מכרות המלח בווייליצ'קה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 49°58′45″N 20°03′50″E / 49.97917°N 20.06389°E / 49.97917; 20.06389

מכרות המלח בווייליצ'קה ובבוכניה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Wieliczka-saltmine-kinga.jpg
קפלת קינגה הקדושה
מדינה Flag of Poland.svg פולין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1978, לפי קריטריון 4
הערות הורחב ב-2013
פסל מלח של קינגה הקדושה
מבנה הכניסה למכרות
תבליט מלח במכרות: העתק הסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י
מלח שולחן הנמכר בווייליצ'קה

מכרות המלח בוְויֶילִיצְ'קַהפולנית: Kopalnia soli Wieliczka; בגרמנית Salzbergwerk Wieliczka), בעיירה וייליצ'קה השייכת למטרופולין של קרקוב, הם מהעתיקים בעולם, ופעלו באופן רצוף מאז המאה ה-13 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20. כיום מופק במכרות מלח בהיקף קטן, המשמש בין היתר לאריזות מזכרות הנמכרות במקום. המכרה הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1978.

מבנה המכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכרות מעברים וכמעט 3,000 אולמות וחדרים באורך כולל של 300 ק"מ הערוכים בתשעה מפלסים, ועומקם המרבי הוא 327 מטר מתחת לפני הקרקע. את נתיב המבקרים באורך של 3.5 ק"מ, המשתרע בעומק של בין 64 מטר מתחת לפני הקרקע ועד 135 מטר מתחתיהם, פוקדים מדי שנה למעלה ממיליון מבקרים, דבר ההופך את המכרות לאתר התיירותי הפופולרי בפולין. נתיב זה מעוצב כמוזיאון ובו פסלים, תחריטים, מיצגים ויצירות אמנות העשויים כולם מלח. גולת הכותרת של הנתיב התיירותי היא קפלת קינגה הקדושה (Święta Kinga), הקדושה המגנה של המכרות, שנחצבה בתחילת המאה ה-20. אורכה של הקפלה הוא 54 מטר, רוחבה 15 מטר וגובהה 10 מטר. היא מעוטרת בסצינות מהתנך העשויות מלח ומוארת בנברשות מלח. במכרות מתקיימים נשפים, קונצרטים ואף אירועים פרטיים כמו חתונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך הכתוב הראשון המזכיר את עתודות המלח בווייליצ'קה הוא כתב זכויות של המלך קז'ימייז' הראשון מ-1044 המכנה אותן בשם הלטיני "Magnum Sal" ("המלח הגדול"). מסמך אחר מ-1105 מעיד כי מלח מסוגים שונים הופק במקום כבר בתקופתו של המלך בולסלאב הראשון (מלך מ-992 עד 1025). בתחילה הופק המלח ממעיינות מלוחים בדרך של חימום מימיהם ואיודם, ובשלב מאוחר יותר, ככל הנראה לאחר שהבארות המלוחות נחפרו לעומק והתגלו מחצבי המלח, החלה כרייתם.

למלח נודעה חשיבות ראשונה במעלה בימי הביניים והוא היה שקול למטבע עובר לסוחר. במאה ה-14 היו מכרות מלח אחראים ליותר מ-30% מהכנסות המדינה. ההכנסות מכריית המלח ממכרות וייליצ'קה שימשו בין היתר למימון הקמתה של האוניברסיטה היגלונית בקרקוב, ובהמשך הבטיחו את המשך פעולתה.

בשנת 1368 קבע המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול") את עקרונות פעולתו של המכרה במסמך (Statut Kazimierzowski - "חוק קז'ימייז'") המפרט את זכויותיהם וחובותיהם של עובדיו, את ניהול היומנים וההתחשבנות עם אוצר המדינה לו היה המכרה שייך וכן את תמחור המלח. במאה ה-15 החלו סוסים להפעיל את מנגנון שינוע המלח אל פני הקרקע, אשר הופעל עד אז על ידי פועלי המכרה, דבר שהגדיל את הספק הכרייה והעלה את הרווחים, ובמחצית השנייה של המאה שימשו רווחים אלה גם לשיפוצה ולהרחבתה של טירת ואוול בקרקוב. במאה ה-16 היה המכרה למיזם המסחרי הגדול באירופה, ונוסף על צוות העובדים שעסק בכרייה עצמה, הועסקו בו גם נגרים, יצרני חביות, חרשים, נהגי עגלות, סייסים, ואפילו רופא ועובדי מטבח.

עם חלוקתה הראשונה של פולין ב-1772, עבר האזור לשליטת האוסטרים, אשר שיפרו את שיטות הכרייה וההובלה. קו רכבת נסלל מווייליצ'קה לקרקוב, הוקמה תחנת כוח בסמוך למכרה, נבנתה מעלית קיטור, והכרייה הידנית הוחלפה בשיטות פנאומטיות. ב-1826 החלה תיירות מרפא להתפתח במרחצאות המלח בעיירה, אך זו נפסקה לאחר כשלושים שנה וחודשה שוב רק ב-1958.

במלחמת העולם השנייה הועבדו במכרות פועלי כפייה, ביניהם גם יהודים:

"במקום זה הוחזקו פועלי כפייה ועבדו עבודה פיזית קשה בתנאים איומים, במכרות עבדו נערים יהודיים צעירים, שהורדו בחבלים ואולצו לעבוד בתוך מי המלח מהבוקר עד הלילה, 700 יהודים עבדו כך במקום, כשבמחזור האחרון ב-1944 עבדו 70 איש כשהגיעו הרוסים ושיחררו אותם. שניים מהם נשארו בחיים, הם עבדו במקום הנקרא כיום מערת היהודים ובה חצוב על קיר המלח מגן דוד. בזמן המלחמה היה אולם בו ייצרו פצצות בהן השתמשו בהפצצות על לונדון, כל מי שעבד באולם זה לא נותר בחיים"‏[1].

בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20 החלה כרייה מוגברת של מלח במכרות, דבר שגרם לפגיעה באיכויות התיירותיות שלו ולהרס חלק מהמוצגים לאורך הנתיב התיירותי. רק לקראת סוף שנות החמישים נבלמה מגמה זו כאשר הרשויות החליטו להילחם בתופעה ונקטו צעדים ראשונים להגנה על אוצרות המכרות.

עם זאת ב-1992 הוצף חלק מהמכרות כתוצאה מכריית יתר, דבר שהבהיר שעל מנת למנוע פגיעה נוספת באתר, על ההפקה המסחרית של מלח במקום להיפסק. הכרייה היזומה במכרות אכן הופסקה ברובה, וההפקה נמשכת בעיקר ממי מלח הזורמים אל חלל המכרות ונשאבים מהם במסגרת פעולות התחזוקה הרגילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפולין

אושוויץ-בירקנאוטירת מאלבורקאולם המאה בוורוצלבכנסיות השלום ביאבור ובשווידניצההמרכז ההיסטורי בקרקובהמרכז ההיסטורי בוורשהטורוןפארק מוז'קובסקי (עם גרמניה) • העיר העתיקה בזמושץ'מכרות המלח בווייליצ'קה ובבוכניהכנסיות העץ בדרום פולין קטןחורשת ביאלובייסקה (עם בלארוס) • קלוואריה זבז'ידובסקה: האדריכלות המנייריסטית, נוף הגנים ופארק הצלייניםכנסיות העץ של אזור הקרפטים בפולין ובאוקראינה (עם אוקראינה)