מכונת רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכונת רוח משנת 1900 לערך

מכונת רוח (או אֵאוֹלִיפוֹן, aeoliphone) הוא כלי נגינה ופעלול-קול המייצר צליל הדומה לנשיבת רוח. הכלי בתצורתו הקלאסית בנוי מתוף המונח אופקית ומסובב באמצעות ארכובה (מנואלה) כנגד יריעת בד קנבס או עור, תוך יצירת חיכוך המשמיע את קול הנשיבה, בהתאם לקצב הסיבוב. כלים מודרניים עושים שימוש במאוורר חשמלי ותריס עץ דרכו נושבת הרוח.

הכלי משמש הן ככלי נגינה ביצירות מוזיקה קלאסית ויצירות מוזיקליות מודרניות והן כפעלול-קול על במת התיאטרון ובהקלטות רדיו בתסכיתים וכדומה.

יצירות מוזיקה קלאסית העושות שימוש במכונת רוח:

כמו כן נעשה שימוש במכונת רוח בשירים פופולריים, בעיקר בסוגות רוק מתקדם ופסיכדליה כגון "עפיפונים" של להקת סימון דופרה והצליל הגדול.