
  • קיום הרצאות וימי לימוד לציבור הרחב.
  • הוצאה לאור של ספרים אקדמיים ופופולאריים במדעי היהדות, במטרה להנגיש לציבור הישראלי את מה שהמכון מחשיב למיטב שבספרות היהודית בכלל ובמחקרי המכון בפרט.
  • פרסום ספרות הלכתית העוסקת בסוגיות הלכתיות עכשוויות, עבור קהילות יהודיות בארץ ובעולם על ידי מרכזי המחקר השונים.

סגל המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסגל הקבוע של המכון נמנים כ-25 אנשי אקדמיה וחוקרים בתחומי ההלכה, מחשבת ישראל, המקרא ועוד. בנוסף אליהם ישנם עוד כ-40 מרצים מן החוץ. בראש המכון עומד הרב פרופ' דוד גולינקין אשר מכהן כנשיאו ומלמד במכון תלמוד והלכה. החל משנת הלימודים תשע"ג משמש ד"ר דורון בר כדיקן החדש של מכון שכטר, אשר עד לשנת תשע"ב כיהן כראש המסלול ללימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב. ד"ר בר החליף בתפקידו את פרופ' רינה לוין-מלמד שמשמשת גם כמרצה בתחום לימודי האישה ותולדות עם ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]