מכונת דפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מכונת הדפסה משנת 1811, צולמה במינכן, גרמניה.
מכונת דפוס קולומביה משנת 1858. המכונה פותחה בשנת 1813 על ידי ג'ורג' קליימר בארצות הברית. מכונת דפוס ידנית בה מונע המכבש על ידי מנופים ולא על ידי בורג. נשר המתכת משמש משקל נגדי למשקל המכבש. קצב ההדפסה היה 250 עמודים בדקה. מדעטק, חיפה.
מכונת דפוס אמינות המאה ה-20. המכונה נבנתה בשיקגו, ארצות הברית, בסוף המאה ה-19. מכבש ההדפסה מונע על ידי ידית בצורת ברך וקפיצים מרימים את המכבש לאחר שחרור הידית, מדעטק, חיפה.

מכונת דפוס היא מכשיר מכני ליצירת לחץ בין משטח צבוע, לוח הדפסה, כנגד המדיה שעליה ברצוננו להדפיס (כמו למשל נייר, חולצה, שקית ניילון), פעולה זו תיצור העברה של הדמות, מהמקור, אל שטח ההדפסה על המדיה הנבחרת.

מכונת הדפוס הראשונה הומצאה בגרמניה על ידי הצורף יוהאן גוטנברג בשנת 1440. שיטות הדפסה המבוססות על מכונת הדפוס של גוטנברג התפשטו תחילה באירופה ואחר כך ברחבי העולם והחליפו את השיטות הידניות והמסורבלות, שקדמו למכונת הדפוס ולהפרדת האותיות של גוטנברג. השיטה המכנית, שיתרונה הבולט הוא האפשרות לעבודות הדפסה המוניות ובזול, הפכה מכונת הדפוס את המילה הכתובה לזמינה לכל שכבות האוכלוסייה. מכונת הדפוס של גוטנברג נדחקה לשוליים עם המצאת דפוס האופסט.

מכונת הדפוס המאפשרת הדפסה מהירה ופשוטה ושיכפול המוני הביאו להתפתחות האינטלקטואלית החברתית באותה התקופה בגלל האפשרות להעברת ידע להמונים באופן הפשוט, זול ולא מחייב, יחסית לתקופה. התפתחות וההפצה של אינטלקטואל כתוב כמו למשל "95 התזות" של מרטין לותר ועבודות נוספות הקשורות בהפצת הנצרות הפרוטסטנטית.

הדפוס הביא לגילוי מחדש של הקלסיקות הרומיות והיווניות שלמעשה נתנו השראה להתפתחות הרנסאנס, התעצבות והתפתחות השפה הלטינית באירופה. בעקבות המצאת הדפוס חל שינוי באירופה הן בתחום הפוליטי והן בתחום החברתי בנוסף חלו שינוים בעולם המדע.

התפתחות מכונת הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך בשנת 1040, הומצאה שיטת הדפוס הראשונה על ידי פי שנג (Pi Sheng),סין, מתוך התנסות בהדפסה של כתב סיני מורכב תוך שימוש בכליי חרסינה. במרוצת 200 השנים הבאות הועבר הידע אל גוריאו (היום קוריאה) אשר באותו הזמן הייתה תחת השפעה פוליטית ותרבותית של סין. באותם מאתיים השנים התפתחה שיטת ההדפסה של פי שנג, לראשונה הודפסו הדפסות בעזרת השימוש במתכת, תחת השושלת הגוריאנית, בערך בשנת 1230.

בשנת 1440 באופן בלתי תלוי הומצאה גרסה נוספת להדפסה בעזרת מתכת בגרמניה על ידי יוהאן גוטנברג, אם כי יש היסטוריונים אשר גורסים ששותפו העיסקי של יוהאן גוטנברג היה זה שפיתח את טכנולוגית הדפוס.

יוהאן גוטנברג מיוחס להמצאת מכונת הדפוס במערב אירופה אך עם זאת ידועים הדפסות של תויות ליין ושמן זית באירופה עוד בימיה של רומא, כמו כן נמצא שגם הדפסה של ספרים הייתה בשימוש בתקופה זו. גוטנברג היה הראשון בשינוי התפיסה לגבי שימושי הדפוס. השימוש שעשה גוטנברג במכונת ההדפסה בנוסף לשיפורים נוספים היו אלה שהפכו את הדפוס התעשייתי לבעל תוצאות מתקדמות הרבה יותר ביחס לכתבי היד שעשו המעתיקים בימים שקדמו לדפוס הממוכן.

בעקבות נסיונו של גוטנברג כצורף, עשה גוטנברג שימוש מושכל בידיעותיו הרבות בתחום המתכות, גוטנברג היה למעשה הראשון שיצר את הסגסוגת שהכילה עופרת, בדיל ואנטימון, שהייתה הכרחית ליצור אותיות איכותיות ושבעזרתם הדפיסו ספרים בעלי איכות הדפסה מעולה, אותיות אילו העשויות סגסוגת של מתכות היו מתאימות לעבודות ההדפסה ועמידות הרבה יותר מאותיות החימר, העץ והנחושת שבהם השתמשו במזרח אסיה, ליצור אותיות אילו גוטנברג השתמש, במה שנחשב כיום להמצאתו הגאונית ביותר, תבניות נפרדות לכל אות. הפרדת האותיות היא שזרזה ויעלה את תהליך היצור והעימוד של המקור ואת תהליך ההדפסה.

בנוסף יצר גוטנברג את צבע השמן הראשוני שהיה עמיד יותר מאשר צבעים מבוססי מים שבהם השתמשו בזמן מוקדם יותר. הספר הראשון שהדפיס גוטנברג היה ספר תנ"ך, המכונה ספר התנ"ך של יוהאן גוטנברג או תנ"ך גוטנברג, גוטנברג ניסה הדפסה ציבעית לכמה מראשי הפרקים בספר, הדפסה זו מופיע רק בכמות עותקים מוגבלת מתוך הספרים שהוציא גוטנברג בהדפסה זו. כתב העט, מיינז פסלטר (Mainz Psalter) שיצא לאור בערך בשנת 1453, לכאורה נחשב כמעוצב בידי גוטנברג אבל הודפס תחת שמם של יורשיו של גוטנברג גון פאוסט ופטר סקופר, הדפיס ראשי תיבות באדום וכחול.

בנוסף לגוטנברג קיימים נוספים ברחבי אירופה הטוענים לכתר ההמצאה על מכונת ההדפסה הראשונה, ביניהם לורנס גנזון מהולנד ופנפילו קסטלאדי מאיטליה. מגזין "לייף" כינה את המצאת גוטנברג כההמצאה של האלף האחרון. חשוב לציין שהאלפבית היה זה שאיפשר את המצאתה של מכונת הדפוס. לדיון בנושא חשיבות האלף בית בהמצאת הדפוס ראה,Online וידאו: קוד דה וינצ`י"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Buringh, Eltjo; van Zanden, Jan Luiten: "Charting the “Rise of the West”: Manuscripts and Printed Books in Europe, A Long-Term Perspective from the Sixth through Eighteenth Centuries", The Journal of Economic History, Vol. 69, No. 2 (2009), pp. 409–445 (417, table 2)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Incunabula Short Title Catalogue, consulté le 2 mars 2011