המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

סמל המוסד
מוטו: אקדמיה פורצת דרך
תאריך ההקמה: 1982
סוג: מרכז אוניברסיטאי ציבורי /
מכללה ציבורית
נשיא: פרופ' דן מאירשטיין
רקטור: פרופ' מיכאל זיניגרד
סטודנטים: מעל 10,000
מיקום: אריאל
http://www.ariel.ac.il

המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הוא מוסד ציבורי ללימודים אקדמים השוכן באריאל.

המוסד קם כמכללה בשנת 1982 בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, אך מאז 2005 הינו עצמאי. נכון לשנת 2008, לומדים במוסד כ-10,000 סטודנטים בלימודים לתואר ראשון ותואר שני, לימודי הנדסאים ומכינה קדם-אקדמית.

במוסד למעלה מעשרים מחלקות לימוד בחמש פקולטות. מרבית הסטודנטים הלומדים בו מגיעים מרחבי הארץ, ורק מיעוטם (כ-15%) מן השומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי (זהו המוסד האקדמי הקרוב ביותר ל"משולש", כאשר רוב הסטודנטים מגיעים מאזור המרכז). סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר באריאל, ומשום כך נבנו בעיר ובסביבותיה מעונות סטודנטים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל והאזור.

המוסד מפעיל את פרויקט "המרכזים החינוכיים ללימודי אזרחות ודמוקרטיה" בשיתוף משרד החינוך. הפרויקט מכשיר מדריכים לחינוך והענקת ידע בנושאי אזרחות ודמוקרטיה בישראל וכולל מערך של סדנאות וסיורים לתלמידי תיכון מכל הארץ, בעיקר בכנסת ובבית המשפט העליון.

הכרזת המוסד כמרכז אוניברסיטאי אושרה על דעת המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, אך בניגוד לעמדת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד החינוך. למרות שינוי השם, המוסד מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת במוסד), ומעמד התארים המוענקים במרכז לא השתנה. שמו של המוסד עדיין נתון במחלוקת, שהיא בחלקה אקדמאית ובחלקה פוליטית.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] הפיכה למרכז אוניברסיטאי

בשנת 2005 החליטה ממשלתו של אריאל שרון להסב את המכללה לאוניברסיטה [1]. ההחלטה נומקה בצורך לחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה באזור, אם כי יש להחלטה גם משמעות פוליטית. בהמשך להחלטת הממשלה, הטילה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, על המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון לבחון את שאלת הסבתה של המכללה לאוניברסיטה. במקביל, החליטו הוועדה לתכנון ולתקצוב ובעקבותיה המועצה להשכלה גבוהה שבעתיד הקרוב אין צורך להקים בישראל אוניברסיטה נוספת. היו מי שראו בכך סוף פסוק לניסיון להסב את מכללת אריאל לאוניברסיטה או להקים אוניברסיטה חדשה בגליל.[2] לאור החלטות אלו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון שלא לאשר את הסבתה של המכללה לאוניברסיטה, אולם אישרה למכללה כינוי "מרכז אוניברסיטאי" בכפוף למספר תנאים אקדמיים. המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון אינה אותו גוף כמו המועצה להשכלה גבוהה, ואין לה הסמכות לאשר כינוי ארגון כ"אוניברסיטה".

שמו של המוסד עודו נתון במחלוקת אקדמאית ופוליטית. בעוד שהמועצה להשכלה גבוהה הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם והדגישה כי לא חל שינוי בתקצוב המוסד והתארים הניתנים בו, בירכה לשכת רה"מ על שדרוג המוסד כחלק מחיזוק גושי ההתישבות ביהודה ושומרון[3]. משרד המשפטים לעומת זאת, הכריז כי שינוי השם אינו תקף חוקית[4]. למרות טענות המוסד כי שינוי השם הוא חוקי ובוצע בשקיפות כלפי המל"ג וות"ת[5], המחלוקת לא נפתרה וביוני 2008 אף הודיעה המל"ג כי היא אינה מכירה בתארים המוענקים לבוגרי המוסד עד שיפסק השימוש בשם מרכז אוניברסיטאי[6].

[עריכה] יחידות אקדמיות ותחומי לימוד עיקריים

פסל בסביבת הספרייה, על רקע בתי העיר
פסל בסביבת הספרייה, על רקע בתי העיר

[עריכה] פעילות אקדמית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן

כנס מחקרי יהודה ושומרון - 2008
כנס מחקרי יהודה ושומרון - 2008

מחקר ופיתוח אזורי השומרון ובקעת הירדן הוקם ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם רשת מו"פ ברחבי הארץ, מקרית שמונה והגולן בצפון ועד מצפה רמון וחצבה בדרום. במסגרת המדיניות לקדם מחקר ופיתוח אזורי, משרד המדע תומך במרכזי המחקר והפיתוח.

מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים דמוגראפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים ‏‏[1] :

  • מדעי הסביבה והחקלאות - מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי – שטח – משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
  • מדעי החברה - לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
  • מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. עד כה נערכו 17 כנסים כאלה.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏מקור: אתר משרד המדע‏

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F
כלים אישיים
שפות אחרות