מכרם ח'ורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכרם ח'ורי בסרטו של תום שובל "פתח תקוה", 2007

מכרם ח'וריערבית: مكرم خوري נולד ב-30 במאי 1945 בירושלים), הוא שחקן ובמאי ערבי ישראלי. חתן פרס ישראל לתיאטרון (1987) ופרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר (2013). בשנת 1984 זכה בפרס עיריית תל אביב וב"פרס כינור דוד".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'ורי נולד למשפחה ערבית-נוצרית בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים. אביו, ג'מיל ח'ורי, היה שופט בית משפט השלום בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות נסעה המשפחה ללבנון, אך חזרה בטרם נסגרו הגבולות, והתיישבה בעיר עכו. מאוחר יותר עברה המשפחה לכפר יאסיף בגליל. בשנת 1963 החל ללמוד באוניברסיטה העברית אך פרש למטרות לימודי משחק. בתחילה למד אצל מספר מורים בצורה פרטית, ולאחר מכן עבר להתגורר בלונדון, והחל ללמוד ב"בית הספר מונטיביו למשחק" (Mountview Academy of Theatre Arts). כשחזר לארץ פיתח את הקריירה שלו בתיאטרון והצטרף ללהקת השחקנים של "תיאטרון חיפה". בתו היא השחקנית קלרה ח'ורי שגם הופיעה לצידו.

שחקן בהצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: מכרם ח'ורי, קלרה ח'ורי, היאם עבאס, השמאלי ביותר ערן ריקליס, בסרט "הכלה הסורית (צילם יוני המנחם)"

הוא השתתף בהצגות: "מחכים לגודו", "פלסטינית", "האי", "החלם קרב", "שדים במרתף", "עקומים", "מלחמת טרויה לא תהיה", "סינדרום ירושלים", "אדי קינג", "וינה על הים", "שבת ראשון שני", "אשתו ובתו", "מעגל הגיר הקווקזי", "כובע הקש האיטלקי", "פלאטונוב", "הדה גבלר" ו"המיליונרית מנאפולי". לאחר מכן השתתף בהצגות התיאטרון הקאמרי, "דוניה רוסיטה", "החקירה" ו"הבכיינים" וכן ב"יתומים" בתיאטרון בית ליסין, ב"גן הדובדבנים" בתיאטרון הבימה, ב"סטריפטיז אחרון 89" בתיאטרון צוותא וב"לחנך את ריטה" בתיאטרון באר שבע. בשנת 2010 שב מפריז ומשחק בהצגה "מחיר הכבוד" בבימוי רוני פינקוביץ' בתיאטרון חיפה.

שחקן בסרטי קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'ורי השתתף במספר רב של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה ודרמות. בשנת 1979 השתתף בסרט "אמי הגנרלית" לצד גילה אלמגור ובסדרת הטלוויזיה של נסים דיין "מישל עזרא ספרא ובניו" לצד עמוס לביא. הסדרה שנעשתה לפי ספרו של אמנון שמוש שודרה בטלוויזיה הישראלית (רשות השידור) שגם הפיקה אותה. עוד באותה שנה גילם את דמותו של אבו ג'אמיל בסדרת הטלוויזיה ללימוד ערבית ג'ארכ קריבכ בטלוויזיה החינוכית.

ח'ורי גילם מפקח משטרה ב"מתחת לאף", בסרטו של ינקול גולדווסר מ-1981, לצד משה איבגי ואורי גבריאל; השתתף ב"כאסח", סרטו של חיים גיל מ-1984 לצד אריה אליאס; ב"גשר צר מאוד", סרטו של נסים דיין מ-1985 לצד אורי גבריאל; ב"חיוך הגדי", סרטו של שמעון דותן, מ-1986; ב-1987 השתתף בסרט הערבי "ארס אל-ג'ליל"; הופיע ב"אש צולבת" בבימויו של גדעון גנני ב-1989; ב"להב חצוי" של הבמאי עמוס קולק לצד ענת עצמון ב-1992; ב"הפטריוטים" בבימוי אריק רושאן לצד יוסי בנאי ב-1994; ב"שביל החלב" של הבמאי עלי נסאר ב-1997; שיחק ב"הגופה", סרטו של ג'ונס מקורד, לצד לימור גולדשטיין ב-2001; וב-2004 לצד בתו, קלרה ח'ורי, ב"הכלה הסורית" בבימויו של ערן ריקליס. באותה שנה גילם אורח בסדרה "הבית הלבן" בתפקיד יושב ראש הרשות הפלסטינית. בשנת 2005 שיחק בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" לצד חנה לסלאו; בשנה זו הופיע גם בתפקיד משני בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן"; ב-2006 שיחק ח'ורי ב"מחילות" של אודי אלוני לצד מוני מושונוב וב-2008 השתתף בסרט "עץ לימון" של ערן ריקליס. בשנת 2007 לוהק ח'ורי לתפקיד ראש הממשלה בטלנובלה "האלופה". בשנת 2013 הוא זכה בפרס אופיר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על הסרט "הבן של אלוהים" (של הבמאים : ארז תדמור וגיא נתיב). הסרט הוא מסע של אב ובנו ליוון, כדי לחפש קוסם שהציל את האב בזמן מלחמת העולם השנייה. באותה שנה השתתף בסרט "מפריח היונים" בבימויו של נסים דיין (על פי ספרו של אלי עמיר), בתפקיד ראש ממשלת עיראק, נורי סעיד[1].

התקבל לתיאטרון של פיטר ברוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 התגורר ח'ורי בפריז במשך כ-14 חודשים ושיחק בתיאטרון בוף דה נור בבימויו של פיטר ברוק בהצגה "11 ו-12, חייו ומשנתו של טירנו בוקאר (Tierno Bokar)", החכם הסופי. מחזה מאת אמאדו המפאטה בא - (Amadou Hampâté Bâ). ח'ורי שיחק בתפקיד הראשי, בהפקה בשפה האנגלית, וההצגה זכתה להצלחה עולמית. הוא נסע עימה למרכז של יז'י גרוטובסקי בורוצלב בפולין, שם הופיעו במשך כחודש. לאחר מכן יצאו למסע הופעות באוסטרליה, ניו-זילנד, סינגפור, קוריאה, ספרד, איטליה, אנגליה...

במאי ומנהל אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים ניהל ח'ורי את תיאטרון אל מידאן. תיאטרון שנדד תחילה בין נצרת לחיפה וזכה בסופו של דבר לאולם, במגדל הנביאים בחיפה. ח'ורי היה מנהלו האמנותי, וביים שם הצגות רבות, כמו גם בתיאטרון אל-קאסבה ברמאלה. ב-2010 הוא מביים את הנסיך הקטן בתיאטרון אל-מידאן, בשפה הערבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכרם ח'ורי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפריח היונים, באתר אידיבי
הקודם:
2012 - רועי אסף
זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת
2013 - מכרם ח'ורי ("הבן של אלוהים")
הבא:
2014 -