מכילתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מכילתא הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל. המכילתא מחולקת לפרשיות, ומספר פרשיות העוסקות בנושא אחד נקראות "מסכתות" (בדומה למסכתות של הש"ס).

מהקדמת הרמב"ם לספרו היד החזקה עולה כי בבתי מדרשם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא גובשו "מכילתות" לכל התורה, מלבד חומש בראשית. אולם בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים "מכילתא". האחד מכונה מכילתא דרבי ישמעאל, והוא הספר הנפוץ בכינוי "מכילתא", והוא מכיל כאמור רק מאמצע פרשת בא ועד לפרשת ויקהל. השני נקרא מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מאחר והפסקה הפותחת שלו פותחת בדברי רבי שמעון בר יוחאי. מניתוח של שני החיבורים עולה כי הראשון חובר בבית מדרשו של רבי ישמעאל, ואילו השני התגבש בבית מדרשו של רבי עקיבא.

קטעי מכילתא נוספים משוקעים כפי הנראה במדרשי הלכה אחרים, דוגמת "מכילתא דעריות", המשוקעת בתורת כהנים (ספרא), מדרש ההלכה על חומש ויקרא. אפשרות מסתברת נוספת היא, שהרמב"ם כינה את מדרשי ההלכה "ספרי" (או "ספרי דבי רב") ו"ספרי זוטא", על חומש במדבר וחומש דברים, בשם "מכילתא". אישוש לסברה זו עולה מניתוח מקביל של מדרשי ההלכה הללו עם המכילתות לחומש שמות.

גיבושן הסופי של ה"מכילתות" היה כפי הנראה בין סוף מאה השלישית לאמצע הרביעית. ככל הנראה האמוראים לא הכירו את כל המכילתא כפי שהיא בידינו, אלא רק חלקים ממנה. דעה מקובלת במחקר רואה את מקום גיבושה של "מכילתא דרבי ישמעאל" דווקא בבבל, בעיר הוצל, בבית מדרשו של התנא רבי יאשיה.

בשונה מהמכילתא דרבי ישמעאל, ששרדה ונדפסה פעמים רבות, המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי לא שרדה בשלמותה, ושוחזרה מחדש על פי כתבי יד חלקיים ומובאות במדרשים דוגמת "מדרש הגדול" רק בתחילת המאה העשרים בידי הרב דוד צבי הופמן, ולאחר מכן על פי כתבי יד נוספים בידי פרופ' יעקב נחום אפשטיין ותלמידו פרופ' עזרא ציון מלמד.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ישראל רבין בפרנקפורט תרצ"א.