מכמונת מהירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכמונת מהירות היא מכשיר המשמש לאכיפה של מהירות הנסיעה המותרת של כלי רכב. ישנם סוגים שונים של מכמונות מהירות, המבוססים על עקרונות פיזיקאליים שונים, ודרכי הפעלה שונות - באופן אוטומטי או ידנית על ידי שוטר.

סוגי מכמונות מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידה באמצעות לייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מד מהירות לייזר
שוטר תנועה ישראלי מודד מהירות של רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית המבוססת לייזר
שוטר אמריקאי מודד מהירות של רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית מבוססת לייזר
מכמונת מהירות אוטומטית המבוססת על אפקט דופלר, נפוצה באנגליה ואוסטרליה ודומה מאוד למכמונת מהירות מסוג מולטנובה שנמצאת בשימוש על ידי משטרת ישראל

מכמונות מהירות מסוג זה משתמשות בפולסים של לייזר באור תת-אדום על-מנת למצוא את מרחק הרכב מהמכשיר בהפרשי זמן קצרים וקבועים מראש, וע"י כך לחשב את מהירות הנסיעה. המכשיר מופעל ידנית על ידי שוטר, בדרך-כלל ממרחק של כמה מאות מטרים. אם המכשיר מראה שמהירות נסיעת הרכב גבוהה מהקבוע בחוק, השוטר יסמן לנהג לעצור, וייתן לו את העונש הקבוע בחוק באותה מדינה - אזהרה, קנס, הזמנה למשפט או אף שלילת רישיון והחרמת הרכב. בישראל, על פי פסיקת בית המשפט[1], ניתן להרשיע אדם באמצעות קריאת מהירות של מד-לייזר אך ורק אם המדידה נעשתה ממרחק של פחות מ-300 מטרים, והמכשיר עבר כיול באותו יום.

מדידה באמצעות אפקט דופלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכמונות מהירות מסוג זה הן למעשה גרסה מזערית של מכ"ם דופלר, המשתמש באפקט דופלר על-מנת למצוא את מהירות הנסיעה. המכשיר משדר גל אלקטרומגנטי בתדר מסוים אל עבר כלי רכב אשר מגיע ממולו, ובעקבות אפקט דופלר, הגל המוחזר הינו בתדר מעט שונה. באמצעות מדידת הפרש התדרים, ניתן לחשב את מהירות הנסיעה. מכמונות מסוג זה קיימות בתצורה ידנית או אוטומטית.

הפעלה ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכשיר הידני דומה בצורתו לאקדח, וכולל בתוכו גם מצלמה. השוטר מכוון את המכשיר לכיוון רכב שמגיע מולו, ואם הרכב נוסע במהירות קבועה מעל המותר בחוק - המכשיר מצלם את חזית הרכב (ואת מספר הרישוי שלו), ומאוחר יותר מתבצע מעבר על התמונות ושליחת קנסות.

הפעלה אוטומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכמונות מהירות אוטומטיות מוצבות בצידי הדרכים, בדרך-כלל בשולי כבישים מהירים, והן מכוונות מראש לצלם רק רכבים שנוסעים במהירות גבוהה מהמותר בחוק עבור אותו קטע כביש ספציפי. עקב מחירן הגבוה של מכמונות אלו, ועל-מנת ליצור הרתעה גדולה יותר, נוהגים גורמי אכיפת החוק לפזר מספר גדול של מכשירי דמה, הזהים בצורתם למכמונת מהירות אך חלולים מבפנים. ממבט חטוף לא ניתן להבדיל בין מכמונת אמיתית לבין דמה, ובכך נוצרת הרתעה שמונעת מנהגים מלעבור על החוק.

מדידה באמצעות מהירות ממוצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכבישי אגרה אוטומטיים, העושים שימוש בטכנולוגיית זיהוי מספר הרכב מתוך תמונה על-מנת לגבות את אגרת הדרך, ניתן לחשב בקלות את המהירות הממוצעת של הרכב בקטע דרך ידוע מראש. אם המהירות הממוצעת של כלי הרכב לאורך קטע דרך מסוים עולה על המהירות הקבועה בחוק, הנהג מקבל קנס. שיטה זו נהוגה בצרפת. בישראל, הכביש היחיד בו קיימת מערכת אוטומטית לזיהוי לוחיות רישוי הוא כביש 6, אולם נכון ל-2010 לא נעשה במערכת זו שימוש על-מנת לאכוף מהירות נסיעה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא ברלס, זכאי מחמת הספק, באתר וואלה!, 22 בפברואר 2007